ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(פה. באמצע עד פו. מעל האמצע)
חלק א – סיפורים נוספים על חובות ותביעות
א. עוד סיפורים על נשים שנתבעו להישבע:
- 1.אשת רבא אמרה לרבא לא לסמוך על שבועת האישה,
ורבא העביר את השבועה לתובע.
במקרה אחר – רבא לא סמך על רב פפא ששטר הוא פרוע,
כי על אשתו ידע ודאי שלא תשקר.
רואים שהדיין יכול לפעול על פי שיקול דעתו (רמב"ם).
- 2.התובעים דרשו שהאישה תישבע בעירה, כדי שתתבייש לשקר.
האישה דרשה אישור בי"ד מוכן, שינתן לה מיד לאחר השבועה.
האם מותר לבי"ד להכין אישור כזה מראש?
רבא – אסור לעשות הנפק (קיום שטר) לפני (מחזי כשיקרא).
גמרא – מותר, שהרי לר"מ מותר להשתמש בגט שמצא (מספיק חתימה לשמה), וגם לרבנן, בגט אסור, אך בשטר מותר (שהרי כל העיב לדעתם זה שהקרקעות לא ישתעבדו שוב).
ב. עוד סיפורים על שיקול דעת הדיין
- יורשים מצאו חפץ יקר אצל אביהם, ובא אדם שטוען שזה שלו והוא הפקידו,
הדיין נתן למפקיד משתי סיבות: - הכיר את הנפטר שאינו עשיר (לכן זה לא שלו, אלא מופקד)
- התובע נתן סימנים (מכאן שזה שלו ולא של אחר. מועיל רק אם התובע לא היה בן בית שם).
- אדם אמר "נכסי לטוביה" לאחר שימות:
- בא טוביה – נותנים לו.
- בא רב טוביה – נותנים לו רק אם היה רגיל אצלו, כך שאולי השמיט "רב".
- באו כמה – תלמיד חכם > שכן (חבר) > קרוב.
- ואם כולם שווים – "שודא דייני" (שיקול דעת הדיין).
- רב חייא בר אבין – אישה שהכניסה שטר חוב לבעלה (כנכסי מילוג), אם מחלה אינו מחול,
מפני שידו כידה (השטר שייך לבעל מכמה בחינות, כדלעיל בדף פג, וכפי שיכול למנוע מכירת נכסי מילוג). - אישה מכרה כתובתה, ובעלה גירשה ומתה, ובא הקונה ודרש את הכתובה מיורשיה,
הציע לה ר"נ קרוב משפחתה: שתמחל לבעל (אביה) על החוב, ואז תירש ממנו (לא היו אחים).
(הסיפור חוזר על עצמו 3 פעמים עם חכמים שונים).
(פה: 6-)
חלק ב – שמואל: המוכר שטר חוב וחזר ומחלו – מחול.
סברא (קצות החושן ברש"י) – המכירה לא מועילה, אלא נתן "הרשאה" לקונה לגבות את החוב במקומו, אך המלווה עדיין נשאר בעל החוב.
ואפילו יורש מוחל.
ור"נ התחרט שנתן עצה זו, כי לאדם חשוב אסור לעשות עצמו כעורכי הדיינים ולתת עצה על חשבון הצד השני. אמנם בכל מקרה תצטרך לשלם על מה שהקונה שילם, אך עדיין הרוויחה (תוס').
- רב הונא ברדר"י – עצה לקונה – "מקרקש ליה זוזי", לתת כסף ללווה בתמורה לשטר שמגביל את יכולתו למחול (ריטב"א).
- האם המוחל צריך לפצות את הקונה?
אמימר: אם דנים דינא דגרמי – צריך לפצות.
[ובסעיף 2, שר"נ הציע לה למחול, מדובר בקטנה שמצד אחד יכולה למחול, אך מצד שני אינה חייבת בנזק מצד דינא דגרמי (תוס')].
כאב הגלות ותקוות הגאולה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
בדיקת קורונה בשבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
ארבע כוסות ושלוש מצות
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
