ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
כהן כזה לא צריך תזכורת למוות, מאחר שדי לו בקרבה הרוחנית לשכינה שמלווה את העבודה בבית המקדש כדי ללמוד את הלקחים שיהודים אחרים לומדים מן הקרבה אל המוות. אין ספק שהרעיון של הרמב"ן דיבר לסביבתו ולתקופתו – ימי הביניים המאוחרים באירופה הנוצרית.
זה מזכיר לי מגדל שעון גדול, מוזר כמעט, שמשקיף מעל כיכר העיר המרכזית בפראג. יציאה שמבטאת את אמנות ימי הביניים ואת הגאונות הטכנית שבאה לידי ביטוי במלאך מוות מזוויע שמכה בפעמון השעה ובכך מסמן את חלוף הזמן. מגדל השעון הזה דיבר בוודאי ללבם של הדורות הראשונים שהתבוננו בו, דורות שתוחלת החיים שלהם הייתה קצרה. הרפואה הייתה אז פרימיטיבית, האלימות בלתי פוסקת, ומגיפות ומוות היו אירועים שבשגרה שליוו את חייהם של רוב בני האדם אז. אך היום, מגדל השעון בפראג הוא בעיקר מוקד משיכה לתיירים, פריט שמעורר סקרנות ולא באמת מעביר את המסר שהיה אמור להעביר.
אין ספק שהמוות עוד לא הודבר מן העולם. העובדה שהוא בלתי נמנע עדיין חזקה כתמיד, אך הרושם שהוא מותיר עלינו שונה מאוד מזה שהשאיר על אבותינו לפני מאות שנים ספורות בלבד. בחברה המודרנית היום היחס למוות הוא כמעט אגבי.
שמתי לב שאפילו בימי חיי השתנתה הגישה למוות אפילו מצד כוהנים. כיום כוהנים באים ללוויות, גם אם הם נזהרים מהפרה טכנית של ההלכות שמגבילות את התנהלותם בבית העלמין ונמנעים מלהגיע לאזור שבו נמצאת הגופה עצמה. אני זוכר שבנעוריי כוהנים לא הגיעו לשום לוויה בשום צורה ובשום מחיר כמעט. במשך תקופה ארוכה בהיסטוריה היהודית העדיפו קהילות ובתי כנסת שלא להעסיק רב שהוא כהן מפני שידעו שהוא לא יוכל למלא את חובתו בלוויות ובהקמת המצבות.
הטכנולוגיה המודרנית והיצירתיות ההלכתית אפשרו לפתור היום חלק ניכר מהבעיות של רב שהוא גם כהן. אני חושב שזאת דוגמה לכך שהיחס של הדורות המודרניים כלפי המוות השתנה. אנחנו יודעים שזה יבוא, ובסופו של דבר כולנו עתידים להיכנע למוות, ובכל זאת, איננו רואים בו עניין רציני שצריך לדון בו או להניח לו להפוך לנטל שמשבש את חיינו או מדכא אותנו.
הפרשה הזאת תמיד עוזרת לי להבין את השינוי הגדול שחל בהשקפה שלנו כלפי החיים והמוות. הרעיון של הרמב"ן מזכיר לי את השינוי העצום שחל בתפיסות ובמעשים שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
