פֶּרֶק שֵׁנִי

ברכת המזון

עיקר הברכה

ג בִּרְכַּת הָאָרֶץ - צָרִיךְ לוֹמַר הוֹדָיָה בִּתְחִלָּתָהּ וּבְסוֹפָהּ, וְחוֹתֵם בָּהּ "עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן". וְכָל שֶׁלֹּא אָמַר 'אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה' בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ - לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְצָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ 'בְּרִית' וְ'תוֹרָה', וּלְהַקְדִּים בְּרִית לְתוֹרָה, שֶׁהַבְּרִית הַזֹּאת שֶׁאוֹמְרִין בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ - הִיא בְּרִית מִילָה, שֶׁנִּכְרְתוּ עָלֶיהָ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת, וְהַתּוֹרָה כֻּלָּהּ - נִכְרְתוּ עָלֶיהָ שָׁלשׁ בְּרִיתוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית... מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב" (דברים כח,סט), וְכָתוּב: "אַתֶּם נִצָּבִים... לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יי..." (שם כט,ט-יא).

תוספות בזמנים שונים

ז בְּרָכָה רְבִיעִית - צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ שָׁלשׁ מַלְכֻיוֹת. וּכְשֶׁמְּבָרֵךְ הָאוֹרֵחַ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת - מוֹסִיף בָּהּ בְּרָכָה לְבַעַל הַבַּיִת. כֵּיצַד מְבָרְכוֹ? אוֹמֵר "יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא תֵּבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא תִּכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא". וְיֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהוֹסִיף בְּבִרְכַּת בַּעַל הַבַּיִת וּלְהַאֲרִיךְ בָּהּ.

ח וּכְשֶׁמְּבָרְכִין בְּבֵית הָאֵבֶל אוֹמֵר בִּבְרָכָה רְבִיעִית "הַמֶּלֶךְ הַחַי, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, אֵל אֱמֶת, דַּיַּן אֱמֶת, שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק, שַׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, שֶׁאֲנַחְנוּ עַמּוֹ וַעֲבָדָיו, וּבַכֹּל אָנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְבָרְכוֹ", וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הָאָבֵל לְנַחֲמוֹ כְּפִי מַה שֶּׁיִּרְצֶה, וְגוֹמֵר "הָרַחֲמָן...".

שבע ברכות

י בְּרָכָה זוֹ שֶׁמּוֹסִיפִין בְּבֵית חֲתָנִים - הִיא בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה מִשֶּׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁלַּנִּשּׂוּאִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיוּ הָאוֹכְלִין הֵם שֶׁעָמְדוּ בְּבִרְכַּת נִשּׂוּאִין וְשָׁמְעוּ הַבְּרָכוֹת. אֲבָל אִם הָיוּ הָאוֹכְלִין אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ בִּרְכַּת נִשּׂוּאִין בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין - מְבָרְכִין בִּשְׁבִילָם אַחַר בִּרְכַּת מָזוֹן שֶׁבַע בְּרָכוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין, וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ עֲשָׂרָה, וַחֲתָנִים מִן הַמִּנְיָן.

דין השוכח

יג בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, שָׁכַח וְלֹא אָמַר 'יַעֲלֶה וְיָבוֹא': אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית - אוֹמֵר "בָּרוּךְ אֲשֶׁר נָתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן", וְאֵינוֹ חוֹתֵם בָּהּ, וּמַתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית, וְגוֹמֵר; וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁהִתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית - גּוֹמֵר אוֹתָהּ וְאֵינוֹ חוֹזֵר. וְכֵן בְּחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד וּבַחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים - אִם שָׁכַח וְלֹא הִזְכִּיר הָעִנְיָן בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, אֵינוֹ חוֹזֵר.

יד מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵּרֵךְ - אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁיִּתְאַכֵּל הַמָּזוֹן בְּמֵעָיו, חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ. וְכֵן אִם נֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְלֹא יָדַע אִם בֵּרֵךְ אוֹ לֹא בֵּרֵךְ - חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ, וְהוּא שֶׁלֹּא נִתְאַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו.