ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עדיאל למד שנים רבות בישיבתו של הרב. בשנים האחרונות, זוכה עדיאל להיות משמשו של הרב. עדיאל מעריך זכות גדולה זו, ומשתדל לעקוב אחרי מעשי הרב וללמוד מדרכיו. יודע עדיאל, שכל מעשיו של הרב תורה הם, ולימוד גדול הם צריכים.
הנה, מגיע אל הרב יהודי עשיר. חזותו של אותו אדם מוכיחה עליו שאינו הולך בדרך התורה והמצוות. העשיר מוציא מכיסו סכום כסף נכבד, ומבקש מהרב ברכה להצלחה בעסקיו. הרב, שואל את העשיר בקפדנות – האם עסקיך מתנהלים על פי ההלכה? העשיר נפגע מעט מנימת הדברים, אך מפני גדלותו וקדושתו של הרב נמוג ליבו, והוא מקבל עליו להיטיב מעט את דרכיו.
עדיאל יוצא מבית הרב, ומסכם לעצמו את המסר שקיבל – על פגם בשמירת ההלכה, עלי להגיב בתקיפות וקפדנות. הוא חוצה את הכביש ונכנס לבית הכנסת הסמוך לתפילת מנחה. שליח הציבור מתחיל להתפלל , ועדיאל קולט שהחזן מתפלל במהירות עצומה, ובולע את המילים.
עדיאל חש שכעס מציף אותו ועולה לראשו. מה זה? ככה מתפללים? זהו זלזול בתפילה ובהלכה. עדיאל צועק בכעס על שליח הציבור, ומתחילה מהומה גדולה...
כשוך המהומה, עדיאל עוזב את בית הכנסת, ופליאה ממלאת את לבבו – אצל הרב הצליחה הקפדנות, מדוע התקבלו דברי בחרפות וגידופים?
בפרשתנו, אנו קוראים על תלונת העם, ועונש – הנחשים השרפים. בתלונה זו יש נקודה מיוחדת, שלא קיימת בכל התלונות הרבות שהתלוננו ישראל במדבר - "וידבר העם באלוקים ובמשה", "השוו עבד לקונו" (במדבר כא, ה ורש"י). עם ישראל מפנה את התלונה שלו לשניים – אלוקים ומשה. מעבר לחטא הרגיל שיש בעצם התלונה, יש כאן חטא נוסף בכך שמשווים כביכול את משה לה'. יש מקום לשאול – מה השתנתה תלונה זו מכל התלונות, שהעם ראה במשה כתובת שווה לה'?
נראה שהתשובה נעוצה בעיתוי המיוחד של תלונה זו. בפרשת חוקת מתרחש דילוג של 38 שנה, מהשנתיים הראשונות במדבר לשנה האחרונה. בפרשיות הקודמות פגשנו את תלונותיהם של דור יוצאי מצריים, ואילו בפרשתנו אנו פוגשים את בניהם, דור הנכנסים לארץ. דור זה הוא דור שגדל על ברכיו של משה רבינו. סביר להניח, שזווית המבט של דור זה על משה שונה בתכלית מהזווית של אבותיו. דור זה היו ילדים, כשמשה כבר היה המנהיג הזקן והמורם מעם. תחושת הביטול שלהם כלפי משה הייתה גדולה מאבותיהם. לפיכך, הם טעו והשוו כביכול את משה לה'.
חלק מהתיקון לחטא זה הוא בעשייתו של נחש נחושת ותלייתו על הנס, "והיה כל הנשוך וראה אותו וחי". על כך נאמר במשנה (ר"ה פ"ג) – "וכי נחש ממית, וכי נחש מחיה? אלא בזמן, שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמיים, היו מתרפאים". נחש הנחושת מלמד את העם, שעליו לשאת עיניים לשמיים, ולא לחשוב שהכוח נמצא בשליטת שליחיו של מקום.
ומעין אותו עניין, מוצאים אנו בחטא נוסף בפרשתנו, חטא מי מריבה. לפי הרמב"ם (פ"ד משמונה פרקים) חטאו של משה רבינו היה ש(לפי מדרגתו הגבוהה) נטה קצת לצד הרגזנות, במקום שלא היה צריך לכעוס. וכיוון שעם ישראל ידע שמשה הוא אדם שלם במידותיו, היו ישראל לומדים ממנו. וכיוון שראו אותו כועס, למדו ממנו שכאן צריך לכעוס, ובאמת ה' לא כעס במקרה זה, ולא היה צריך לכעוס. ובכך היה חילול ה'. נמצאנו למדים, שבמקרה זה דווקא הביטול של העם בפני משה, יצר את גודל הבעיה.
מכאן אפשר ללמוד את העיקרון, עליו מדבר הרב קוק זצ"ל (על פי אורות ישראל ג,ג). הדבקות בצדיקים , כדי שנשמתם השלימה תרומם את הנשימה הבלתי נשלמת, היא דבר נכבד מאד בהתפתחות הנפשות. אבל צריך בכך גם שמירה גדולה, כי לפעמים לצדיק יש גם חסרון מסוים. אצל הצדיק, חסרון זה לא פוגם כמעט, כי בצירוף למידותיו האחרות, הרי שאינו משפיע לרעה. אך תלמיד, שדבק רק בצדיק אחד, לומד לעיתים את החיסרון, ואצל התלמיד החיסרון הופך למשמעותי מאד (כמו במשל שפתחנו). "אשריהם ישראל, שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ה' הטוב".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
