ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
יצירת האיזון הנכון בין החשדנות לבין האמון הינה מלאכה מורכבת, כיון ששתי המידות נצרכות ולעולם אין 'נוסחה מנצחת' מתמידה בעניין שהרי כל סיטואציה, כל חברה, כל מקום - נידונים לגופם. אבל ברור שבלי אמון בבריות, נעשה קשה לתרום לנזקקים, אי אפשר יותר לעצור טרמפים, התחושה מעיקה כשמאן דהו מבקש ממך חפץ כלשהו 'רק לרגע', וכן הלאה דברים יומיומיים, שבלעדי אמינות בין-אישית רקמות החיים העדינות הללו מנוגעות קשה.
אם כך הדברים במישור האישי, הרי כשמלווה לכך צד רוחני דתי, בדרך כלל פוחתת מידת החשדנות וגוברת מידת האמון. בסתמא, כללה ההלכה את המצב בעניינים מסוימים תחת הכלל ש'עד אחד נאמן באיסורים', ונתנה מערכת שלמה של חזקות נאמנות לבריות. בסתמא, מפני שהמציאות המודרנית המשתנה הכבידה קשות על מידת האמון. חזקות כמו "אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו" או "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות" אינן יכולות להיות נידונות בתמימות כמקודם. הבדיחה המרירה על מוכר הפלאפל שמוכיח את כשרותו בכך ש'הנה תראו, התמונה של הבבא סאלי כאן מאחורי על הקיר', לא סתם נענית בתגובה ההמון ש'היינו אוכלים פה בשקט לו הבבא סאלי זצ"ל היה המוכר ואילו כבודו היה תלוי כתמונה מאחוריו על הקיר'.
בפרשת ראה מידות האמון והחשדנות מתרוצצות בקרבנו בשתי פרשיות שכנות, והתורה נותנת כלי הכרעה מובהק - לחשוד, לא ללכת שולל, לא להיות שבויים בקסם האמון - כמובן בתנאים המסוימים. "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא... וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת: וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ". מתפרסמת ידיעה על פלוני, שהנה הוא זכה למדרגת נבואה. כבר שנים שמכירים אותו ויודעים את אורחותיו המיוחדות, עוקבים באמון רב אחר סדרי התעלותו - והנה זה בא, הצדיק ר' פלוני התפרסם כנביא, ויש כבר 'פנקס קבלות' שלם על התקיימות נבואותיו. מדובר אם כן על נביא אמת 1 . אלא שיחד עם השמחה וההתלהבות, מדריכה התורה שיש לשמר לצידם את מידת הדריכות. מתח רוחני של קורטוב חשדנות. כל אחד מצווה לעמוד על המשמר, להיות 'עם אצבע על הדופק' - שמא הנביא יחמיץ. ואם כך יקרה, זו תהיה קריעה פסיכולוגית רוחנית קשה כי קשה מאד לעבור מאמון באיש צדיק, לחשד בו, חשד שבשורה התחתונה עשוי להוביל את 'הצדיק' להיות מתבער מקרבנו. כל שכן כשהאדם נקרא לחזור בו מטעותו.
בדברי הנצי"ב התמונה מקבלת מעט צבע, כשהוא מסביר כי הנביא שקרא ללכת לעבוד עבודה זרה ויוקע על כך, יופיע להגן על עצמו מלווה בפנקס, פנקס הקבלות שלו, המעיד על הצלחותיו, ואנו נוסיף בצבעים עדכניים, שמלבד הפנקס, איש יחסי הציבור שלו ודאי יציג ברבים את אלבום תמונותיו שליד שולחן הכבוד, שכנם של צדיקי הדור ומנהיגיו - מאותם ימים טובים שהיו ואינם. מכל אלו התורה אוסרת עלינו להסתנוור. "לא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא... כִּי מְנַסֶּה ה' אלוקיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אהֲבִים אֶת ה' אלוקיכֶם".
באנלוגיה היסטורית, אדם מישראל חייב לעמוד מול עצמו ולענות בכנות, האם הוא, אדם ששומר ומקפיד על מצוות התורה, היה מצטרף למתנגדיו הספורים של שבתי צבי שר"י, או להמון הנוהה אחריו, והאם יהיה מוכן לצאת נגד שבתאים חדשים. העובדות הן, שבתקופתו של שבתי צבי, מלבד רב אחד, רבי יעקב ששפורטש, וקומץ ספקנים עמו, כל העם מקצה נעמדו דם עם הישמע הנפלאות על אותו האיש. ההמונים לא חשדו ועמם רבים רבים מרבני ישראל דאז 2 , שהרי איך ייצאו נגד משיחיסטים נלהבים המטילים דופי באמונתו של כל מי שיטיל ספק בסטייתם. והנה האמת היא שגם אז, וקרוב שגם כיום, יש המתקרבים לתחום הנורא, התחום האדום של נגיעה בעבודה זרה - הגם שחיצונית, לבושם כולו קודש 3 .
באופן דומה מתקיים מתח כזה עם קרובי משפחה שסרחו, ושוב, קשה מאד לנפש אוהבת לעמוד על המשמר כשדמות קרובה סוטה מבחינת אמונות זרות. "כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלהִים אֲחֵרִים... לא תאבֶה לוֹ וְלא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלא תַחְמל...". גם כאן, הניתוח הפנים-נפשי קשה ביותר. יש לבחור בין היסחפות אחרי האהבה, אהבה שתכסה במקרה זה על כל פשעים, לבין עמידה על המשמר של מסורת ישראל, של קבלת האבות ודרך ההלכה, ולא לתת להחלקות רוחניות הרפתקניות להתקרש ולתפוס ישות. יש להפנות את תשומת לבם של גדולי ישראל לדברים, והם שידעו מה לדחות ומה לקבל.
והנה, דווקא מנגנוני הגנה אלו הם הפועלים בשרות מידות הכנות והאמינות. כי כשגורמים בחברה חשים שהציבור תמים, שיש מי שיקנה את סחורתם הרוחנית הפגומה, התופעות הללו רק ילכו ויתרבו. עמידה על המשמר דווקא מאפשרת לעם הרב ההולך לבטח בדרך ה' לפתח לאורך ולרוחב, מתוך פתיחות וחופש אמיתי את האורחות הרוחניות של כל אחד, 'כפי השורש שלו באותיות בתורה' - כשהכול על טהרת ההלכה, המאפשרת לכל אחד ואחת את הזרימה החופשית האמיתית, הפנויה ממוקשים ועקלקלות.
"בית ישראל לכו ונלכה באור ה' ".
^ 1 כדעת רבי עקיבא בסנהדרין דף צ', שהמדובר בפרשתנו על נביא אמת מתחילה שנעשה אחר כך נביא שקר
^ 2 ר' אצל רבי יעקב בן אברהם די בוטון שו"ת עדות ביעקב, ע' פ"ט
^ 3 ר' ב'קול מבשר' לרש"ב מפשיסחא פרשת תולדות, "שבודאי עשיו הרשע הסתיר עצמו, והיה מראה את עצמו בעיני כל העולם לצדיק, כחזיר שפושט טלפיו ומראה שהוא טהור. וכלשונו, "אל תחשבו שעשו היה נראה כאיכר מגושם. אלא היה לבוש לבנים, ואומר תורה בג' סעודות". [ראה גם 'שם משמואל' פ' תולדות]
^ 2 ר' אצל רבי יעקב בן אברהם די בוטון שו"ת עדות ביעקב, ע' פ"ט
^ 3 ר' ב'קול מבשר' לרש"ב מפשיסחא פרשת תולדות, "שבודאי עשיו הרשע הסתיר עצמו, והיה מראה את עצמו בעיני כל העולם לצדיק, כחזיר שפושט טלפיו ומראה שהוא טהור. וכלשונו, "אל תחשבו שעשו היה נראה כאיכר מגושם. אלא היה לבוש לבנים, ואומר תורה בג' סעודות". [ראה גם 'שם משמואל' פ' תולדות]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
