ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני תחיה בת טובה
בטעם דין זה, שאין גוזרים גזירה לגזירה, כתב רש''י (ביצה ב' ע''ב) שבתורה נאמר 'ועשו משמרת למשמרתי' כלומר לשמירת התורה צריך שימור נוסף שהוא גזירות חז''ל, אך שימור אחד נאמר ולא שני שימורים. בתשובת רב שר שלום גאון (שו''ת חמדה גנוזה סימן ע''ז) מובא טעם נוסף, שאם נגזור גזירות רבות תתמלא ההלכה בגזירות רבות ואין בכוחו של הציבור לעמוד בכך.
אמנם מצינו כמה סייגים לכלל זה.
ראשית, הגמרא עצמה (ביצה ג' ע''א) אומרת שכאשר שתי הגזירות נגזרו בגזירה אחת אין מניעה לגזור גזירה לגזירה. לכן ביצה שנולדה ביום טוב אסורה, לפי אחת הדעות, גזירה משום משקין שזבו, אף שמשקין שזבו אסורין גזירה שמא יסחוט.
התוספות (ברכות נ''ג ע''א ד''ה גזירה) כתבו על פי הגמרא שכאשר הגזירה המקורית לא תתקיים ללא גזירה נוספת גוזרים גזירה לגזירה – ''דאי לא הא לא קיימא הא''.
המאירי (ביצה ל''ז ע''א) כתב שכל דבר שיש לו סמך מן המקרא, כגון איסור 'ממצוא חפציך' בשבת, ניתן לגזור בו גם גזירה לגזירה. הפרי מגדים (פתיחה כוללת) כתב, שגם כל שיש לו אסמכתא מן המקרא לא נאמר עליו כלל זה.
צמצום נוסף וחשוב כתב התוספות רי''ד (שבת ל''א ע''א) שכל דין זה נאמר רק כשהאיסור הראשון הוא מחמת דבר אחר. כגון טלטול בכרמלית שאיסורו הוא משום טלטול ברשות הרבים לא נגזור שמא יבואו לטלטל בכרמלית. אבל, אומר התוס' רי''ד, אם האיסור הראשון נאסר מחמת עצמו ניתן לגזור גם גזירה לגזירה. דוגמה לכך – איסור הטמנה. הגמרא בשבת אומרת שאסור להטמין בדבר המוסיף הבל שמא יטמין ברמץ. ולכאורה הרי כל איסור הטמנה ברמץ הוא משום שמא יבוא לחתות בגחלים ואם כן לאסור הטמנה בכל דבר המוסיף הבל זו גזירה לגזירה? אלא אומר התוספות רי''ד שכיון שאיסור 'שמא יחתה' הוא בגוף הרמץ ולא שמא יחתה במשהו אחר, לכן נתין לגזור גזירה לגזירה, גזירת הטמנה בדבר המוסיף הבל אטו הטמנה ברמץ.
עוד כתב החכם צבי (סימן ע''ה) שבכל דבר המצוי ורגיל גזרו חכמים גם גזירה לגזירה. וכעין זה כתב הגר''א (ביאור הגר''א או''ח סימן רנ''ב) שבכל דבר הקרוב לידי פשיעה גזרו בו.
נראה לחלק את הצמצומים שמצאנו בגמרא ובפוסקים לכלל זה לשתי סוגים עיקריים:
א. בגדר הגזירה. כלומר זו לא עוד גזירה נוספת אלא חלק מהראשונה. מכך נובעים דברי הגמרא שכאשר שתי הגזירות נגזרו בגזירה אחת אין מניעה. מכך גם נובעים דברי התוספות שאם הגזירה הראשונה לא תתקיים גוזרים כי כיוון שהגזירה השנייה נצרכת לגזירה הראשונה נמצא שהכול גזירה אחת. מכך גם נובעים דברי התוס' רי''ד שאם האיסור המקורי אינו מחמת דבר אחר נמצא שאין זו הרחבה כפולה כי גוזרים מחמת האיסור הראשון עצמו.
ב. בחשיבות הגזירה השנייה. מכאן נובעים דברי המאירי והפמ''ג שכאשר האיסור הראשון חמור יותר ניתן לגזור גזירה לגזירה. מכאן גם נובעים דברי החכם צבי והגר''א שאם יש חשש גדול למכשול גוזרים גזירה לגזירה.
ייתכן להוסיף ולומר ששתי חלוקות אלו נובעות מטעם כלל זה.
לפי הטעם של רש''י שיש לנו לימוד שעושים רק משמרת אחת לתורה ולא שתי משמרות, מובן מאד שכאשר לא מדובר בעוד גזירה נוספת אלא בעצם אותה גזירה אין מניעה לעשות משמרת נוספת, כי היא באמת אותה משמרת הראשונה אותה נצטווינו לעשות.
אך לפי הטעם של רב שר שלום גאון שחז''ל לא רצו להחמיר על הציבור יותר מדי, מובן מדוע באיסור חמור או כשיש חשש גבוה לתקלה הוצרכו חכמים להחמיר יותר על הציבור. כדי למנוע פגיעה באיסור חמור או כדי למנוע תקלה מצויה.
סיכום: הגמרא ביבמות אומרת שלא גוזרים לגזירה, אך מצינו כמה וכמה סייגים לכלל זה. הצענו לחלק סייגים אלו לשתי קטגוריות עיקריות הנובעות מטעמו של כלל זה.
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
איך עושים קידוש?
סוכת עראי דיגיטלית
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אנחנו קודש למענך
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה האמונה שבאפיקורסות
אמונה ט' - י'
השיעור עוסק בשתי פסקאות המציגות את גווניה הקיצוניים של האמונה, החל מדרגתה העליונה ועד לנקודת הכפירה. הפסקה הראשונה מתארת את "האמונה הגדולה" של הצדיק, המתגלה תחילה בדמיון הקודש, עולה אל השכל ומתממשת בפועל ככוח רוחני עצום המשפיע לטובה על העולם כולו. לעומתה, הפסקה השנייה מבהירה כי האמונה הטבועה בלב ישראל היא כה שורשית ועצומה, עד שגם האפיקורסות הישראלית מכילה אור וקדושה פנימיים העולים על כל אמונות הגויים.
כללי מלאכות שטיפת כלים בשבת
השיעור מנתח לעומק את הלכות שטיפת כלים בשבת, תוך התמקדות במחלוקת היסודית בין הרמב"ם לראב"ד האם מקור האיסור הוא משום "מתקן כלי" או משום "טורח" משבת לחול. דרך מקרים מעשיים – כמו שטיפה כשכבר יש כלים נקיים בארון, השריית כלים במים או סידור הבית – נבחנים הגבולות שבין צורך שבת להכנה לחול. השורה התחתונה היא שכל שטיפה שמשרתת את השבת עצמה (עבור סעודה נוספת או כדי למנוע בלגן שמפריע באמת לעונג השבת) – מותרת, אך כל פעולה שנועדה להכין את הכלים ליום חול – אסורה.
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
כשרות הכשרת כלים בשר וחלב חלק ג'
השיעור דן באפשרות להסב כלי בשרי לחלבי או להפך, ומסביר כי לפי מנהג האשכנזים נהוג לאסור זאת לכתחילה מחשש לבלבול ולתקלות, בעוד שפוסקי הספרדים מתירים את הפעולה, לעיתים בהתניה של המתנת 24 שעות בין השימושים. למרות האיסור הכללי אצל בני אשכנז, חציו השני של השיעור מפרט שמונה מקרים חריגים שבהם מותר להם לשנות את ייעוד הכלי, כגון: הכשרת כלים לפסח, העברת כלי "פרווה" לבשרי/חלבי, כלי שלא היה בשימוש 12 חודשים, כלי שעבר בעלות, ובמקרים של שעת הדחק.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
