ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
המשנה האחרונה במסכת ראש השנה והגמרא שאחריה (דף לג עמוד ב) עוסקת באופן קיום מצות שופר - כמה תקיעות תוקעים וכיצד נשמעות התקיעות (תקיעה פשוטה שברים ותרועה).
בגמרא אין דיון מה מהות המצווה - לשמוע את קול תקיעת השופר או לתקוע בשופר. במאמר זה נסקור את מחלוקת הראשונים בהבנת מהות המצוה, ונדון האם יש קשר בין טעמי המצוה לאופן שבו מקיימים את המצוה.
יש לציין שמהות המצוה באה לידי ביטוי במטבע הברכה על המצווה - האם מברכים לשמוע קול שופר או על תקיעת שופר.
שיטת הרמב"ם
הרמב"ם (ספר המצוות מצוה קע) כותב "והמצוה הק"ע היא שצונו לשמוע קול שופר ביום ראשון מתשרי ". מדויק מלשון הרמב"ם שלדעתו המצווה אינה לתקוע בשופר אלא לשמוע את קול תקיעת השופר.
בתשובה (שו"ת הרמב"ם סימן קמב) מבאר הרמב"ם שאילו המצווה הייתה לתקוע בשופר, כל אחד היה מחויב לתקוע בשופר בעצמו. כשם שאדם לא יכול להניח תפילין בשביל חבירו, או לשבת בסוכה בשביל חבירו, כך הוא לא יכול לעשות את מעשה התקיעה בשביל חבירו. הרמב"ם מגדיר את המצוה בסיום התשובה - " ואין אנו תוקעין, אלא כדי לשמוע ".
שיטת רבינו תם
הרא"ש (מסכת ראש השנה פרק ד סימן י ) כותב "ור"ת כתב שיש לברך על תקיעת שופר משום דעשייתה היא גמר מצותה." כפי שציינו, הברכה מעידה על מהות המצווה. על פי הרא"ש בשם רבינו תם המצווה היא לתקוע בשופר ולכן צריך לברך "על תקיעת שופר".
כעת צריך לבאר כיצד יסתדר רבינו תם עם שאלת ברמב"ם, כיצד בעל התוקע יכול לתקוע בשביל אחרים, בזמן שאי אפשר לבצע מעשי מצוות בשביל אחרים (להניח תפילין לאחר, לשבת בשביל השני בסוכה).
הקשר בין טעמי המצוה לאופן קיום המצוה
הגר"ש פישר (בית ישי סימן ל) קושר בין מחלוקת רבינו תם והרמב"ם לבין הטעמים של תקיעת שופר.
טעם ראשון : תקיעת השופר מעוררת לשוב בתשובה. הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ג הלכה ד) כותב: "אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם... הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה". לפי הרמב"ם, תקיעת השופר באה לעורר את האדם לתשובה. הטעם מתאים לשיטת הרמב"ם במהות המצווה, האדם מצווה לשמוע את קול השופר כדי שהוא יזדעזע וישפר את מעשיו.
טעם שני: בתלמוד ירושלמי (מסכת תענית פרק ב דף סה) כתוב: "אמר רבי יעקב דרומיא ולמה תוקעין בקרנות לומר חשבינו כאילו גועים כבהמה לפניך". לפי הירושלמי, התקיעה היא תפילה לקב"ה שיזכרנו לטובה. קול השופר הפשוט הוא פניה אל הקב"ה בלי דיבור ברור אלא בקול זעקה או בכי שלא מתבטא במילים. ניתן לומר שטעם זה מתאים לשיטת רבינו תם , המצוה היא לתקוע, לבצע את מעשה התפילה. לא רק לשמוע את קול השופר, אלא שכל אדם יתקע בעצמו.
אולם לפי הסבר זה גדלה הקושיה, מדוע אדם יוצא ידי חובה בתקיעת חבירו, הרי אם התקיעה היא כתפילה כל אחד צריך להתפלל בעצמו.
ישוב שיטת רבינו תם
כדי להסביר את שיטת רבינו תם יש להקדים הלכה מהלכות תפילה. בתפילה, יש דין של שומע כעונה. גם מי ששמע אחר מתפלל ולא התפלל בעצמו נחשב כאילו התפלל (הדין קיים במצוות נוספות שקשורות לדיבור כמו מקרא מגילה וספירת העומר). לכן, אם לפי רבינו תם התקיעות הם כמו תפילה לקב"ה, יש את הדין של שומע כעונה, וגם מי ששמע את קול השופר נחשב לו כאילו תקע בעצמו.
סיכום
ישנה מחלוקת ראשונים מה מהות מצוות תקיעת שופר. לפי הרמב"ם המצווה היא לשמוע את קול השופר. לפי רבינו תם המצווה היא לתקוע בשופר. ניתן להסביר את מחלוקתם לפי הטעם של המצוה. לפי הרמב"ם תקיעת השופר באה לעורר את האדם לשוב בתשובה, לכן הוא צריך לשמוע את הקול ולהתעורר לתשובה. לפי רבינו תם ,תקיעת השופר היא כמו תפילה לקב"ה, לכן צריך לתקוע בשופר, בעצם להתפלל. לפי טעמו של רבינו תם מובן איך אדם אחד יכול לבצע את מעשה התקיעה בשביל חבריו, כשם שאדם יכול להוציא את חברו בתפילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
