ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עדיאל למד שנים רבות בישיבתו של הרב. בשנים האחרונות, זוכה עדיאל להיות משמשו של הרב. עדיאל מעריך זכות גדולה זו, ומשתדל לעקוב אחרי מעשי הרב וללמוד מדרכיו. יודע עדיאל, שכל מעשיו של הרב תורה הם, ולימוד גדול הם צריכים.
הנה, מגיע אל הרב יהודי עשיר. חזותו של אותו אדם מוכיחה עליו שאינו הולך בדרך התורה והמצוות. העשיר מוציא מכיסו סכום כסף נכבד, ומבקש מהרב ברכה להצלחה בעסקיו. הרב, שואל את העשיר בקפדנות – האם עסקיך מתנהלים על פי ההלכה? העשיר נפגע מעט מנימת הדברים, אך מפני גדלותו וקדושתו של הרב נמוג ליבו, והוא מקבל עליו להיטיב מעט את דרכיו.
עדיאל יוצא מבית הרב, ומסכם לעצמו את המסר שקיבל – על פגם בשמירת ההלכה, עלי להגיב בתקיפות וקפדנות. הוא חוצה את הכביש ונכנס לבית הכנסת הסמוך לתפילת מנחה. שליח הציבור מתחיל להתפלל , ועדיאל קולט שהחזן מתפלל במהירות עצומה, ובולע את המילים.
עדיאל חש שכעס מציף אותו ועולה לראשו. מה זה? ככה מתפללים? זהו זלזול בתפילה ובהלכה. עדיאל צועק בכעס על שליח הציבור, ומתחילה מהומה גדולה...
כשוך המהומה, עדיאל עוזב את בית הכנסת, ופליאה ממלאת את לבבו – אצל הרב הצליחה הקפדנות, מדוע התקבלו דברי בחרפות וגידופים?
בפרשתנו, אנו קוראים על תלונת העם, ועונש – הנחשים השרפים. בתלונה זו יש נקודה מיוחדת, שלא קיימת בכל התלונות הרבות שהתלוננו ישראל במדבר - "וידבר העם באלוקים ובמשה", "השוו עבד לקונו" (במדבר כא, ה ורש"י). עם ישראל מפנה את התלונה שלו לשניים – אלוקים ומשה. מעבר לחטא הרגיל שיש בעצם התלונה, יש כאן חטא נוסף בכך שמשווים כביכול את משה לה'. יש מקום לשאול – מה השתנתה תלונה זו מכל התלונות, שהעם ראה במשה כתובת שווה לה'?
נראה שהתשובה נעוצה בעיתוי המיוחד של תלונה זו. בפרשת חוקת מתרחש דילוג של 38 שנה, מהשנתיים הראשונות במדבר לשנה האחרונה. בפרשיות הקודמות פגשנו את תלונותיהם של דור יוצאי מצריים, ואילו בפרשתנו אנו פוגשים את בניהם, דור הנכנסים לארץ. דור זה הוא דור שגדל על ברכיו של משה רבינו. סביר להניח, שזווית המבט של דור זה על משה שונה בתכלית מהזווית של אבותיו. דור זה היו ילדים, כשמשה כבר היה המנהיג הזקן והמורם מעם. תחושת הביטול שלהם כלפי משה הייתה גדולה מאבותיהם. לפיכך, הם טעו והשוו כביכול את משה לה'.
חלק מהתיקון לחטא זה הוא בעשייתו של נחש נחושת ותלייתו על הנס, "והיה כל הנשוך וראה אותו וחי". על כך נאמר במשנה (ר"ה פ"ג) – "וכי נחש ממית, וכי נחש מחיה? אלא בזמן, שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמיים, היו מתרפאים". נחש הנחושת מלמד את העם, שעליו לשאת עיניים לשמיים, ולא לחשוב שהכוח נמצא בשליטת שליחיו של מקום.
ומעין אותו עניין, מוצאים אנו בחטא נוסף בפרשתנו, חטא מי מריבה. לפי הרמב"ם (פ"ד משמונה פרקים) חטאו של משה רבינו היה ש(לפי מדרגתו הגבוהה) נטה קצת לצד הרגזנות, במקום שלא היה צריך לכעוס. וכיוון שעם ישראל ידע שמשה הוא אדם שלם במידותיו, היו ישראל לומדים ממנו. וכיוון שראו אותו כועס, למדו ממנו שכאן צריך לכעוס, ובאמת ה' לא כעס במקרה זה, ולא היה צריך לכעוס. ובכך היה חילול ה'. נמצאנו למדים, שבמקרה זה דווקא הביטול של העם בפני משה, יצר את גודל הבעיה.
מכאן אפשר ללמוד את העיקרון, עליו מדבר הרב קוק זצ"ל (על פי אורות ישראל ג,ג). הדבקות בצדיקים , כדי שנשמתם השלימה תרומם את הנשימה הבלתי נשלמת, היא דבר נכבד מאד בהתפתחות הנפשות. אבל צריך בכך גם שמירה גדולה, כי לפעמים לצדיק יש גם חסרון מסוים. אצל הצדיק, חסרון זה לא פוגם כמעט, כי בצירוף למידותיו האחרות, הרי שאינו משפיע לרעה. אך תלמיד, שדבק רק בצדיק אחד, לומד לעיתים את החיסרון, ואצל התלמיד החיסרון הופך למשמעותי מאד (כמו במשל שפתחנו). "אשריהם ישראל, שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ה' הטוב".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
