ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שני בניו של אהרון שמתו בחנוכת המשכן מתו מפני שניצלו לרעה את סמכותם ככוהנים. הם היו משוכנעים שיש להם את הזכות להחליף את ההוראות שקיבלו מהקב"ה, באמצעות משה, בפרשנות האישית שלהם לעבודת המקדש. התלמוד גם מייחס להם קוצר-רוח ושאפתנות בלתי ראויה.
הם הסתכלו על אביהם ועל דודם וחשבו: מתי ימות שני הזקנים הללו ואנחנו ננהיג את הדור? השררה המשחיתה משפיעה אפילו על קשרי המשפחה הקרובים ביותר. התורה רואה את עצמה כפוסק האחרון של השררה ומגדירה בברור את התפקידים ואת המעשים של הכוהנים ושל המלכים בישראל ואף מגבילה אותם.
נביאי ישראל ומנהיגיו הדתיים בכל הדורות תמיד שימשו כבלמים נגד שררה שלוחת רסן. המוסר נועד להשיג מה שהחוק לבדו לא יכול להשיג. מערכת הערכים של התורה - עם הדגש שהיא שמה על ענווה, על ציות לחוק ועל הבנה שהקב"ה לוקח בחשבון את כל מעשינו ודן אותנו על כולם - נועדה לרסן את השאפתנות ואת השררה לתעל אותן לטובת העם.
אנחנו מוזהרים מפני תאוות הבצע. התלמוד אומר זאת בצורה קולעת מאוד "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים". זה טבע האדם. התורה מזהירה אותנו פעמים רבות מפני ההשחתה שרדיפת עושר עלולה להביא על המנהיגות. היא מסנוורת מנהיגים גדולים ומעוותת מחשבות ומילים אפילו של אנשים קדושים.
אפילו בסקירה שטחית של דברי נביאי ישראל רואים את הדגש שמושם על עקירת השחיתות והשוחד מדרגי השלטון הגבוהים ביותר. אין ספק שהתכונה הפנימית של תאוות הבצע, שקיימת בכולנו, הופכת לקטלנית לכל הנוגעים בדבר כשהיא מתחברת לשררה מופרזת. תאוות הבצע מעוורת אותנו מראות את ההשלכות של ההתנהגות שלנו וכופה עלינו איכשהו את האמונה שלעולם לא יהיה לנו די.
בפרשת השבוע מפורטים בברור היחסים המיניים האסורים על פי חוק התורה. החלק הזה של פרשת השבוע הוא קריאת התורה בתפילת מנחה של יום כיפור. עם קדוש לא יכול להיות לקיים חברה שתומכת בכל סוג של התנהגות מינית שלוחת רסן. התנהגות כזאת הפכה למחלה בחברה שלנו. אסונות ובעיות משפחתיות אינספור הם התוצר של "החירות" המפוקפקת מאוד הזאת, חירות שהפכה כיום לחלק בלתי נפרד מתרבות המערב.
גם הפעם התורה מראה לנו את הדרך לחיים תקינים, פוריים ובריאים. כל הלקחים והמסרים של פרשת השבוע צריכים להיות הבסיס החוקתי לחיים היהודיים בימינו ולהמשך ההתחדשות הלאומית שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
