ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
כתוב בזוהר פרשת במדבר שציון היא מקור כל הברכות (קיח, א מתורגם):
רבי יהודה היה רגיל אצל רבי שמעון. שאל אותו: מהו מקור הברכה שממנו מתברכים ישראל?... אמר לו: ישראל זכאין הם, ומתברכין ממקור כל הברכות... וזהו שכתוב: "יברכך ה' מציון" (תהילים קכח, ה), וכתוב: "כטל חרמון שיורד על הררי ציון, כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם" (שם קלג, ג). אם כן ציון היא מקור כל הברכות כמו שכתוב: "מציון מכלל יופי אלקים הופיע" (שם נ, ב), ואז הכל בשלמות כמו שכתוב: "יהי שלום בחילך שלווה בארמנותיך" (שם קכב, ז).
ממשיך הזוהר (שם):
"שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה" (ישעיהו סו, י). מפני ששמחה אינה נמצאת אלא בזמן שישראל נמצאים בארץ הקודש. ששם מתחברת אשה בבעלה – כנסת ישראל עם הקב"ה, ואז יש שמחה של כולם שמחה למעלה ושמחה למטה, אבל בזמן שישראל אינם בארץ ישראל אסור לאדם לשמוח ולהראות שמח, כי כתוב "שמחו את ירושלים וגילו בה", וגילו בה דווקא. רבי אבא ראה אדם אחד ששמח בבבל. גער בו, אמר: "שמחו את ירושלים" כתוב, בזמן שירושלים בשמחה צריך אדם לשמוח.
ממשיך הזוהר (שם):
כתוב אחד אומר: "עבדו את ה' בשמחה" (תהילים ק, ב), וכתוב אחד אומר: "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה" (שם ב, יא). מה בין זה לזה? אלא כאן בזמן שישראל בארץ הקודש, וכאן בזמן שישראל שרויים בארץ אחרת. "עבדו את ד' ביראה", זו כנסת ישראל בזמן שהיא בגלות בין העמים. אמר ר' יהודה: והרי כתוב "כי בשמחה תצאו" (ישעיהו נה, יב)? אלא כיוון שאמר "תצאו" הכוונה מן הגלות ובשמחה. אמר לו: כל זמן שכנסת ישראל בגלות ושוכבת לעפר היא לא נקראת שמחה עד שהקב"ה יבוא אליה ויקים אותה מעפר ויאמר: "התנערי מעפר קומי שבי ירושלים" (ישעיהו נב, ב), ו"קומי אורי" (שם ס, א), ויתחברו כאחד, אז זו שמחה של הכל ואז "כי בשמחה תצאו" (שם נה, יב) ודאי, ואז כמה חיילות יצאו לקבל את המלכה, לכבוד שמחת ההילולה של המלך ואז נאמר: "ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה" (שם) "כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלוקי ישראל" (שם נב, יב).
"אם אשכחך ירושלים"
מורי ורבותי. במעמד זה אני נזכר במסיבת ההודיה שהתקיימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים בישיבת "מרכז הרב". באותה מסיבה השתתף נשיא המדינה, רבנים, שרים, אישי צבור ובתוכם הסופר עגנון. באותו מעמד אמר מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל, הננו חוזרים ומחדשים את אותה שבועה "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" (תהילים קלז, ה). אותה שבועה מאז מקדם חוזרת ומחייבת את כולנו בכל מצב, עכשיו ובעתיד, בכל המצבים הננו מחויבים לשבועה זו. כך אמר מו"ר הרב צבי יהודה.
המשמעות של דבריו הייתה שכעת שזכינו ב"ה שירושלים בידינו הננו מושבעים ועומדים לשמור עליה בידינו לעד, ושבועה זו אינה מכוונת רק לירושלים בלבד. אלא לכל ארץ ישראל שירושלים היא עיר בירתה, עיר המלוכה. והננו מושבעים לשמור את ירושלים בתודעתנו כל הזמן ולא לשכוח את החיסרון הנורא שבו היינו בהיותנו בגלות, ולזכור את חובתנו לשוב לארץ ישראל ולירושלים ולבית המקדש.
כבר אז הטרידה את מו"ר המחשבה כיצד לחזק את הציבור ואת המנהיגות לעמוד איתן כחומה בצורה ולא להיכנע ללחץ מבחוץ או מבפנים, ולשמור באופן מוחלט על כל חלקי ארצנו. מאז בכל השנים אחר כך קבע מו"ר שצריך למסור את הנפש על מצות ישוב ארץ ישראל. וחזר ושינן שזה בבחינת ייהרג ואל יעבור, דהיינו שיש למסור את הנפש ולא לחתום על ויתור כלשהו מארץ ישראל. באותו מעמד הזכיר הרב צבי יהודה את דברי הרב חרל"פ זצ"ל שאמר מוטב לו לאדם שיקצצו את בהונות ידיו ולא לחתום על איזה ויתור מארץ ישראל (אמרות טהורות, מהדורת תשס"ב, עמ' קצט). ואנחנו תלמידיו המחויבים לדרכו, חוזרים ומשננים את השבועה "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" (תהילים קלז, ה). ובטוחים כי בעוז ובאמונה "ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל" (שם קיח, טז), נוכל לעמוד מול כל הלחצים, בידינו הדבר.
אשרינו שבראשותנו עומד מו"ר הרב אברהם שפירא שליט"א שממשיך את העמדה הברורה והנחרצת של הרב צבי יהודה ולוחם בעוז על שלמות הארץ וירושלים. ד' יאריך ימיו בנעימים "ימים על ימי מלך תוסיף" (שם סא, ז).
מו"ר הרב צבי יהודה למד אותנו לשמוח ולהודות לריבונו של עולם על כל הטובה הגדולה שהיטיב ומטיב ה' עמנו, שהחיינו וקיימנו והגיענו לפרק זה ששבנו לירושלים העתיקה ולכל מרחבי ארץ ישראל, ששבנו למקום השכינה. נתברך ממקור הברכה שהיא מציון, שנאמר: "יברכך ה' מציון" (שם קכח, ה) ונזכה למנהיגות טובה שתשמור על התורה ועל ארץ ישראל. ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שנזכה במהרה לבניין בית המקדש ולגאולה שלמה ברחמים רבים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
















