ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
פֶּרֶק חֲמִישִׁי
אֲבָל אָפְנֵי קְנוֹת* הַכְּנִיעָה וְהַדֶּרֶךְ שֶׁמֵּקֵל אוֹתָהּ* עַל הָאָדָם הוּא, שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתּוֹ וְרַעְיוֹנוֹ תָמִיד בְּשִׁבְעָה דְבָרִים.
הסתכלות בגופו
אֶחָד מֵהֶם, שֹׁרֶשׁ הֲוָיָתוֹ* וְהַתְחָלָתוֹ מִן הַלְּבוֹנִית* וְהַדָּם, אַחַר הִתְעַפְּשָׁם* וּבְאֹשׁ רֵיחָם*. וְאַחַר כָּךְ הוּא נִזּוֹן מִדַּם הַטֻּמְאָה* כָּל יְמֵי עָמְדוֹ בְּבֶטֶן אִמּוֹ, אַחַר כָּךְ יֵצֵא, וְהוּא חָלוּשׁ וְדַל בְּגוּפוֹ וַאֵבָרָיו, וְאַחַר כָּךְ יַעֲלֶה מִן הַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת אֶל הַסְּמוּכָה לָהּ, עַד שֶׁיַגִּיעַ לְרֹב שְׁנוֹתָיו. אַחַר כָּךְ יָחֵלּוּ יְמֵי הַזִּקְנָה עַד שֶׁיִּמְלְאוּ יָמָיו. וְאָמַר אֶחָד מִן הַחֲכָמִים בְּעִנְיָן זֶה: "אֲנִי תָמֵהַּ מִמִּי שֶׁעָבַר בְּמַעֲבַר הַשֶּׁתֶן וְהַדָּם פַּעֲמַיִם, הֵיאַךְ יִתְגָּאֶה וְיִגְבַּהּ לִבּוֹ", כִּי הַמַּחֲשָׁבָה בָּזֶה וּבַדּוֹמֶה לוֹ מֵעִנְיַן הָאָדָם מְחַיֶּבֶת הַכְּנִיעָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים קמד, ג): "יְיָ מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ", וְאָמַר (אִיּוֹב יד, א): "אָדָם יְלוּד אִשָּׁה", וְאָמַר (תְּהִלִּים כב, ז): "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ", וְאָמַר (אִיּוֹב כה, ו): "אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה".
ייסורי העולם
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
71 - הכניעה חלק ה'
72 - הכניעה חלק ו'
73 - לימוד שבועי באמונה י"ט- כ"ה אלול תשע"ד
טען עוד
זיכרון המוות
וְהַשְּׁלִישִׁי, כַּאֲשֶׁר יַחְשֹׁב בַּחֲלִיפָתוֹ*, וּבוֹא אֵלָיו הַמָּוֶת מְהֵרָה, וְהִפָּסֵק מַאֲוַיָּיו וְתִקְוָתוֹ בָּעֵת הַהִיא, וְעָזְבוֹ כָל קִנְיָנָיו, וְהִתְיָאֲשׁוֹ מִקַּחַת מֵהֶם מְאוּמָה לְצֵדָה וּמֵהוֹעִיל בָּהֶם, וְצוּרַת עָמְדוֹ בַּקֶּבֶר, וּכְבָר חָלַף אוֹר פָּנָיו, וְשָׁחַר מַרְאֵהוּ, וַיָּרוּם תּוֹלָעִים וְעִפּוּשׁ וּמֻגְלָה, וַיַּחַלְפוּ סִימָנֵי יְפִי גוּפוֹ וַיֶּחֱזַק בְּאֹשׁ רֵיחוֹ, כְּאִלּוּ לֹא רֻחַץ מֵעוֹלָם, וְלֹא מֹרַק, וְלֹא הֵפִיחַ רֵיחַ הַטּוֹב. כִּי כַאֲשֶׁר יַעֲבֹר עַל לֵב אָדָם זֶה וְכַיּוֹצֵא בוֹ, יִכָּנַע בְּנַפְשׁוֹ וְיִשַּׁח*, וְלֹא יִתְגָּאֶה, וְלֹא יִגְבַּהּ לִבּוֹ, וְלֹא יִתְנַשֵּׂא וְלֹא יִתְגַּדָּל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (יְשַׁעְיָה ב, כב): "חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא", וְאָמַר (תְּהִלִּים סב, י): "אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד".
___________________________________
אָפְנֵי קְנוֹת – דרכי קניית מידה זו. שֶׁמֵּקֵל אוֹתָהּ – להפנימה בנפשו. שֹׁרֶשׁ הֲוָיָתוֹ – תחילת יצירתו של האדם. הַלְּבוֹנִית – הלבן (הזרע). הִתְעַפְּשָׁם – הירקבותם. וּבְאֹשׁ רֵיחָם – ריחם לא נעים. מִדַּם הַטֻּמְאָה – דם נידה, הדם שברחם. בְּעֹצֶם – בעוצמה, בריבוי. הַנִּלְבָּב – בעל לב, מתבונן ומרגיש. וְקִצְרַת יָדוֹ – חוסר יכולתו. בַּחֲלִיפָתוֹ – בהיותו חולף, עראי בעוה"ז. וְיִשַּׁח – וישפל.
ביאורים
היצר משתמש בכל תחבולה על מנת להביא את הגאווה על האדם. יש שבעניין אחד אין הוא מוצא סיבה להתגאות, ומתגאה באחר. ויש אחר אשר בשניהם הצליח להכניע ליבו, אך נפל בשלישי. הגאווה תנסה למצוא פתח מכל כיוון לפרוץ את מגננת הכניעה של האדם. כאמור לעיל, הגאווה מופיעה בכל מצבי החיים, ועל הכניעה לתת מענה לכל מצב. בפרק זה נלמד שהגאווה גם נובעת מתפיסות מוטעות של האדם ביחס לעצמו ולעולם. ממילא, על מנת לקנות את הכניעה, על האדם לנפץ תפיסות אלו, תפיסה אחר תפיסה.
רבנו בחיי מונה לפנינו שבעה עניינים אשר על ידי התבוננות בהם, יוכל האדם לקנות הכניעה ביתר קלות. כפי שננסה לראות, עניינים אלו מהווים מענה לצורה בה הגאווה תופסת את המציאות.
א. ההתבוננות בתהליך יצירתו של האדם, בה התחיל הוא כדבר פעוט ערך ומזולזל. בעיניו הסובייקטיביות מסתכל בעל הגאווה על עצמו כפי שהוא עכשיו: אדם בעל כוח, נוי ועושר. הוא מטעה עצמו לחשוב שכך היה מעולם, ומרחיק מדעתו את תקופותיו הפחות טובות. ההתבוננות בתחילת הווייתו מכניסה אותו לפרופורציה, "דע מאין באת... מטיפה סרוחה" [אבות ג, ה].
ב. ההתבוננות בצרות המזומנות לכל אדם בעולם. הגאוותן, מרגיש בעולם הזה כבביתו. הוא שולט על בריאותו, על מצבו הכלכלי, על מעמדו בחברה, הכל כבר ידוע אצלו מראש והכל אמור ללכת על פי התוכנית. אך דא עקא, שאין זה כך. שליטה מסויימת לנו בחיינו, אך אחרי הכל כאסירים אנו בעולם הזה. בפרק ג למדנו שהצרות והמחלות עשויות להגיע לאדם בעל כרחו ולהכניע אותו. בעל הגאווה צריך להתבונן בזה, להבין שאינו אדון לעצמו, ושנסיונות רבים מוכנים לו. אם מצליחה דרכו ומאושר מצבו, אין זה כי אם בחסד הבורא עליו.
ג. ההתבוננות ביום מותו ובצאתו מהעולם בחוסר כל. לאדם יש ביטחון במצבו העכשווי. יפי גופו, בריאותו, ממונו, ומעל הכל - עובדת היותו חי, חזקים וממשיים בו. הגאווה בזה היא טבעית כל כך, כיוון שערכי הגשם שלו ממשיים ומציאותיים. על מנת לקנות את הכניעה, על האדם לחשוב בסיבות המיתה המרובות המתרחשות בעולם. יחשוב בארעיות החיים ובתוקף המיתה אשר אינה משאירה לאדם אף חלקה טובה עליה טרח ועמל, בחושבו שישאר עימו הדבר בלכתו בדרך כל הארץ, "ולאן אתה הולך, למקום עפר רמה ותולעה" [אבות ג, ה]
את שלושת עניינים אלו נוכל להגדיר כמעגל הראשון של ההתבוננויות, המכוון אל האדם, אל חולשתו וארעיותו בעולם והאתגרים שהלה מציב בפניו, מהם אי אפשר לחמוק.
הרחבות
•הדרך הרצויה להתמודדות עם היצר
וּבוֹא אֵלָיו הַמָּוֶת. בגמרא מובא: "רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע (ילחם ביצר הרע), אם נצחו - מוטב, ואם לא - יעסוק בתורה". אם גם בזה לא די - יקרא קריאת שמע, ואם גם בזה לא די - יזכור יום המיתה [ברכות ה.]. הרב קוק מבאר, שלכתחילה הדרך להתמודד עם היצר הרע היא על ידי חיזוק הכוחות הטובים בלא החלשת כל כוח מכוחות הנפש, ורק אם לא הועיל הדבר - אז עליו לחליש את הכוחות היוצאים בצורה רעה, על ידי הזכרת יום המיתה. "אבל אם אפשר להשתמש באופן המחזק את הכוחות הטובים, היא עצה יותר הגונה מהדרך שהיא להחליש הכוחות הרעים, כי בהיחלש כוחות הנפש לא ימנע שיהיה זה הפסד גם לדברים הטובים" [עין איה ברכות א, כד].
•הדגמה מעשית להתבוננות בשפלות האדם
וַיָּרוּם תּוֹלָעִים וְעִפּוּשׁ. הבסיס לצורת הסתכלות זו מצאנו בדברי התנא באבות: "מאוד מאוד הוי שפל רוח, שתקוות אנוש רימה" [ד, ד]. הרשב"ץ מדגים ניהוג מעשי של התבוננות זו, בסַפְּרו על מלך אחד ש"נתן ביד אחד מעבדיו העומדים עליו כתב ואמר לו: כשתראה אותי כועס תנהו לי מיד. והיה כתוב בו: שוב לך כי אינך אלוה אבל אתה גוף שיאכל קצתו את קצתו ובקרוב ישוב רימה ועפר" [מגן אבות על מסכת אבות שם].
לרפואת עדי בת הדס הי"ו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
בריאת העולם של פסח
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
