ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- סוכות
- הסוכה והלכותיה
א. בישיבה בסוכה, בנוסף לכוונה הבסיסית שמכוון בכל מצווה לקיים מצוות ה', ראוי לכוון שאנו יושבים בסוכה זכר לניסים שנעשו ביציאת מצרים.
ב. בלילה הראשון של סוכות יש מצווה מהתורה לאכול בסוכה לפחות כזית. בשאר החג אין מצווה לאכול בסוכה (אך יש חובה בסעודת קבע. אכילת עראי מותרת מחוץ לסוכה).
ג. ירדו גשמים בלילה הראשון, לדעת השו"ע מותר לאכול בבית, לדעת הרמ"א חובה לאכול בסוכה בכל מקרה- והכריעו האחרונים שיאכל כזית ולא יברך לישב בסוכה. לדעת הגר"א יש להמתין שיפסקו הגשמים- עד הבוקר.
א. כוונה מיוחדת בישיבה בסוכה
כלל ידוע הוא ש"מצוות צריכות כוונה" זאת אומרת שעל מנת לצאת ידי חובה במצוות, יש להתכוון לצאת ידי חובה1. לכן גם בישיבה בסוכה צריך להתכוון לצאת ידי חובה- כלומר להתכוין לקיים את מצות הסוכה כי כך ציווה ה'.
אמנם, הב"ח כתב שבישיבה בסוכה יש לכוון כוונה נוספת והיא: "שצוונו הקדוש ברוך הוא לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים, וגם זכר לענני הכבוד שהקיפן אז להגן עלינו מן השרב והשמש".
טעם הדבר הוא שבפסוקים המדברים על חיוב הישיבה בסוכה כתוב- "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", משמע שעיקר המצווה הוא זכרון אותו נס2.
למעשה בדיעבד אף אם לא כוון כוונה זו יצא ידי חובתו אם כוון לצאת ידי חובה3.
ב. שיעור האכילה המינימלי בסוכה
במשנה יש מחלוקת תנאים כמה סעודות יש לאכול בסוכה. לדעת רבי אליעזר יש לאכול שתי סעודות בכל יום (בוקר וערב) שהן ארבע עשרה סעודות סה"כ. לדעת חכמים החובה לאכול בסוכה היא רק בלילה הראשון של החג4.
ונחלקו הראשונים מהו שיעור האכילה בלילה הראשון. יש אומרים שהשיעור הוא אכילת קבע, אך לדעת רוב הראשונים וכך נפסק להלכה השיעור הוא כזית פת.
טעם המקלים הוא שחכמים (במשנה) למדו את דינם בגזרה שווה מפסח- וכמו ששם די בכזית על מנת לצאת ידי חובה, כך בסוכות די בכזית על מנת לצאת ידי חובה5.
לכן יש להקפיד לאכול לפחות כזית פת בלילה הראשון של סוכות, אחר כך אין חובה לאכול פת כלל6.
ירדו גשמים בלילה הראשון, לדעת השו"ע מותר לאכול בבית.
לדעת רמ"א יש לאכול בסוכה אפילו שהוא מצטער, וכתבו האחרונים שיאכל כזית פת ולא יברך ברכת לישב בסוכה.
לדעת הגר"א יש להמתין שיפסקו הגשמים- עד הבוקר7.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
