בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
4 דק' קריאה






פֶּרֶק שְׁלִישִׁי

הגלגלים וארבעת היסודות


פרק ג - הקדמה: בשני הפרקים הבאים (ג-ד), הרמב"ם מציג את תמצית חזית הידע המדעי בתקופתו כחשיפה ראשונית ל"מעשה בראשית", שהוא "מדעי הטבע והמחקר בראשית הבריאה" (פה"מ חגיגה ב,א; להלן ד,י), כדרך להכיר את ה', "ואין למידות עליו יתעלה כי אם מן המציאות הזו - מכללותה ומפרטיה" (מו"נ א,עא), "ולא יושג אותו המדע האלוהי אלא לאחר מדעי הטבע" (מו"נ הקדמה; וכן א,לד). המושג, הידע והמטרה מדעי הטבע בתקופה העתיקה ובזמנו של הרמב"ם כללו את תיאור המציאות (הכולל בימינו שלושה תחומים: מתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה), ואת המשמעויות הרוחניות שלה (המטאפיזיקה). מיזוג זה מכַוון אל הכרת ה', שהיא מטרת הרמב"ם. כיום מדעי הטבע אינם עוסקים במשמעויות הרוחניות של המציאות. הידע המוצג כאן, שבחלקו כבר אינו מעודכן, אינו נובע ממסורת חכמים אלא מספרי "חכמי יוון" (להלן ה; קידוש החודש יא,ה; יז,כד). הרמב"ם, כדרכם של הגאונים (רב האי גאון, אוצר הגאונים, חגיגה סי' נב), מקשר בין דברי התורה לבין הידע המדעי בתקופתו. מצד אחד, אין התורה כפופה לחוקי המדע של תקופה זו או אחרת, ומצד שני, לא רק שהמדע בימינו אינו יכול לסתור אותה, הן מפני שהמדע אינו מתיימר להציג אמת אלא הסבר סביר לדברים עד שיוכח אחרת או עד שילך ההסבר וישתכלל, והן מפני שככל שאנו נחשפים לגילויים מדעיים חדשים, כן גדלה הכרתנו בחכמה שבבריאה ובמורכבותה, ומתוך כך מתחזקת ההכרה בגדולת הבורא. לכן הביאור כולל בקצרה את ההתאמה לידע המדעי של ימינו (לביאור נוסף ראה ההקדמה לפרק יא בהלכות קידוש החודש; וראה י'). מטרת העיסוק במעשה בראשית לסייע בהבנת דברי הנביאים וההשגחה בעולם בלבד, ומתוך כך העיקרון החשוב המתואר בפרקים אלו נשאר תקף: הנהגת העולם באה מאת ה' דרך המלאכים וכוחות הטבע. אנו מציעים ללמוד הלכות אלו פעם ראשונה כדי להבין את העקרונות ואת התמונה הכללית העולה מהן, ולא לשקוע בפרטי הפרטים, במיוחד לאור העובדה שתיאור מדעי חדש החליף את חלקם. בהקדמה להלכות קידוש החודש (פרק יא), יבואו הדברים בהרחבה לפי המטרה שם. דגם מערכת השמים ונקודת המבט כדי להסביר את תנועת הכוכבים מנקודת מבטו של הצופה מכדור הארץ, שהכול סובב סביבו, תיארו חכמי התכונה (האסטרונומיה) הקדמונים מערכת מורכבת של גלגלים, שהם למעשה גרמים שמימיים כדוריים שקופים, ובהם כוכבים הנעים לפי תנועת הגלגל. לפי התפיסה העתיקה, כדור הארץ נמצא במרכז היקום, והכל סובב סביבו. לפני כחמש מאות שנה, החלה להשתנות התפיסה (בהשפעת קופרניקוס) וחכמי התכונה החלו סוברים שהשמש נמצאת במרכז היקום. והאמת, כבר נקבע בעקרון היחסות (שהגה גלילאו) לפני כארבע מאות שנה, שהמרכז הוא הנקודה שאנו רוצים שתהיה המרכז ושהכול תלוי בקביעת נקודת המבט. חשוב לציין שהרמב"ם מבחין בין דגם מערכת השמים, שהוא בגדר השערה בלבד, לבין היישומים החישוביים הנדרשים, שהם מדויקים עד מאוד ומאפשרים לחזות אירועים שמימיים (לוח השנה, ליקוי הירח וליקוי החמה) שנים רבות לפני התרחשותם בדיוק מדהים. על דגם השמים, כותב רבנו בפירוש: "דע כי ענייני התכונה האמורים הללו, אם קראם והבינם אדם שיודע מתמטיקה ואסטרונומיה בלבד, יחשוב שהם הוכחה גמורה שצורת הגלגלים ומניינם כך הוא. ואין הדבר כך, ולא זו מטרת מדעי התכונה, אלא יש מהם דברים מוכחים שהם כך... אבל אם יש לו גלגל מחוץ למרכז או גלגל סיבוב לא הוכח. וזה ממה שאין בעל התכונה שם אליו לב [האסטרונום אינו נותן דעתו לדבר זה], כי מטרת המדע הזה הנחת תכונה שבה אפשר שתהא תנועת הכוכב אחת סיבובית, שאין בה לא מהירות ולא אטיות ולא שינוי, ותהיה התוצאה מאותה התנועה מתאימה למה שנראה" (מו"נ ב,יא ועוד). דגם מערכת השמים במקרה זה אינו משמעותי, אבל יש בו לסייע לחשב את תנועות השמש והירח במדויק, כדברי רבנו: "אין מטרתנו להודיע צורת מציאות הגלגלים היאך היא, אלא מטרתנו להניח תכונה [=מודל, דגם] שבה אפשר שיהיו התנועות סיבוביות ואחידות ותואמות את הנישג לעין, יהיה הדבר כך [במציאות] או לא יהיה" (מו"נ ב,כד). כוכבי לכת וכוכבי שבת כל הכוכבים, כולל השמש והירח, מלבד כוכב הצפון, נעים בקווים מקבילים לקו המשווה השמימי. אם נסמן את מיקומם בשעה מסוימת, כגון בשעה 21:00, ונשוב לבדוק את מיקומם לאחר 24 שעות (פחות 4 דקות), נראה שכוכבים רבים מופיעים בדיוק באותו מקום שהיו יממה קודם לכן, אבל כוכבים מסוימים זזו מעט ממיקומם הקודם. הכוכבים שלא נעו ממקומם נקראים כוכבי שבת, משום שמקומם כמעט אינו משתנה במשך השנה. בפועל, מקומם משתנה מעט מאוד במשך עשרות שנים (להלן ז). הכוכבים שנעו ממקומם, ותנועתם מתבררת כ'עצמאית', נקראים כוכבי לכת.

מערכת הכוכבים


א1 וְהַגַּלְגַּלִּים - הֵן הַנִּקְרָאִין 'שָׁמַיִם', וְ'רָקִיעַ', וּ'זְבוּל', וַ'עֲרָבוֹת', וְהֵן תִּשְׁעָה גַּלְגַּלִּים: גַּלְגַּל הַקָּרוֹב מִמֶּנּוּ הוּא גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ; וְהַשֵּׁנִי שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ - גַּלְגַּל שֶׁבּוֹ הַכּוֹכָב הַנִּקְרָא 'כּוֹכָב'; וְגַלְגַּל שְׁלִישִׁי שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, שֶׁבּוֹ 'נֹגַהּ'; וְגַלְגַּל רְבִיעִי, שֶׁבּוֹ חַמָּה; וְגַלְגַּל חֲמִישִׁי, שֶׁבּוֹ 'מַאְדִּים'; וְגַלְגַּל שִׁשִּׁי, שֶׁבּוֹ כּוֹכָב 'צֶדֶק'; וְגַלְגַּל שְׁבִיעִי, שֶׁבּוֹ 'שַׁבְּתַאי'; וְגַלְגַּל שְׁמִינִי, שֶׁבּוֹ שְׁאָר כָּל הַכּוֹכָבִים שֶׁנִּרְאִין בָּרָקִיעַ; וְגַלְגַּל תְּשִׁיעִי - הוּא גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בְּכָל יוֹם מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב.

א1 הֵן הַנִּקְרָאִין - בתנ"ך. הַקָּרוֹב מִמֶּנּוּ - הקרוב אלינו. הַנִּקְרָא כּוֹכָב - הקרוי היום כוכב הלכת 'חמה'. שֶׁבּוֹ חַמָּה - השמש נחשבה בימיהם כוכב לכת. שְׁאָר כָּל הַכּוֹכָבִים שֶׁנִּרְאִין בָּרָקִיעַ - כוכבי השבת. הַחוֹזֵר - הסובב.

איור מבאר להלכה א: כיום המדע מתאר 8 כוכבי לכת הנעים סביב השמש (כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון). הירח אינו נחשב כוכב לכת אלא לוויין של כדור הארץ. הגדלים באיור אינם ביחס האמתי (לאיור ראה להלן ח).


מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה

מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il