ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
"בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט *, וְגָרִים * בָּהּ" (דברי הימים א טז, יט) – קֶשֶׁר הַקֹּדֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל עִם אַרְצוֹ הַקְּדוֹשָׁה אֵינוֹ דּוֹמֶה לְקֶשֶׁר טִבְעִי*, שֶׁכָּל עַם וְלָשׁוֹן מִתְקַשֵּׁר עַל יָדוֹ אֶל אַרְצוֹ.
הַקֶּשֶׁר הַטִּבְעִי הוּא מִתְפַּתֵּחַ רַק בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב, עַל יְדֵי הֲמוֹן מְאֹרָעוֹת, עַל יְדֵי עַם רַב וְעָצוּם שֶׁמִּתְכַּנֵּס יַחַד לָדוּר בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ בְּתוֹר יְשִׁיבַת קֶבַע, וְאָז מַתְחִילָה אֵיזוֹ חִבָּה הִסְתּוֹרִית, הַבָּאָה מִתּוֹךְ הִתְרַגְּלוּת, לְפַעֵם* בְּלִבְבוֹת הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, וְקֶשֶׁר רוּחָנִי מִתְהַוֶּה בֵּין הָעָם וְהָאָרֶץ.
מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַקֶּשֶׁר הָאֱלֹהִי מִמְּקוֹר הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנִּתְקַשְּׁרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ חֶמְדָּה, שֶׁהִתְחִיל הַחוֹתָם* הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה לִהְיוֹת מַבְלִיט בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר, וּבִזְמַן קָצָר וְתָכוּף, יַחַד עִם הוֹפִיעָם בָּאָרֶץ, וְעוֹד קֹדֶם לִכְנִיסָתָם, עַל יְדֵי הַהֶעָרָה הָאֱלֹהִית* הָעֶלְיוֹנָה, וּבִהְיוֹתָם יוֹשְׁבִים בְּתוֹכָהּ לֹא יְשִׁיבָה קְבוּעָה כִּי אִם בְּתוֹר גֵּרִים, שֶׁשּׁוּם דָּבָר שֶׁיְּסוֹדוֹ בַּטֶּבַע* לֹא עָזַר לַקֶּשֶׁר הַזֶּה•, שֶׁהוֹפִיעַ בְּתוֹר יְצִירָה אֱלֹהִית, בִּדְבַר ד' וּבְרִית קָדְשׁוֹ, בְּחֹק שְׁבוּעַת עוֹלָם, אֲשֶׁר הוּא אָמַר וַיֶּהִי.
בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט, וְגָרִים בָּהּ.
(עולת ראיה א עמ' רג)
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
32 - ארץ ישראל חלק א'
33 - ארץ ישראל חלק ב'
34 - ארץ ישראל חלק ג'
טען עוד
מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט – האבות ובניהם היו מועטים בשעה שישבו בארץ ישראל. וְגָרִים – בישיבה ארעית. לְקֶשֶׁר טִבְעִי – קשר כל אומה לארצה. כל עם אוהב את ארצו. לְפַעֵם – לזרום, להתפתח. הַחוֹתָם – קביעה אלוהית נצחית. הַהֶעָרָה הָאֱלֹהִית – לאברהם אבינו "לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול". (בראשית יב, א-ב). שֶׁשּׁוּם דָּבָר שֶׁיְּסוֹדוֹ בַּטֶּבַע – גורם טבעי.
ביאורים
הקשר בין כל עם לארצו משקף את הייעוד והגורל של העם. רוב העמים נועדו כדי לפתח את עולם הטבע ולשכלל אותו. הארץ של כל עם מסמנת לו את המסגרת שבו הוא נמצא, כדי שהוא יוכל להתארגן ולפעול ביחד. לכן היווצרות הקשר בין העמים השונים לבין הארצות שלהם היה מקרי. בהתחלה הם חיפשו מקום רק כדי לגור בו, ועם הזמן הם יתרגלו אליו והוא מצא חן בעיניהם, עד שהם הרגישו קשורים אליו באופן מיוחד. אבל אם הם לא היו מתיישבים שם מלכתחילה, הם לא היו מרגישים שום שייכות לארץ הזו.
לעומתם, לעם ישראל יש ייעוד רוחני: להביא את דבר ה' לעולם כדי לרומם אותו. ארץ ישראל מעוצבת בדיוק מירבי למטרה זו, והיא 'תפורה' על המידות של עם ישראל. לכן הקשר בין עם ישראל לארצו לא נוצר בדיעבד, רק לאחר שהוא בחר לשבת בה. עוד בשלב שעם ישראל עדיין לא היה קיים, אלא רק האבות המייסדים שלו, כבר אז נוצרה ברית ביניהם. גם כשהאבות לא היו אזרחים של ממש בארץ ישראל אלא רק גרים ותושבים זמניים, הם כבר נקשרו אליה לנצח נצחים. שום סיבה טבעית לא סייעה לקשר הזה להתרחש, כי הקשר הזה הוא לא טבעי אלא אלוהי.
הרחבות
•סיבוכים בחיי האומה
שּׁוּם דָּבָר שֶׁיְּסוֹדוֹ בַּטֶּבַע לֹא עָזַר לַקֶּשֶׁר הַזֶּה. הרב קוק מסביר שהקשר שנוצר בין עם ישראל לארץ ישראל הוא אלוהי מתחילתו ועד סופו, הטבע לא הועיל ליצירת הקשר, ולפעמים הוא אפילו הקשה. כך אנו מוצאים את האבות סובלים חרפת רעב שגורמת להם לעזוב את הארץ.
הרב צבי יהודה , בשיחותיו, הסביר שהקשיים של עם ישראל בארץ נוצרים מההתנגשות שבין החומר לרוח, בין הקשר האלוהי לקשר הטבעי: "פגישת הרוחני והחומרי היא מלאה סיבוכים... התורה היא המדריכה בתוך כל הסיבוכים" [בראשית עמ' 249, לפרשת ויגש]. הקשר שהתהווה בין ארץ ישראל לעם ישראל הוא יחיד במינו, הוא כולו אלוהי. מהסיבה הזאת החומר מרגיש חסר, "מקופח", וזה גרם לו לנסות "למרוד" כנגד הרוח. זהו מקור כל הצרות שבאו על יושבי הארץ.
הרב צבי יהודה מסביר במקום אחר, שלמלחמה הזו יש גם צד חיובי: "מתוך ריבוי הסיבוכים שבכל הדורות כולם עד הדור האחרון, מתגלה הגילוי הגדול של "גוי אחד בארץ" [שמואל ב, ז, כג]. לריבוי הסיבוכים יש צד שלילי אבל יש גם צד חיובי: הבלטת הספציפיות של כל צד . בסוף מתגלה שכל כוונת הסיבוכים האלה הייתה לגלות ריבוי הגוונים, ריבוי השפע. אוצרות מתגלים ב"גוי אחד בארץ", על ידי תלמידי חכמים שמרבים שלום בעולם. באחרית הימים יתגלה שיא השלום, שיא גדלות התורה על ידי המשיח שבא לעשות שלום. אבל עד אז צריכה להתגלות החשיבות של כל אחד" [בראשית עמ' 269, לפרשת ויצא]. מאבק מביא של כל צד להדגיש את עצמו. דבר זה גורם לכך שנבחין בייחוד ובטוב שיש בכל צד.
שאלות לדיון
הקשר בין ישראל לארצם נוצר באופן מיוחד. מה ניתן ללמוד מכך לגבי הקשר של ישראל לארצם בזמן הגלות?
האם יש קשר בין גוי לארצו? האם נכון שגוי ימסור את נפשו על מולדתו? האם לקנאות לאומית בין הגויים יש ערך מוסרי?
לברכה והצלחה למ.ל. בן ה.פ. הי"ו
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
קשה עליי פרידתכם
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
תהיו חמים!
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
