ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
וּנְבָאֵר עַתָּה עִנְיָן זֶה עַל הַסֵּדֶר:
הִנֵּה שֹׁרֶשׁ הַחֲסִידוּת הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יז ע"א), "אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בַתּוֹרָה וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ". וְהָעִנְיָן הוּא, כִּי הִנֵּה הַמִּצְווֹת הַמֻּטָּלוֹת עַל כָּל יִשְׂרָאֵל כְּבָר יְדוּעוֹת הֵן, וְחוֹבָתָן יְדוּעָה עַד הֵיכָן הִיא מַגַּעַת,
אָמְנָם מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אַהֲבָה אֲמִתִּית, לֹא יִשְׁתַּדֵּל וִיכַוֵּן לִפְטֹר עַצְמוֹ בְּמַה שֶּׁכְּבָר מְפֻרְסָם מִן הַחוֹבָה אֲשֶׁר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל, אֶלָּא יִקְרֶה לוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּקְרֶה אֶל בֵּן אוֹהֵב אָבִיו, שֶׁאִלּוּ יְגַלֶּה אָבִיו אֶת דַּעְתּוֹ גִּלּוּי מְעַט שֶׁהוּא חָפֵץ בְּדָבָר מִן הַדְּבָרִים, כְּבָר יַרְבֶּה הַבֵּן בַּדָּבָר הַהוּא וּבַמַּעֲשֶׂה הַהוּא כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ אָבִיו אֶלָּא פַּעַם אַחַת וּבַחֲצִי דִבּוּר, הִנֵּה דַי לְאוֹתוֹ הַבֵּן לְהָבִין הֵיכָן דַּעְתּוֹ שֶׁל אָבִיו נוֹטָה, לַעֲשׂוֹת לוֹ גַם אֶת אֲשֶׁר לֹא אָמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁיּוּכַל לָדוּן בְּעַצְמוֹ* שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר הַהוּא נַחַת רוּחַ לְפָנָיו, וְלֹא יַמְתִּין שֶׁיְּצַוֵּהוּ יוֹתֵר בְּפֵרוּשׁ אוֹ שֶׁיֹּאמַר לוֹ פַּעַם אַחֶרֶת.
וְהִנֵּה דָבָר זֶה אֲנַחְנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ בְעֵינֵינוּ, שֶׁיִּוָּלֵד* בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בֵּין כָּל אוֹהֵב וָרֵעַ, בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין אָב וּבְנוֹ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, בֵּין כָּל מִי שֶׁהָאַהֲבָה בֵינֵיהֶם עַזָּה בֶּאֱמֶת, שֶׁלֹּא יֹאמַר, לֹא נִצְטַוֵּיתִי יוֹתֵר, דַּי לִי בְּמַה שֶּׁנִּצְטַוֵּיתִי בְּפֵרוּשׁ, אֶלָּא מִמַּה שֶּׁנִּצְטַוָּה יָדוּן עַל דַּעַת הַמְּצַוֶּה וְיִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת לוֹ מַה שֶּׁיּוּכַל לָדוּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְנַחַת.
וְהִנֵּה, כַּמִּקְרֶה הַזֶּה יִקְרֶה לְמִי שֶׁאוֹהֵב אֶת בּוֹרְאוֹ גַם כֵּן אַהֲבָה נֶאֱמֶנֶת, כִּי גַּם הוּא מִסּוּג הָאוֹהֲבִים, וְתִהְיֶינָה לוֹ הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר צִוּוּיָם גָּלוּי וּמְפֻרְסָם, לְגִלּוּי דַּעַת לְבַד, לָדַעַת שֶׁאֶל הָעִנְיָן הַהוּא נוֹטֶה רְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאָז לֹא יֹאמַר, "דַּי לִי בְּמַה שֶּׁאָמוּר בְּפֵרוּשׁ", אוֹ "אֶפְטֹר עַצְמִי בְּמַה שֶּׁמֻּטָּל עָלַי עַל כָּל פָּנִים", אֶלָּא אַדְּרַבָּא יֹאמַר, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר מָצָאתִי רָאִיתִי שֶׁחֶפְצוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ נוֹטֶה לָזֶה, יִהְיֶה לִי לְעֵינַיִם* לְהַרְבּוֹת בְּזֶה הָעִנְיָן וּלְהַרְחִיב אוֹתוֹ בְּכָל הַצְּדָדִין שֶׁאוּכַל לָדוּן שֶׁרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בּוֹ. וְזֶהוּ הַנִּקְרָא, "עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ".
נִמְצָא כְּלַל הַחֲסִידוּת, הַרְחָבַת קִיּוּם כָּל הַמִּצְווֹת בְּכָל הַצְּדָדִין וְהַתְּנָאִים שֶׁרָאוּי וְשֶׁאֶפְשָׁר.
הצד השווה בין ה'חסידות' וה'פרישות'
וְהִנְּךָ רוֹאֶה שֶׁהַחֲסִידוּת מִמִּין הַפְּרִישׁוּת, אֶלָּא שֶׁהַפְּרִישׁוּת בְּלָאוִין וְהַחֲסִידוּת בַּעֲשִׂין, וּשְׁנֵיהֶם עִנְיָן אֶחָד, שֶׁהוּא, לְהוֹסִיף עַל הַמְפֹרָשׁ מַה שֶּׁנּוּכַל לָדוּן לְפִי הַמִּצְוָה הַמְפֹרֶשֶׁת שֶׁיִּהְיֶה נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. זֶהוּ גֶּדֶר הַחֲסִידוּת הָאֲמִתִּי, וְעַתָּה נְבָאֵר חֲלָקָיו הָרָאשִׁיִּים.
___________________________________
לָדוּן בְּעַצְמוֹ – להבין בכוחות עצמו. שֶׁיִּוָּלֵד – שיימצא. יִהְיֶה לִי לְעֵינַיִם – מורה לי את הדרך.
ביאורים
אדם שהוא 'עם הארץ', ריק מתורה ומחכמה, לא יכול להיות חסיד. יש כמה שלבים בדרך, ואי אפשר לקפוץ מדרגות. יש מידות שעלינו לקנותן כדי שנוכל להגיע בעזרת ה' למידה יקרה וחביבה זו, הלא הם – הזהירות, הזריזות, הנקיות, הפרישות והטהרה – עליהן למדנו בפרקים הקודמים. כדי להיות חסיד לא מספיק הרצון הטוב, ויש צורך לעמול ולהתאמץ רבות. לכן הרמח"ל מביא את דברי חז"ל – "אשרי אדם שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו". חז"ל מחזקים ומשבחים את מי שעמל בתורה, לא סתם יושב ולומד תורה, אלא עמל בתורה. הוא מתאמץ ללמוד ולהבין את רצון ה'. אדם כזה יכול גם לעשות נחת רוח ליוצרו. וכאן הרמח"ל מלמד אותנו מהו העיקר בחסידות ומהי החסידות האמיתית.
החסיד רוצה לעשות נחת רוח לקב"ה. אדם שרוצה לעשות נחת רוח לחברו צריך להכיר אותו, להבין לרצונו ולדעת מה גורם לו שמחה. וכן אם מישהו אהוב מבקש ממנו לעשות בשבילו דבר מה, הוא לא 'יקטין ראש' ויחשוב כיצד לסיים את המטלה המעיקה במהירות האפשרית. להפך, הוא יחפש איך לעשות אותה על הצד הטוב ביותר מתוך אהבה אליו ואף יעשה דברים שלא התבקש לעשות, כי הוא מבין מה אהובו רוצה.
כך גם החסיד, מתוך אהבתו לה' יתברך הוא רוצה לקיים את רצונו באופן השלם ביותר ולקיים גם דברים שהם רצון ה' ואינם מפורשים לגמרי. דבר זה לא יכול להיעשות בלי להבין מהו רצון ה', ולכן הוא עמל בלימוד התורה ומתאמץ להבין את דברי הקב"ה שניתנו לנו במעמד הר סיני ובקבלה לרבותינו – תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
הרחבות
•הכרת הבורא ודבקות בו מתוך לימוד התורה
שֶׁעֲמָלוֹ בַתּוֹרָה וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרו. במדרש מבואר שמתוך לימוד התורה האדם זוכה להכיר את הבורא ולדבוק בדרכיו: "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, רבי אומר למה נאמר, לפי שנאמר ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך, איני יודע כיצד אוהבים את המקום תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, תן הדברים האלה על לבך שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו" [ספרי, ואתחנן לג].
•חסיד עולה על כולם
יַרְבֶּה הַבֵּן בַּדָּבָר הַהוּא וּבַמַּעֲשֶׂה הַהוּא כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל. השל"ה מביא שלוש מדרגות שונות בעבודת ה', והגבוהה מכולן היא מדרגת החסיד:
א. " היראה בחינות צדיק גמור, המקיים התורה לא גורע ולא מוסיף על מה שהוא מצֻווה".
ב. "האהבה , היא הדביקה וחשיקה (מלשון חשק) וחפיצה בכל אשר עושה".
ג. "והיראה לפני ולפנים – הוא חסיד עושה יותר ממה שהוא מצֻווה ... וכן אמרו בתיקונים (תיקוני זוהר בהקדמה, דף א:), נקרא חסיד שמתחסד עם קונו " [עשרה מאמרות קלה]. חסד היא התנהגות לפנים משורת הדין, על כן החסיד העושה יותר ממה שנצטווה נקרא 'מתחסד עם קונו'.
לזרע של קימא עבור יוחנן אוריאל בן לאה מרלן ורבקה ג'ואן בת ג'וסלין שמחה הי"ו
אנחנו קודש למענך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שיא השיאים בפסח!
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
