ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות עבודה זרה
- רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂרחוקות הגויים בגופם | |
איסור גילוח פאת ראש | |
א1 אֵין מְגַלְּחִין פַּאֲתֵי הָרֹאשׁ כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְכוּמָרֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם" (ויקרא יט,כז). וְחַיָּב עַל כָּל פֵּאָה וּפֵאָה. לְפִיכָךְ, הַמְּגַלֵּחַ שְׁנֵי צְדָעָיו, אֲפִלּוּ בְּבַת אַחַת וְהַתְרָאָה אַחַת - לוֹקֶה שְׁתַּיִם. | א1 מְגַלְּחִין - בתער (להלן ו). פַּאֲתֵי - קצות שׂער הראש, השערות שבצדעיים. וְכוּמָרֵיהֶן - כוהני (שמשי) עבודה זרה. לֹא תַקִּפוּ - אל תגלחו. צְדָעָיו - חלק הפנים שבין האוזניים לבין העיניים. |
א2 אֶחָד הַמְּגַלֵּחַ הַפֵּאוֹת בִּלְבַד וּמַנִּיחַ שְׂעַר כָּל הָרֹאשׁ, וְאֶחָד הַמְּגַלֵּחַ כָּל הָרֹאשׁ כְּאֶחָד - הוֹאִיל וְגִלֵּחַ הַפֵּאוֹת, לוֹקֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בָּאִישׁ הַמְּגַלֵּחַ. אֲבָל הָאִישׁ הַמִּתְגַּלֵּחַ אֵינוֹ לוֹקֶה, אֶלָּא אִם כֵּן סִיֵּעַ לַמְּגַלֵּחַ. וְהַמְּגַלֵּחַ אֶת הַקָּטָן - לוֹקֶה. | |
ב הָאִשָּׁה שֶׁגִּלְּחָה פְּאַת רֹאשׁ הָאִישׁ אוֹ שֶׁנִּתְגַּלְּחָה - פְּטוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם, וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ" (שם) - כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּ'בַל תַּשְׁחִית' - יֶשְׁנוֹ בְּ'בַל תַּקִּיף', וְאִשָּׁה אֵינָהּ בְּ'בַל תַּשְׁחִית', לְפִי שֶׁאֵין לָהּ זָקָן. לְפִיכָךְ הָעֲבָדִים, הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהֶם זָקָן, אֲסוּרִין בְּהַקָּפָה. | ב אוֹ שֶׁנִּתְגַּלְּחָה פְּטוּרָה - מותר לאישה לגלח את שׂער ראשה (להלן ה). בַּל - לא. עֲבָדִים - גויים (כנענים), שהם חייבים בדרך כלל במצוות שחייבות בהן הנשים (חגיגה ב,א3). |
ג כָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּבִים, חוּץ מִבַּל תַּקִּיף וּבַל תַּשְׁחִית וּבַל יִטַּמֵּא כֹּהֵן לְמֵתִים. וְכָל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהִיא מִזְּמַן לִזְמַן וְאֵינָהּ תְּדִירָה נָשִׁים פְּטוּרוֹת, חוּץ מִקִּדּוּשׁ הַיּוֹם, וַאֲכִילַת מַצָּה בְּלֵילֵי הַפֶּסַח, וַאֲכִילַת הַפֶּסַח, וּשְׁחִיטָתוֹ, וְהַקְהֵל, וְשִׂמְחָה, שֶׁהַנָּשִׁים חַיָּבוֹת. | ג וּבַל יִטַּמֵּא כֹּהֵן לְמֵתִים - ראה מצוַת ל"ת קסו והלכות אבל ג,יא. תְּדִירָה - תמידית. קִדּוּשׁ הַיּוֹם - קידוש בשבת (עשה קנה; שבת כט,א). אֲכִילַת הַפֶּסַח - קרבן הפסח (עשה נו; קרבן פסח א,א; ח,א; לאכילת מצה בלילי הפסח ראה חמץ ומצה ו,י). וְהַקְהֵל - כינוס העם במוצאי שנת השמיטה במקדש (עשה יו; חגיגה ג,א). וְשִׂמְחָה - להקריב קרבן חגיגה ולשמוח ברגלים (עשה נד; חגיגה א,א4). והדברים אמורים כאן רק במצוות מן התורה, שהרי יש מצוות שתיקנו חכמים שהנשים חייבות בהם, כגון נר חנוכה, שמיעת קריאת מגילה בפורים ועוד. |
איסור השחתת פאת זקן | |
ז1 דֶּרֶךְ כּוּמָרֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה לְהַשְׁחִית זְקָנָם, לְפִיכָךְ אָסְרָה תּוֹרָה לְהַשְׁחִית הַזָּקָן. וְחָמֵשׁ פֵּאוֹת יֵשׁ בּוֹ: לֶחִי הָעֶלְיוֹן וְלֶחִי הַתַּחְתּוֹן מִיָּמִין, וְלֶחִי הָעֶלְיוֹן וְלֶחִי הַתַּחְתּוֹן מִשְּׂמֹאל, וְשִׁבֹּלֶת הַזָּקָן. וְלוֹקֶה עַל כָּל פֵּאָה וּפֵאָה. וְאִם נְטָלָן כֻּלָּן כְּאַחַת - לוֹקֶה חָמֵשׁ. | ז1 וְשִׁבֹּלֶת הַזָּקָן - השׂער שבסנטר. תמונה |
ז2 וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּגַלְּחֶנּוּ בַּתַּעַר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ" (שם) - גִּלּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה. לְפִיכָךְ, אִם גִּלֵּחַ זְקָנוֹ בַּמִּסְפָּרַיִם - פָּטוּר. וְאֵין הַמִּתְגַּלֵּחַ לוֹקֶה, עַד שֶׁיְּסַיֵּעַ. וְאִשָּׁה מֻתֶּרֶת לְהַשְׁחִית זְקָנָהּ, אִם הָיָה לָהּ שְׂעַר זָקָן. וְאִם הִשְׁחִיתָה זְקַן הָאִישׁ - פְּטוּרָה. | ז2 גִּלּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה - גילוח החותך את השערה מבסיסה (נזירות ה,יא). גִּלֵּחַ זְקָנוֹ בְּמִסְפָּרַיִם פָּטוּר - מן התורה, אבל אסור מדברי חכמים (ק'). ויש שהבינו שמותר (כס"מ). |
עדי איש ואישה | |
ט הַעֲבָרַת הַשֵּׂעָר מִשְּׁאָר הַגּוּף, כְּגוֹן בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה - אֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְהַמַּעֲבִירוֹ - מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַעֲבִירִין אוֹתוֹ אֶלָּא נָשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְתַקֵּן עַצְמוֹ תִּקּוּן נָשִׁים. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁמַּעֲבִירִין הַשֵּׂעָר הָאֲנָשִׁים - אִם הֶעֱבִיר, אֵין מַכִּין אוֹתוֹ. וּמֻתָּר לְהַעֲבִיר שְׂעַר שְׁאָר אֵבָרִים בַּמִּסְפָּרַיִם בְּכָל מָקוֹם. | ט הַעֲבָרַת הַשֵּׂעָר - הסרת השׂער בדרך כשלהי. בֵּית הַשֶּׁחִי - השקע שמתחת לחיבור היד עם הכתף. אֵין מַכִּין אוֹתוֹ - אבל אין להתיר לכתחילה (י'; ק'). |
גדידה ושריטה | |
יד וּבִכְלַל אַזְהָרָה זוֹ שֶׁלֹּא יְהוּ שְׁנֵי בָּתֵּי דִּינִין בְּעִיר אַחַת, זֶה נוֹהֵג בְּמִנְהָג וְזֶה נוֹהֵג בְּמִנְהָג אַחֵר, שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְמַחֲלֹקֶת גְּדוֹלָה, וְכָתוּב: "לֹא תִתְגֹּדְדוּ" - לֹא תֵּעָשׂוּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת. | יד שֶׁלֹּא יְהוּ שְׁנֵי בָּתֵּי דִּינִין - והדבר יתוקן בעזרת ה' בהתעשתות הקהילות או בכינון הסנהדרין, במהרה בימינו, שתהא תורה אחת לכל. |
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה (12)
מפעל משנה תורה
11 - הלכות עבודה זרה יא
12 - הלכות עבודה זרה יב
טען עוד
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ט
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ו
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ח
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה יא
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
תהיו חמים!
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מתי נכון לומר סליחות ?
איך ללמוד גמרא?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
איך עושים קידוש?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
