ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
פֶּרֶק רְבִיעִי
וְרָאוּי לָנוּ לְבָאֵר צוּרַת הַהֶעָרָה הַתּוֹרִיָּה, וְחֶלְקֵי הַתּוֹרָה, וּמַעֲלוֹת אַנְשֵׁי הַחָכְמָה, וּתְכוּנָתָם, וֶאֱמוּנָתָם בָּהּ, וְקַבָּלָתָם אוֹתָהּ.
חזון מה'
וְאֹמַר, כִּי הַהֶעָרָה הַתּוֹרִיָּה הִיא חָזוֹן* מֵאֵת הָאֱלֹהִים עַל יְדֵי אִישׁ מִבְּנֵי אָדָם בְּמַה שֶּׁהוּא* טוֹב בְּעֵינָיו מֵהֶם מֵעֲבוֹדָתוֹ, לְגָמְלָם עַל קַבָּלָתָהּ גְּמוּל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, חֶסֶד וּנְדָבָה וְטוֹבָה.
וְהַתּוֹרָה חוֹלֶקֶת מַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם לִשְׁלשָׁה חֲלָקִים: צִוּוּי וְאַזְהָרָה וּמֻתָּר*.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
31 - עבודת ה' חלק ט'
32 - עבודת ה' חלק י'
33 - לימוד שבועי באמונה יד- כ אב תשע"ד
טען עוד
מצוות הלבבות והאברים בצווי
וְהַצִּוּוּי מִתְחַלֵּק לִשְׁנֵי חֲלָקִים: אֶחָד מֵהֶם, מִצְוֹת הַלְּבָבוֹת, וְהֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִתָּכְנוּ בֶּאֱמוּנַת הַלֵּב, כְּיִחוּד הָאֵל, וִהְיוֹת הַלֵּב שָׁלֵם עִמּוֹ, וּבְטֹחַ עָלָיו, וְהִמָּסֵר אֵלָיו, וּרְצוֹת בִּגְזֵרָתוֹ, וְהַאֲמִין בִּנְבִיאָיו וּבְתוֹרָתוֹ, וִירֹא אוֹתוֹ, וּשְׁמֹר מִצְוֹתָיו, וּבְמַחֲשָׁבָה בִּפְלִיאוֹתָיו*, וְהַבְּחִינָה* בְּטוֹבוֹתָיו, וְהַרְבֵּה כָזֶה מִמַּה שֶּׁיֶּאֱרַךְ סִפּוּרָם. וְהַשֵּׁנִי, מִצְוֹת הַלְּבָבוֹת וְהָאֲבָרִים יַחְדָּו*, כְּיִחוּד הַלָּשׁוֹן עִם הַלֵּב* וּקְרִיאַת סֵפֶר הַתּוֹרָה וְלִמּוּדוֹ, וְהַתְּפִלָּה, וְהַצּוֹם, וְהַצְּדָקָה, וְהַשְּׁבִיתָה מִן הַמַּעֲשִׂים בְּשַׁבָּתוֹת וּבְמּוֹעֲדִים, וַעֲשׂוֹת סֻכָּה, וְלוּלָב, וְצִיצִית, וְהַדּוֹמֶה לָזֶה.
חובת הלבבות באזהרה
וְהָאַזְהָרָה מִתְחַלֶּקֶת גַּם כֵּן לִשְׁנֵי חֲלָקִים: אֶחָד מֵהֶם, חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת. וְהַשֵּׁנִי, חוֹבוֹת הָאֵבָרִים. וְהָאַזְהָרָה שֶׁבְּחוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, כַּשִּׁתּוּף עִם הַבּוֹרֵא בַּסֵּתֶר, וְהַחֹנֶף, וְאַהֲבַת עֲשׂוֹת* מַה שֶּׁהִזְהִיר הָאֵל מִלַּעֲשׂוֹתוֹ, וְהַגַּאֲוָה, וְהַגֹּבַהּ, וְהַגָּאוֹן, וּבְזוֹת בְּנֵי אָדָם, וּלְעֹג לַנְּבִיאִים וְלַדְּבָרִים הַבָּאִים מֵהָאֱלֹהִים עַל לְשׁוֹנָם, וּמְאֹס בַּטּוֹב וַאֲנָשָׁיו, וּמְצֹא קוֹרַת רוּחַ בַּמְּרֵעִים*, וְהַקִּנְאָה, וְהַחֶמְדָּה, וְאַהֲבַת הָרֵעַ* לִבְנֵי אָדָם, וְהִתְקַצֵּף עַל גְּזֵרַת הַבּוֹרֵא, וְהַרְבֵּה כָזֶה.
חובת האברים באזהרה
אַךְ חוֹבוֹת הָאֵבָרִים, הַמֻּזְהָר מֵהֶן, הַשִּׁתּוּף עִם הַבּוֹרֵא* בַּגָּלוּי, וּשְׁבוּעַת שֶׁקֶר, וְהַכָּזָב, וְהָרְכִילוּת, וַאֲכִילַת הָאָסוּר, וְהַבְּעִילוֹת הָאֲסוּרוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְהַרְבֵּה כָּזֶה.
___________________________________
חָזוֹן – דבר ה' בנבואה. בְּמַה שֶּׁהוּא וכו' – מחמת שעבודת הנביא טובה בעיני ה' יותר משאר בני אדם. צִוּוּי וְאַזְהָרָה וּמֻתָּר – מצוות עשה, מצוות לא-תעשה ודברי רשות. בִּפְלִיאוֹתָיו – בנפלאותיו. וְהַבְּחִינָה – ההתבוננות. מִצְוֹת הַלְּבָבוֹת וְהָאֲבָרִים יַחְדָּו – בכל המצוות המעשיות דרושה גם כוונת הלב. כְּיִחוּד הַלָּשׁוֹן עִם הַלֵּב – להתאים את הלשון ללב, ולא ידבר 'אחד בפה ואחד בלב'. וְאַהֲבַת עֲשׂוֹת וכו' – מתאווה לעשות עבירות. קוֹרַת רוּחַ בַּמְּרֵעִים – להנות מקירבת אנשים רעים. הָרֵעַ – לעשות רע. הַשִּׁתּוּף עִם הַבּוֹרֵא – לעבוד עבודה זרה.
ביאורים
בפרק זה עוסק רבינו בעבודת ה' הנובעת מתוך התורה, ובכל הפרטים המסתעפים מעבודת ה' זו. עבודת ה' שמגיעה על ידי התורה מתבטאת במעשים הרצויים בעיני הבורא המצווה כיצד בדיוק לעבוד אותו. ה' שלח לנו את משה רבינו, מבני האדם, כדי שימסור לנו את דבריו ויגלה לנו את רצונו. עבודת ה' זו היא חובה עלינו כדי להודות לבורא על כל הטוב אשר גמלנו. עבודת ה' שלנו מחויבת בגלל טובות ה'. אנו לא היינו אמורים לקבל עליה תגמול, אך למרות זאת ה' בחסדו מעניק לנו שכר על עבודה זו. ה' משפיע לנו בטובו בעצם היוולדנו והמשך קיומנו ובריאותנו וכן בכך שמעניק לנו שכר על עבודת ה' שלנו למרות שאנו מחויבים לעשותה.
התורה מחלקת את עבודת ה' לשלושה חלקים:
מצוות - אלו מעשים שאנו מצווים לעשותם. הם מתחלקים למצוות שמוטלות על הלב, כמו אמונה בה' ואהבתו, ולמעשים שהם שילוב בין כוונת הלב ובין העשייה הפיסית של הגוף, כמו הנחת תפילין ולבישת ציצית.
איסורים - אלו מעשים שאנו מצווים שלא לעשותם. גם כאן, הם מתחלקים לאיסורים שמוטלים על הלב, כמו האיסור להתאוות לעבירות ולהאמין שיש שתי רשויות, ולאיסורים על איברי הגוף, כמו איסור לרצוח ולשקר.
רבינו מחדש שישנו תחום נוסף בעבודת ה' בתורה והוא ה'מותר'. ה'מותר' אלו אותם מעשים שאין לתורה התייחסות מפורשת לגביהם. אכילה, שתייה ושינה למשל, אלו מעשים יום-יומיים שאנו עושים ורשאים לעשותם, אך התורה לא ציינה האם הם מצוה או איסור. איך עובד ה' צריך להתייחס למעשים אלו? על כך ירחיב רבינו בימים הבאים.
הרחבות
•הישר והכובש
וְאַהֲבַת עֲשׂוֹת מַה שֶּׁהִזְהִיר הָאֵל מִלַּעֲשׂוֹתוֹ. רבנו בחיי נוקט בשיטה האוסרת לאדם להתאוות לדברים שאסור לעשותם מהתורה. לעומתו, מחלק הרמב"ם בין 'מצוות שכליות' – שטעמן מובן והגיוני, ובין 'מצוות שמעיות' - שאין טעמן מובן באמצעות השכל. אדם המתאווה לעבור על איסורים שמניעתם מובנת שכלית, נפשו חסרה ופגומה, בעוד שהמתאווה לעבור על איסורים הנכללים ב'מצוות שמעיות' אינו מעיד על פגם בנפשו. אדרבה, אדם שמצליח למשול ביצרו למרות תאוות אלו, שכרו גדול יותר מאחר ואצלו בולטת העובדה שאינו שומר אותן אלא בגלל ציווי הבורא [שמונה פרקים, ו]. גם הרמח"ל רואה מעלה עליונה יותר במי שאינו מתאווה כלל לחטא, כדברי רבנו בחיי, אולם הוא כותב שיש בדבר מדרגות שונות: "והנך רואה עתה ההפרש שבין הזהיר והנקי, אף על פי שקרובים הם זה לזה בענינם, הזהיר... אף על פי שהוא משתדל לכבוש את יצרו ולכפות את תאוותיו, לא מפני זה ישנה את טבעו ולא יוכל להסיר מלבו התאוה הגופנית... אמנם, אחר שיתרגל האדם הרגל גדול בזהירות הזה עד שינקה נקיון ראשון מן החטאים המפורסמים, וירגיל עצמו בעבודה ובזריזותה, ותגבר בו האהבה אל בוראו והחמדה אליו, הנה כח ההרגל הזה ירחיק אותו מעניני החומר וידביק דעתו אל השלימות הנפשיי עד שסוף סוף יכול להגיע אל הנקיון השלם, שכבר יכבה אש התאוה הגופנית מלבו בהתגבר בו החמדה האלהית, ואז תשאר ראייתו זכה וברה... שלא יפתה ולא ישיגהו חשק חומריותו, וינקה במעשיו מכל וכל" [מסילת ישרים, י].
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
