ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
לפרשיה זו המשך גם בספר ויקרא החל מפרשת ויהי ביום השמיני, בתווך נמצאים חוקי הקרבנות, המשך הדברים מופיע גם בספר במדבר בפרשת בהעלותך.
מבנה בן שבעה ימים ואחריו יום שמיני, הוא מבנה החוזר על עצמו במקורותינו. נזכיר בקיצור פרשיות נוספות הבנויות על פי כלל זה:
• ברית המילה נכרתת ביום השמיני לאחר שבעה ימים מהלידה.
• שמיני עצרת נחגג ביום השמיני לאחר שבעת ימי הסוכות.
• חג השבועות נחגג ביום השמיני לאחר שבעה ימים כפול שבע.
כהרגלנו, נקשר את הפרשה גם לשנת השמיטה. גם פה אנו מקיימים את מצוות השמיטה כל שבע שנים ולאחר שבע שמיטות, אנו מגיעים לשנה השמינית היא שנת היובל.
נחזור אל שבעת ימי המילואים. כשם שהבריאה הוכנה במשך ששה ימים ואז הגיע יום השבת הוא היום השביעי, כך הוכן המשכן והוכנו הכהנים במשך שבעה ימים. כך בעניין השמיטה, ששת שנות העבודה קודמות לשנת השמיטה שנת השבע. שנה בה היבול קדוש והאדם מקדש עצמו בוויתור על הגשמיות והבעלות על הגשמי, הן בנכסי דלא ניידי הפקרת היבולים והן בנכסי דניידי, בשמיטת החובות. בשלב זה אנו מוזמנים ליהנות מקדושת השביעית ויבולה.
ננסה להבין את פשר המושג קדושה יותר לעומק. קדוש באופן בסיסי פרושו מופרש ומובדל. אבל מעיון בפרשתנו מתקבל ביאור חדש למושג. התורה מדגישה חזור והדגש בפרשתנו:
"וְשַׂמְתָּ הַכֹּל עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל כַּפֵּי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְקֹוָק:... וְלָקַחְתָּ אֶת הֶחָזֶה מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וְהֵנַפְתָּ אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְקֹוָק וְהָיָה לְךָ לְמָנָה: וְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָיו" (שמות כ"ט כד-כז).
לקדש פירושו להרים, להניף לרומם. לכן, גם בפרשת בהעלותך כשהתורה עוסקת בצירוף הלויים אל הכהנים, שוב חוזרים ביטויים אלה וניעורים.
"וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְקֹוָק מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת יְקֹוָק:... וְהַעֲמַדְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לַיקֹוָק:... וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְטִהַרְתָּ אֹתָם וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה" (במדבר ח' יא-טו).
אם כך, אנו מבינים עכשיו הרבה יותר את המושגים: מקדש, קדוש, קדושת שביעית ועוד. תפקיד המשכן ואחר כך המקדש, על משרתיו הכהנים והלוים הוא לרומם, להניף מעלה להעלות את החיים למדרגה רוחנית הרבה יותר גבוהה. תפקיד שנת השבע הוא לרומם, להניף את האדם מעבר לצורך הבסיסי לדאוג לצרכיו החומריים.
אנו רוצים מקדש כדי להתעלות! אנו זוכים בשנת השבע למתנה מיוחדת של יכולת להתעלות, להתקדש ולהיפרד מעול החומריות. (אין לזה קשר ישיר לקרבנות שמטרתם לקרב ולחבר, אבל על כך נדון בהזדמנות קרובה).
הבה נתפלל כי בזכות הימים המקודשים השבתות והחגים, שנת השבע ושנת היובל, בזכות המקומות הקדושים
ובזכות ההתקדשות וההיטהרות של המחשבות והמעשים, נזכה גם אנו להיות מונפים.
האם מותר לפנות למקובלים?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
תהיו חמים!
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
