ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
פֶּרֶק רְבִיעִי
וְרָאוּי לָנוּ לְבָאֵר צוּרַת הַהֶעָרָה הַתּוֹרִיָּה, וְחֶלְקֵי הַתּוֹרָה, וּמַעֲלוֹת אַנְשֵׁי הַחָכְמָה, וּתְכוּנָתָם, וֶאֱמוּנָתָם בָּהּ, וְקַבָּלָתָם אוֹתָהּ.
חזון מה'
וְאֹמַר, כִּי הַהֶעָרָה הַתּוֹרִיָּה הִיא חָזוֹן* מֵאֵת הָאֱלֹהִים עַל יְדֵי אִישׁ מִבְּנֵי אָדָם בְּמַה שֶּׁהוּא* טוֹב בְּעֵינָיו מֵהֶם מֵעֲבוֹדָתוֹ, לְגָמְלָם עַל קַבָּלָתָהּ גְּמוּל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, חֶסֶד וּנְדָבָה וְטוֹבָה.
וְהַתּוֹרָה חוֹלֶקֶת מַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם לִשְׁלשָׁה חֲלָקִים: צִוּוּי וְאַזְהָרָה וּמֻתָּר*.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
31 - עבודת ה' חלק ט'
32 - עבודת ה' חלק י'
33 - לימוד שבועי באמונה יד- כ אב תשע"ד
טען עוד
מצוות הלבבות והאברים בצווי
וְהַצִּוּוּי מִתְחַלֵּק לִשְׁנֵי חֲלָקִים: אֶחָד מֵהֶם, מִצְוֹת הַלְּבָבוֹת, וְהֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִתָּכְנוּ בֶּאֱמוּנַת הַלֵּב, כְּיִחוּד הָאֵל, וִהְיוֹת הַלֵּב שָׁלֵם עִמּוֹ, וּבְטֹחַ עָלָיו, וְהִמָּסֵר אֵלָיו, וּרְצוֹת בִּגְזֵרָתוֹ, וְהַאֲמִין בִּנְבִיאָיו וּבְתוֹרָתוֹ, וִירֹא אוֹתוֹ, וּשְׁמֹר מִצְוֹתָיו, וּבְמַחֲשָׁבָה בִּפְלִיאוֹתָיו*, וְהַבְּחִינָה* בְּטוֹבוֹתָיו, וְהַרְבֵּה כָזֶה מִמַּה שֶּׁיֶּאֱרַךְ סִפּוּרָם. וְהַשֵּׁנִי, מִצְוֹת הַלְּבָבוֹת וְהָאֲבָרִים יַחְדָּו*, כְּיִחוּד הַלָּשׁוֹן עִם הַלֵּב* וּקְרִיאַת סֵפֶר הַתּוֹרָה וְלִמּוּדוֹ, וְהַתְּפִלָּה, וְהַצּוֹם, וְהַצְּדָקָה, וְהַשְּׁבִיתָה מִן הַמַּעֲשִׂים בְּשַׁבָּתוֹת וּבְמּוֹעֲדִים, וַעֲשׂוֹת סֻכָּה, וְלוּלָב, וְצִיצִית, וְהַדּוֹמֶה לָזֶה.
חובת הלבבות באזהרה
וְהָאַזְהָרָה מִתְחַלֶּקֶת גַּם כֵּן לִשְׁנֵי חֲלָקִים: אֶחָד מֵהֶם, חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת. וְהַשֵּׁנִי, חוֹבוֹת הָאֵבָרִים. וְהָאַזְהָרָה שֶׁבְּחוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, כַּשִּׁתּוּף עִם הַבּוֹרֵא בַּסֵּתֶר, וְהַחֹנֶף, וְאַהֲבַת עֲשׂוֹת* מַה שֶּׁהִזְהִיר הָאֵל מִלַּעֲשׂוֹתוֹ, וְהַגַּאֲוָה, וְהַגֹּבַהּ, וְהַגָּאוֹן, וּבְזוֹת בְּנֵי אָדָם, וּלְעֹג לַנְּבִיאִים וְלַדְּבָרִים הַבָּאִים מֵהָאֱלֹהִים עַל לְשׁוֹנָם, וּמְאֹס בַּטּוֹב וַאֲנָשָׁיו, וּמְצֹא קוֹרַת רוּחַ בַּמְּרֵעִים*, וְהַקִּנְאָה, וְהַחֶמְדָּה, וְאַהֲבַת הָרֵעַ* לִבְנֵי אָדָם, וְהִתְקַצֵּף עַל גְּזֵרַת הַבּוֹרֵא, וְהַרְבֵּה כָזֶה.
חובת האברים באזהרה
אַךְ חוֹבוֹת הָאֵבָרִים, הַמֻּזְהָר מֵהֶן, הַשִּׁתּוּף עִם הַבּוֹרֵא* בַּגָּלוּי, וּשְׁבוּעַת שֶׁקֶר, וְהַכָּזָב, וְהָרְכִילוּת, וַאֲכִילַת הָאָסוּר, וְהַבְּעִילוֹת הָאֲסוּרוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְהַרְבֵּה כָּזֶה.
___________________________________
חָזוֹן – דבר ה' בנבואה. בְּמַה שֶּׁהוּא וכו' – מחמת שעבודת הנביא טובה בעיני ה' יותר משאר בני אדם. צִוּוּי וְאַזְהָרָה וּמֻתָּר – מצוות עשה, מצוות לא-תעשה ודברי רשות. בִּפְלִיאוֹתָיו – בנפלאותיו. וְהַבְּחִינָה – ההתבוננות. מִצְוֹת הַלְּבָבוֹת וְהָאֲבָרִים יַחְדָּו – בכל המצוות המעשיות דרושה גם כוונת הלב. כְּיִחוּד הַלָּשׁוֹן עִם הַלֵּב – להתאים את הלשון ללב, ולא ידבר 'אחד בפה ואחד בלב'. וְאַהֲבַת עֲשׂוֹת וכו' – מתאווה לעשות עבירות. קוֹרַת רוּחַ בַּמְּרֵעִים – להנות מקירבת אנשים רעים. הָרֵעַ – לעשות רע. הַשִּׁתּוּף עִם הַבּוֹרֵא – לעבוד עבודה זרה.
ביאורים
בפרק זה עוסק רבינו בעבודת ה' הנובעת מתוך התורה, ובכל הפרטים המסתעפים מעבודת ה' זו. עבודת ה' שמגיעה על ידי התורה מתבטאת במעשים הרצויים בעיני הבורא המצווה כיצד בדיוק לעבוד אותו. ה' שלח לנו את משה רבינו, מבני האדם, כדי שימסור לנו את דבריו ויגלה לנו את רצונו. עבודת ה' זו היא חובה עלינו כדי להודות לבורא על כל הטוב אשר גמלנו. עבודת ה' שלנו מחויבת בגלל טובות ה'. אנו לא היינו אמורים לקבל עליה תגמול, אך למרות זאת ה' בחסדו מעניק לנו שכר על עבודה זו. ה' משפיע לנו בטובו בעצם היוולדנו והמשך קיומנו ובריאותנו וכן בכך שמעניק לנו שכר על עבודת ה' שלנו למרות שאנו מחויבים לעשותה.
התורה מחלקת את עבודת ה' לשלושה חלקים:
מצוות - אלו מעשים שאנו מצווים לעשותם. הם מתחלקים למצוות שמוטלות על הלב, כמו אמונה בה' ואהבתו, ולמעשים שהם שילוב בין כוונת הלב ובין העשייה הפיסית של הגוף, כמו הנחת תפילין ולבישת ציצית.
איסורים - אלו מעשים שאנו מצווים שלא לעשותם. גם כאן, הם מתחלקים לאיסורים שמוטלים על הלב, כמו האיסור להתאוות לעבירות ולהאמין שיש שתי רשויות, ולאיסורים על איברי הגוף, כמו איסור לרצוח ולשקר.
רבינו מחדש שישנו תחום נוסף בעבודת ה' בתורה והוא ה'מותר'. ה'מותר' אלו אותם מעשים שאין לתורה התייחסות מפורשת לגביהם. אכילה, שתייה ושינה למשל, אלו מעשים יום-יומיים שאנו עושים ורשאים לעשותם, אך התורה לא ציינה האם הם מצוה או איסור. איך עובד ה' צריך להתייחס למעשים אלו? על כך ירחיב רבינו בימים הבאים.
הרחבות
•הישר והכובש
וְאַהֲבַת עֲשׂוֹת מַה שֶּׁהִזְהִיר הָאֵל מִלַּעֲשׂוֹתוֹ. רבנו בחיי נוקט בשיטה האוסרת לאדם להתאוות לדברים שאסור לעשותם מהתורה. לעומתו, מחלק הרמב"ם בין 'מצוות שכליות' – שטעמן מובן והגיוני, ובין 'מצוות שמעיות' - שאין טעמן מובן באמצעות השכל. אדם המתאווה לעבור על איסורים שמניעתם מובנת שכלית, נפשו חסרה ופגומה, בעוד שהמתאווה לעבור על איסורים הנכללים ב'מצוות שמעיות' אינו מעיד על פגם בנפשו. אדרבה, אדם שמצליח למשול ביצרו למרות תאוות אלו, שכרו גדול יותר מאחר ואצלו בולטת העובדה שאינו שומר אותן אלא בגלל ציווי הבורא [שמונה פרקים, ו]. גם הרמח"ל רואה מעלה עליונה יותר במי שאינו מתאווה כלל לחטא, כדברי רבנו בחיי, אולם הוא כותב שיש בדבר מדרגות שונות: "והנך רואה עתה ההפרש שבין הזהיר והנקי, אף על פי שקרובים הם זה לזה בענינם, הזהיר... אף על פי שהוא משתדל לכבוש את יצרו ולכפות את תאוותיו, לא מפני זה ישנה את טבעו ולא יוכל להסיר מלבו התאוה הגופנית... אמנם, אחר שיתרגל האדם הרגל גדול בזהירות הזה עד שינקה נקיון ראשון מן החטאים המפורסמים, וירגיל עצמו בעבודה ובזריזותה, ותגבר בו האהבה אל בוראו והחמדה אליו, הנה כח ההרגל הזה ירחיק אותו מעניני החומר וידביק דעתו אל השלימות הנפשיי עד שסוף סוף יכול להגיע אל הנקיון השלם, שכבר יכבה אש התאוה הגופנית מלבו בהתגבר בו החמדה האלהית, ואז תשאר ראייתו זכה וברה... שלא יפתה ולא ישיגהו חשק חומריותו, וינקה במעשיו מכל וכל" [מסילת ישרים, י].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
