ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות יסודי התורה
- רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק שְׁלִישִׁיהגלגלים וארבעת היסודות | פרק ג - הקדמה: בשני הפרקים הבאים (ג-ד), הרמב"ם מציג את תמצית חזית הידע המדעי בתקופתו כחשיפה ראשונית ל"מעשה בראשית", שהוא "מדעי הטבע והמחקר בראשית הבריאה" (פה"מ חגיגה ב,א; להלן ד,י), כדרך להכיר את ה', "ואין למידות עליו יתעלה כי אם מן המציאות הזו - מכללותה ומפרטיה" (מו"נ א,עא), "ולא יושג אותו המדע האלוהי אלא לאחר מדעי הטבע" (מו"נ הקדמה; וכן א,לד). המושג, הידע והמטרה מדעי הטבע בתקופה העתיקה ובזמנו של הרמב"ם כללו את תיאור המציאות (הכולל בימינו שלושה תחומים: מתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה), ואת המשמעויות הרוחניות שלה (המטאפיזיקה). מיזוג זה מכַוון אל הכרת ה', שהיא מטרת הרמב"ם. כיום מדעי הטבע אינם עוסקים במשמעויות הרוחניות של המציאות. הידע המוצג כאן, שבחלקו כבר אינו מעודכן, אינו נובע ממסורת חכמים אלא מספרי "חכמי יוון" (להלן ה; קידוש החודש יא,ה; יז,כד). הרמב"ם, כדרכם של הגאונים (רב האי גאון, אוצר הגאונים, חגיגה סי' נב), מקשר בין דברי התורה לבין הידע המדעי בתקופתו. מצד אחד, אין התורה כפופה לחוקי המדע של תקופה זו או אחרת, ומצד שני, לא רק שהמדע בימינו אינו יכול לסתור אותה, הן מפני שהמדע אינו מתיימר להציג אמת אלא הסבר סביר לדברים עד שיוכח אחרת או עד שילך ההסבר וישתכלל, והן מפני שככל שאנו נחשפים לגילויים מדעיים חדשים, כן גדלה הכרתנו בחכמה שבבריאה ובמורכבותה, ומתוך כך מתחזקת ההכרה בגדולת הבורא. לכן הביאור כולל בקצרה את ההתאמה לידע המדעי של ימינו (לביאור נוסף ראה ההקדמה לפרק יא בהלכות קידוש החודש; וראה י'). מטרת העיסוק במעשה בראשית לסייע בהבנת דברי הנביאים וההשגחה בעולם בלבד, ומתוך כך העיקרון החשוב המתואר בפרקים אלו נשאר תקף: הנהגת העולם באה מאת ה' דרך המלאכים וכוחות הטבע. אנו מציעים ללמוד הלכות אלו פעם ראשונה כדי להבין את העקרונות ואת התמונה הכללית העולה מהן, ולא לשקוע בפרטי הפרטים, במיוחד לאור העובדה שתיאור מדעי חדש החליף את חלקם. בהקדמה להלכות קידוש החודש (פרק יא), יבואו הדברים בהרחבה לפי המטרה שם. דגם מערכת השמים ונקודת המבט כדי להסביר את תנועת הכוכבים מנקודת מבטו של הצופה מכדור הארץ, שהכול סובב סביבו, תיארו חכמי התכונה (האסטרונומיה) הקדמונים מערכת מורכבת של גלגלים, שהם למעשה גרמים שמימיים כדוריים שקופים, ובהם כוכבים הנעים לפי תנועת הגלגל. לפי התפיסה העתיקה, כדור הארץ נמצא במרכז היקום, והכל סובב סביבו. לפני כחמש מאות שנה, החלה להשתנות התפיסה (בהשפעת קופרניקוס) וחכמי התכונה החלו סוברים שהשמש נמצאת במרכז היקום. והאמת, כבר נקבע בעקרון היחסות (שהגה גלילאו) לפני כארבע מאות שנה, שהמרכז הוא הנקודה שאנו רוצים שתהיה המרכז ושהכול תלוי בקביעת נקודת המבט. חשוב לציין שהרמב"ם מבחין בין דגם מערכת השמים, שהוא בגדר השערה בלבד, לבין היישומים החישוביים הנדרשים, שהם מדויקים עד מאוד ומאפשרים לחזות אירועים שמימיים (לוח השנה, ליקוי הירח וליקוי החמה) שנים רבות לפני התרחשותם בדיוק מדהים. על דגם השמים, כותב רבנו בפירוש: "דע כי ענייני התכונה האמורים הללו, אם קראם והבינם אדם שיודע מתמטיקה ואסטרונומיה בלבד, יחשוב שהם הוכחה גמורה שצורת הגלגלים ומניינם כך הוא. ואין הדבר כך, ולא זו מטרת מדעי התכונה, אלא יש מהם דברים מוכחים שהם כך... אבל אם יש לו גלגל מחוץ למרכז או גלגל סיבוב לא הוכח. וזה ממה שאין בעל התכונה שם אליו לב [האסטרונום אינו נותן דעתו לדבר זה], כי מטרת המדע הזה הנחת תכונה שבה אפשר שתהא תנועת הכוכב אחת סיבובית, שאין בה לא מהירות ולא אטיות ולא שינוי, ותהיה התוצאה מאותה התנועה מתאימה למה שנראה" (מו"נ ב,יא ועוד). דגם מערכת השמים במקרה זה אינו משמעותי, אבל יש בו לסייע לחשב את תנועות השמש והירח במדויק, כדברי רבנו: "אין מטרתנו להודיע צורת מציאות הגלגלים היאך היא, אלא מטרתנו להניח תכונה [=מודל, דגם] שבה אפשר שיהיו התנועות סיבוביות ואחידות ותואמות את הנישג לעין, יהיה הדבר כך [במציאות] או לא יהיה" (מו"נ ב,כד). כוכבי לכת וכוכבי שבת כל הכוכבים, כולל השמש והירח, מלבד כוכב הצפון, נעים בקווים מקבילים לקו המשווה השמימי. אם נסמן את מיקומם בשעה מסוימת, כגון בשעה 21:00, ונשוב לבדוק את מיקומם לאחר 24 שעות (פחות 4 דקות), נראה שכוכבים רבים מופיעים בדיוק באותו מקום שהיו יממה קודם לכן, אבל כוכבים מסוימים זזו מעט ממיקומם הקודם. הכוכבים שלא נעו ממקומם נקראים כוכבי שבת, משום שמקומם כמעט אינו משתנה במשך השנה. בפועל, מקומם משתנה מעט מאוד במשך עשרות שנים (להלן ז). הכוכבים שנעו ממקומם, ותנועתם מתבררת כ'עצמאית', נקראים כוכבי לכת. |
מערכת הכוכבים | |
א1 וְהַגַּלְגַּלִּים - הֵן הַנִּקְרָאִין 'שָׁמַיִם', וְ'רָקִיעַ', וּ'זְבוּל', וַ'עֲרָבוֹת', וְהֵן תִּשְׁעָה גַּלְגַּלִּים: גַּלְגַּל הַקָּרוֹב מִמֶּנּוּ הוּא גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ; וְהַשֵּׁנִי שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ - גַּלְגַּל שֶׁבּוֹ הַכּוֹכָב הַנִּקְרָא 'כּוֹכָב'; וְגַלְגַּל שְׁלִישִׁי שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, שֶׁבּוֹ 'נֹגַהּ'; וְגַלְגַּל רְבִיעִי, שֶׁבּוֹ חַמָּה; וְגַלְגַּל חֲמִישִׁי, שֶׁבּוֹ 'מַאְדִּים'; וְגַלְגַּל שִׁשִּׁי, שֶׁבּוֹ כּוֹכָב 'צֶדֶק'; וְגַלְגַּל שְׁבִיעִי, שֶׁבּוֹ 'שַׁבְּתַאי'; וְגַלְגַּל שְׁמִינִי, שֶׁבּוֹ שְׁאָר כָּל הַכּוֹכָבִים שֶׁנִּרְאִין בָּרָקִיעַ; וְגַלְגַּל תְּשִׁיעִי - הוּא גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בְּכָל יוֹם מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב. | א1 הֵן הַנִּקְרָאִין - בתנ"ך. הַקָּרוֹב מִמֶּנּוּ - הקרוב אלינו. הַנִּקְרָא כּוֹכָב - הקרוי היום כוכב הלכת 'חמה'. שֶׁבּוֹ חַמָּה - השמש נחשבה בימיהם כוכב לכת. שְׁאָר כָּל הַכּוֹכָבִים שֶׁנִּרְאִין בָּרָקִיעַ - כוכבי השבת. הַחוֹזֵר - הסובב. איור מבאר להלכה א: כיום המדע מתאר 8 כוכבי לכת הנעים סביב השמש (כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון). הירח אינו נחשב כוכב לכת אלא לוויין של כדור הארץ. הגדלים באיור אינם ביחס האמתי (לאיור ראה להלן ח).
|
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה (10)
מפעל משנה תורה
2 - הלכות יסודי התורה ב'
3 - הלכות יסודי התורה ג'
4 - הלכות יסודי התורה ד'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ח'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה ט'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה ח'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
