ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
דווקא לאחר יום העצמאות, כששאלת המדינה היהודית והבטחת עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, עולה ביתר שאת על הפרק, ננסה לברר את שאלת כבוד האדם וחרותו מנקודת מבט זו.
מצד אחד, התורה מדגישה בפרשתנו, חזור והדגש, את היחס הנכון לעבד העברי:
"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד: כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ: וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב: כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד: לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקיךָ" (ויקרא כ"ה לט-מג).
"וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ ...גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ:...כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (ולא עבדים לעבדים) אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹקיכֶם" (שם, מז-נה).
התורה מגבילה את העבדות לשש שנים ומבקרת בחומרה את מי שבוחר מרצונו להישאר בעבדותו עד היובל.
חז"ל קבעו ככלל: "כי טוב לו עמך - עמך במאכל ועמך במשתה, שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכים והוא ישן על גבי התבן, מכאן אמרו: כל הקונה עבד עברי, כקונה אדון לעצמו" (קידושין דף כ ע"א).
מאידך גיסא, התורה קובעת בפרשתנו:
"וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה: וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ" (שם, מה-מו).
לכאורה, התורה נגד עבד עברי, אבל בעד עבדות של כנענים. כך, לכאורה, נפסק גם להלכה. שהרי במסכת סוטה מצינו: "לעולם בהם תעבודו - רשות, דברי רבי ישמעאל, ר' עקיבא אומר: חובה" (דף ג ע"א) והלכה כרבי עקיבא.
ננסה להציע את הפתרון הבא.
המצווה הראשונה שנצטוו ישראל במצרים הייתה, לשחרר את כל העבדים (בלי כל הבדל). כך מפורש בירושלמי: "א"ר שמואל בר רב יצחק 'וידבר ד' אל משה ואל אהרן ויצוום אל בני ישראל' [שמות ו' יג] על מה ציוום על פרשת שילוח עבדים" (ראש השנה פרק ג ה"ה). (זו גם המצווה הראשונה, בפרשה הראשונה אחרי מתן תורה, הפעם רק על עבד עברי).
התורה אסרה את סימונם של העבדים הכנענים בדרך אכזרית. כל עבד כנעני שיסומן על ידי אדונו באמצעות פגיעה באחד מעשרים וארבע ראשי איברים (כמו שן ועין) ישוחרר. חז"ל לימדונו: "לעבודה נתתים ולא לבושה" (נדה דף מז ע"א) לכן נפסק כי: "עבד כנעני אסור לביישו, שנאמר: לעלם בהם תעבדו, לעבודה נתתיו ולא לבושה, ולכן לא יבזהו לא ביד ולא בדברים".
נוסיף על כך, כי כל עבד כנעני עובר תהליך של גיור. העבד חייב במצוות רק באופן חלקי, אבל מקבל על עצמו את יסודות האמונה. שחרורו עלול לגרום לו לחזור אל ימיו כעובד עבודה זרה.
התורה לא אסרה את העבדות מאחר והעולם לא היה יכול להתקיים, עד המהפכה התעשייתית, ללא עבדים. אבל, התורה שידרה גם מסר כפול וברור לכל הדורות:
הראשון - עבדות היא מצב של בדיעבד ולא לכתחילה.
השני – עליך לדאוג לעבדך גם מבחינה רוחנית-אמונית ולנהוג בו כבן אנוש, אין להתאכזר אליו ואפילו לביישו אסור לך.
הבה נודה לקב"ה גם על ההתקדמות הרוחנית והקידמה הטכנולוגית, שאפשרה את ביטול העבדות ונתפלל כי הערכים של דאגה לצדדים הרוחניים, אי התאכזרות ומתן כבוד לכל מי שנברא בצלם אלקים ינחו אותנו בכל דרכינו ויונחלו לכלל האנושות.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
אוצרות בלב הים
שבועות מעין עולם הבא!
איסור בשר וחלב
איך עושים קידוש?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
