ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות יסודי התורה
- רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה
| יֵשׁ בִּכְלָלָן עֶשֶׂר מִצְווֹת, שֵׁשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה וְאַרְבַּע מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ. ב) שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּמַחֲשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ זוּלָתִי יי. ג) לְיַחֲדוֹ. ד) לְאָהֳבוֹ. ה) לְיִרְאָה מִמֶּנּוּ. ו) לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ. ז) שֶׁלֹּא לְחַלֵּל אֶת שְׁמוֹ. ח) שֶׁלֹּא לְאַבֵּד דְּבָרִים שֶׁנִּקְרָא שְׁמוֹ עֲלֵיהֶן. ט) לִשְׁמֹעַ מִן הַנָּבִיא הַמְּדַבֵּר בִּשְׁמוֹ. י) שֶׁלֹּא לְנַסּוֹתוֹ. | מניין המצוות: א) יֵשׁ שָׁם - יש. המילה 'שם' היא מילת קישור שתורגמה מהסגנון הערבי, ואינה ציון מקום (בדומה ל-there is באנגלית). ב זוּלָתִי - מבלעדי. ג לְיַחֲדוֹ - לדעת שהוא אחד. ו לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ - להבדיל את ה' ולרומם אותו, שאינו "כשאר הדברים" (להלן ו,ה). ח לְאַבֵּד - להשמיד. י שֶׁלֹּא לְנַסּוֹתוֹ - לאחר שהתברר שהוא נביא אמת, אין להמשיך ולפקפק בנבואתו בחקירה מרובה (להלן י,ה). |
| וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ. | |
פֶּרֶק רִאשׁוֹןמציאות ה' וייחודו | |
מציאות ה' | |
| א יְסוֹד הַיְּסוֹדוֹת וְעַמּוּד הַחָכְמוֹת לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן, וְהוּא מַמְצִיא כָּל הַנִּמְצָא, וְכָל הַנִּמְצָאִין מִן שָׁמַיִם וָאָרֶץ וּמַה שֶּׁבֵּינֵיהֶן לֹא נִמְצְאוּ אֶלָּא מֵאֲמִתַּת הִמָּצְאוֹ. ב וְאִם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁהוּא אֵינוֹ מָצוּי - אֵין דָּבָר אַחֵר יָכוֹל לְהִמָּצֹאות. ג1 וְאִם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאֵין כָּל הַנִּמְצָאִין מִלְּבַדּוֹ מְצוּיִין - הוּא לְבַדּוֹ יִהְיֶה מָצוּי, וְלֹא יִבְטַל הוּא לְבִטּוּלָן, שֶׁכָּל הַנִּמְצָאִין צְרִיכִין לוֹ, וְהוּא בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לָהֶן וְלֹא לְאֶחָד מֵהֶן. | א לֵידַע - להבין ולהשכיל. וכל עיסוק בעניין זה המביא לבירור והבנה מעמיקה, הוא המצוה (לביאור המושג דעה ראה מו"נ א,נ). מָצוּי רִאשׁוֹן - שממנו מתחיל הכל, גם ממד הזמן. מֵאֲמִתַּת - ממהות. ב וְאִם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁהוּא אֵינוֹ מָצוּי וכו' - אם נניח (הנחה שגויה) שה' אינו קיים, המסקנה היא שאין שום דבר קיים, שהרי האל אינו כבשר ודם, שיצירתו מתקיימת לאחר מותו. ג1 וְאִם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאֵין כָּל הַנִּמְצָאִין וכו' - ואם נניח (דבר שאינו מציאותי) שחוץ מה' אין שום דבר קיים, עדיין יהיה ה' קיים. |
| ג2 לְפִיכָךְ אֵין אֲמִתָּתוֹ כַּאֲמִתַּת אֶחָד מֵהֶן. ד הוּא שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר: "וַיי אֱלֹהִים אֱמֶת" (ירמיה י,י) - הוּא לְבַדּוֹ הָאֱמֶת, וְאֵין לְאַחֵר אֱמֶת כַּאֲמִתּוֹ; וְהוּא שֶׁהַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דברים ד,לה), כְּלוֹמַר: אֵין שׁוּם מָצוּי אֱמֶת מִלְּבַדּוֹ כְּמוֹתוֹ. | |
| ו וִידִיעַת דָּבָר זֶה - מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנֹכִי יי אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ,ב; דברים ה,ו). וְכָל הַמַּעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ אַחֵר חוּץ מִזֶּה - עָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שם), וְכָפַר בָּעִקָּר, שֶׁזֶּה הוּא הָעִקָּר הַגָּדוֹל שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ. | ו הַמַּעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ - שסובר שזו האמת, ולא רק מהרהר (לביטוי שונה 'להעלות על הלב' ראה עבודה זרה ב,ג2; י'). בספר "משנה תורה", 'להעלות על הדעת' משמעו לסבור דבר שאינו נכון או אינו מציאותי. |
ייחוד ה' | |
| ז1 אֱלוֹהַּ זֶה - אֶחָד הוּא; אֵינוֹ לֹא שְׁנַיִם וְלֹא יָתֵר עַל שְׁנַיִם, אֶלָּא אֶחָד שֶׁאֵין כְּיִחוּדוֹ אֶחָד מִן הָאֲחָדִים הַנִּמְצָאִין בָּעוֹלָם: לֹא אֶחָד כְּמִין, שֶׁהוּא כּוֹלֵל אֲחָדִים הַרְבֵּה, וְלֹא אֶחָד כְּגוּף, שֶׁהוּא נֶחֱלָק לְמַחְלָקוֹת וְלִקְצָווֹת, אֶלָּא יִחוּד שֶׁאֵין יִחוּד אַחֵר כְּמוֹתוֹ בָּעוֹלָם. | ז1 אֶחָד שֶׁאֵין כְּיִחוּדוֹ - רק הקב"ה ראוי לתואר "אחד". מִין - שם כללי המכיל פרטים בקבוצה, כגון השם 'אדם', הכולל את הפרטים ראובן ושמעון ועוד הרבה אחרים (מילות ההיגיון י). לְמַחְלָקוֹת וְלִקְצָווֹת - שניתן לחלקו חלוקה פנימית ולהצביע על קצוות שלו: מעלה, מטה וכו'. |
ביאור מקראות התורה | |
| ח הֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה וּבַנָּבִיא שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוּף וּגְוִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יי הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת" (שם ד,לט), וְהַגּוּף לֹא יִהְיֶה בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. וְנֶאֱמַר: "כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה" (דברים ד,טו); וְנֶאֱמַר: "וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה" (ישעיה מ,כה), וְאִלּוּ הָיָה גּוּף - הָיָה דּוֹמֶה לִשְׁאָר גּוּפִים. | ח הֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה וּבַנָּבִיא - ההבנה שה' אינו גוף אינה פרשנות אלא דברי ה' בתורה עצמה ובנבואה. וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה - אין דבר דומה לה'. |
| ט1 אִם כֵּן, מַה הוּא זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וְתַחַת רַגְלָיו" (שמות כד,י), "כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים" (שם לא,יח; דברים ט,י), "יַד יי" (שמות ט,ג; במדבר יא,כג; דברים ב,טו), "עֵינֵי יי" (דברים יא,יב), "אָזְנֵי יי" (במדבר יא,א; יא,יח), וְכַיּוֹצֵא בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ? הַכֹּל לְפִי דַּעְתָּן שֶׁלִּבְנֵי אָדָם הוּא, שֶׁאֵינָן מַכִּירִין אֶלָּא הַגּוּפוֹת, וְדִבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וְהַכֹּל כִּנּוּיִין הֵן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי" (דברים לב,מא). וְכִי חֶרֶב יֵשׁ לוֹ, וּבַחֶרֶב הוּא הוֹרֵג? אֶלָּא מָשָׁל; וְהַכֹּל מָשָׁל. | ט1 וְהַכֹּל כִּנּוּיִין הֵן - בחלקו הראשון של ספר "מורה הנבוכים", הרמב"ם מסביר את המשמעויות העמוקות של המונחים הללו ודומיהם. שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי- אחדד ואלטש את חרבי עד שתבריק. |
| ט2 רְאָיָה לְדָבָר זֶה, שֶׁנָּבִיא אֶחָד אוֹמֵר שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר" (דניאל ז,ט), וְאַחֵר רָאָהוּ "חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה" (ישעיה סג,א), וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עַצְמוֹ רָאָהוּ עַל הַיָּם כְּגִבּוֹר עוֹשֵׂה מִלְחָמָה, וּבְסִינַי כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר עָטוּף; לוֹמַר שֶׁאֵין לוֹ דְּמוּת וְצוּרָה, אֶלָּא הַכֹּל בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה וּבַמַּחֲזֶה. וַאֲמִתַּת הַדָּבָר - אֵין דַּעְתּוֹ שֶׁלָּאָדָם יְכוֹלָה לְהַשִּׂיגוֹ וּלְחָקְרוֹ, וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא, אִם עַד תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא?" (איוב יא,ז). | ט2 לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר - לבושו כשלג לבן. חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה - שבגדיו אדומים (כחומץ יין, שהוא אדום) בעת שהוא חוזר ממלחמתו בבני אדום שבעיר בצרה. רָאָהוּ עַל הַיָּם כְּגִבּוֹר עוֹשֵׂה מִלְחָמָה - לאחר טביעת המצרים בים סוף (שמות טו,ג). וּבְסִינַי כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר עָטוּף - מדרש על הפסוק "ויעבֹר ה' על פניו ויקרא" וכו' (שמות לד,ו; בבלי ראש השנה יז,ב). בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה וּבַמַּחֲזֶה - מילים נרדפות (מו"נ ב,מא). אִם עַד תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא - האם אתה מבין את מהות ה' עד תום. |
| י1 מַה הוּא זֶה שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְהַשִּׂיג כְּשֶׁאָמַר: "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ" (שמות לג,יח)? בִּקֵּשׁ לֵידַע אֲמִתַּת הִמָּצְאוֹ שֶׁלְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּהְיֶה יָדוּעַ בְּלִבּוֹ כְּמוֹ יְדִיעַת אֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאָה פָּנָיו וְנֶחְקְקָה צוּרָתוֹ בְּקִרְבּוֹ, שֶׁנִּמְצָא אוֹתוֹ הָאִישׁ נִפְרָד בְּדַעְתּוֹ מִשְּׁאָר הָאֲנָשִׁים. כָּךְ בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִהְיוֹת מְצִיאַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרֶדֶת בְּלִבּוֹ מִשְּׁאָר מְצִיאַת הַנִּמְצָאִין, עַד שֶׁיֵּדַע אֲמִתַּת הִמָּצְאוֹ כְּמָה שֶׁהִיא. וֶהֱשִׁיבוֹ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין כֹּחַ בְּדַעַת הָאָדָם הַחַי, שֶׁהוּא מְחֻבָּר מִגּוּף וָנֶפֶשׁ, לְהַשִּׂיג אֲמִתַּת דָּבָר זֶה עַל בֻּרְיוֹ. | י1 הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ - בקשת משה במעמד הנשגב של התגלות ה' אליו. ותשובת ה' הייתה: "וַיֹּאמֶר [ה'] לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי [להבין את מהותי], כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי [כי כל זמן שהאדם חי, הוא אינו יכול להבין את ה' עד תום]. וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם [נקודת מבט] אִתִּי, וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר [אז תבין את מקור הדברים]. וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר, וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ [אגן עליך מפני עצמת הגילוי הזה] עַד עָבְרִי. וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי [תבין את דרך הנהגתי בעולם], וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ [אך מהותי לא תובן]" (הביאורים פזורים במו"נ). עַל בֻּרְיוֹ - לאמתו, בשלמותו. כל עוד יש תפיסה כלשהי של הקב"ה במושגי "שאר הנמצאים", הרי ההבנה אינה מושלמת (כדבריו באריכות במו"נ על תארי השלילה). |
| יב וְהוֹאִיל וְהַדָּבָר כָּךְ הוּא, כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה וּבְדִבְרֵי נְבִיאִים - הַכֹּל מָשָׁל וּמְלִיצָה הֵן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק" (תהילים ב,ד), "כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם" (דברים לב,כא), "כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ יי" (שם כח,סג), וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - עַל הַכֹּל אָמְרוּ חֲכָמִים: דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַאֹתִי הֵם מַכְעִסִים?" (ירמיה ז,יט) - הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "אֲנִי יי לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג,ו), וְאִלּוּ הָיָה פְּעָמִים כּוֹעֵס וּפְעָמִים שָׂמֵחַ - הָיָה מִשְׁתַּנֶּה. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֵינָן מְצוּיִין אֶלָּא לַגּוּפִים הָאֲפֵלִים הַשְּׁפָלִים, "שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם" (איוב ד,יט), אֲבָל הוּא בָּרוּךְ הוּא יִתְעַלֶּה וְיִתְרוֹמַם עַל כָּל זֶה. | יב יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק - ה' לועג לניסיונות לפגוע בו. כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם - כאן הרמב"ם מביא דברים קשים שנאמרו במקרא על עובדי עבודה זרה: "הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל [החליפו אותי בעבודה זרה, שאינה אל], כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם [בעבודה זרה, שאינה ולא כלום]". "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ יי עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם". וְכֵן הוּא אוֹמֵר - על עובדי עבודה זרה: "הַאֹתִי הֵם מַכְעִסִים נְאֻם ה' הֲלוֹא אֹתָם, לְמַעַן בֹּשֶׁת פְּנֵיהֶם". הטיפשות שלהם פוגעת בהם ולא בי. ועל כגון דברים אלו כתב הרמב"ם: "כל המלעיג על דברי חכמים, נידון בצואה רותחת. ואין צואה רותחת חמורה מן הסכלות שגרמה לו להלעיג" (הקדמה לפה"מ עמ' כא). לֹא שָׁנִיתִי - לא השתניתי. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה (10)
מפעל משנה תורה
9 - הלכות יסודי התורה ב'
10 - הלכות יסודי התורה א'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ט'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה ג'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה ה'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.
לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.
