ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לא פעם אנשים אמרו לי שהם שמעו אותי בהרצאה כזאת או אחרת, ואני כלל לא זוכר שאמרתי משפט כל כך אווילי מול קהל. הזיכרון שלי לוקה בחסר לעתים תכופות ובוגד בי כשאני נזקק לו, אך גם השמיעה של המאזינים שלי לקויה לעתים קרובות. אנשים נוטים לשמוע את מה שהם רוצים לשמוע גם אם הדובר מעולם לא אמר את המילים.
כל זה חלק מהמצב האנושי, מהעובדה שאנחנו בני תמותה עם חולשות אנושיות. זאת באמת חוויה עצומה ומדהימה (כמה אני מתעב את המילה כפי שמשתמשים בה בימינו!) לעמוד בראש השנה מול הזיכרון המושלם שיש בשמים.
כל מעשינו ודברינו וכל מחשבותינו וכוונותינו נזכרים ועומדים לדין, ולא זו בלבד אלא שהם גם נזכרים באופן אובייקטיבי ואמיתי, בלי שום דעה קדומה או הטיה. ומסיבה זו ראש השנה הוא "יום זיכרון". יש בני אדם שנתברכו בכוחות זיכרון אדירים, אך אפילו הם עלולים לטעות. אפילו הרמב"ם, אחד מגאוני הזיכרון בכל הזמנים, הודה שפעם לא הצליח להיזכר במקור התלמודי שמצדיק את אחת הפסיקות שפסק ביצירתו האדירה "משנה תורה". אם הוא שכח, מי לא ישכח?! רק בשמים לא סובלים מבעיות זיכרון ושכחה.
זה מוביל אותנו לשאלת יסוד בנוגע לזיכרונות: מה אנחנו בוחרים לזכור ולאילו דברים אנחנו עושים סובלימציה ומחליטים לשכוח אותם? התורה מורה לנו שוב ושוב שלא לשכוח את עקרונות היסוד של החיים היהודיים – הקב"ה ומתן תורה בהר סיני, יציאת מצרים, חטא לשון הרע והרכילות, קדושת השבת, השנאה הנצחית של עמלק ושל רוב העולם הלא-יהודי כלפי עם ישראל, ולבסוף הנטייה של היהודים מדור המדבר עד ימינו לעורר את חרון אפו של הקב"ה בהתחמקות מהמחויבות שקיבלו על עצמם כשכרתו את הברית עמו.
בחרנו לזכור בחיים דברים אחרים, חשובים פחות - כמו אמירות טיפשיות ועלבונות לכאורה, נתונים חסרי חשיבות ודעות שגויות, פגיעה באגו וקנאה בהישגים של הזולת - והנחנו לזיכרונות היסוד שצריכים להנחות אותנו בחיינו, העקרונות שהזכרנו קודם, להעלות אבק בתהומות השכחה.
בראש השנה אנחנו נתבעים לתת דין וחשבון על הזיכרון והשכחה שלנו. הנביא ירמיהו אמר מזמן שעם ישראל איננו נאמן כי "עמי שכחוני". השכחה מולידה בורות ומונעת מהאדם להכיר את מורשתו, את אמונתו ואת עצמו, והבורות הזאת יוצרת אווירה של חטא, התבוללות, חילוניות, אלימות, תאוות בצע וחמדנות, אווירה שמסכנת את עצם קיומנו כעם וכמדינה. אבוי לאלה שכבר לא זוכרים עוד, מפני שבלי ידיעת העבר אין להם סיכוי לעתיד.
בתפילות מרוממות הרוח של ראש השנה אנחנו קוראים שיש בשמים, כביכול, ספר זיכרונות, ושלכל אחד ואחד מאתנו יש בספר הזה דף שמפרט את כל המעשים שעשה בחייו בעולם הזה. יותר מזה, גם החתימה והחותמת שלנו מופיעים בדף הזה ומעידים על אמיתות הדברים הכתובים בו. הדף הזה מזכיר לנו את מה ששכחנו ואם רצינו לשכוח את הדברים אם לאו.
בסופו של דבר, כשאנחנו עוזבים את העולם הזה, חוזרים לנשמתנו כוחות הזיכרון האמיתיים והמדויקים. וכפי שאנחנו אומרים בתפילה, הדף הזה מדבר בעד עצמו, פשוטו כמשמעו, ומכריז על האירועים והמעשים הרשומים בו. לכן יום הדין האחרון, כמו יום הדין של ראש השנה בעולם הזה, הוא יום של זיכרון והיזכרות.
ההיזכרות היא גורם חשוב שדוחף לחזרה בתשובה ולשיפור עצמי. אם נשתמש בלשון המדוברת המקובלת היום, ראש השנה צריך לשמש לנו מעין "סלפי" אולטימטיבי. הרצון הזה לזכור ולהנציח את עצמנו משקף את הרצון העצום שלנו ולהכיר את עצמנו באמת ולעומק. ביום שבו בשמים זוכרים הכול, אנחנו, על הארץ, צריכים להיזכר במחשבותינו ובמעשינו עד היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
