ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
המנחת חינוך (פג) הביא שהשולחן ערוך (יו"ד קסא, א) פסק שעוברים על איסור ריבית אך ורק אם התחייב הלווה למלווה שווה פרוטה מעבר להלוואה. לעומת זאת אין התייחסות בשולחן ערוך (סימן ט) מהו הערך המינימאלי של שוחד שעליו עוברים באיסור שוחד.
המנחת חינוך כתב שלדעתו עוברים על איסור זה גם בפחות משוה פרוטה, שהרי הגמרא כתבה (דף קו) שעוברים גם על שוחד דברים, וברור שממון פחות משוה פרוטה אינו פחות משוחד דברים.
אמנם יש להוכיח מהגמרא בדף קה שהאיסור חל רק בפרוטה ומעלה:
אמר רבי אבהו: בא וראה כמה סמויות עיניהן של מקבלי שוחד, אדם חש בעיניו נותן ממון לרופא, ספק מתרפא ספק אינו מתרפא, והן נוטלין שוה פרוטה ומסמין עיניהן, שנאמר: כי השוחד יעוור פקחים.
מגמרא זו משמע שהאיסור חל רק משווה פרוטה ומעלה, ולא פחות.
ויש לדחות את ראיית המנחת חינוך משני טעמים:
א. שכן הב"ח (סימן ט, ס"ק ו וכן המהרש"א כאן) סובר ששוחד דברים אינו פסול מהדין אלא ממידת חסידות, ולכן אין שום ראייה משם לאסור מדאורייתא שוחד שהוא פחות משוה פרוטה.
ב. שוחד דברים נאסר מצד ההנאה שנותן האיש המתדיין לדיין, ואילו שוחד ממוני נאסר גם אם אין הנאה לדיין מהכסף, וכאשר נותנים לדיין פחות משוה פרוטה לא ברור אם יש לדיין הנאה מנתינה זו כלל.
כדברים אלו יש לדייק גם ברמב"ם (סנהדרין כג, ג ואילך) שהביא בתחילה את דיני שוחד דברים, וכתב זאת תחת הכותרת של: "כל דיין שיושב ומגדל מעלתו כדי להרבות שכר לחזניו ולסופריו הרי הוא בכלל הנוטים אחרי הבצע", ושם מביא שוחד דברים, ומביא את כל המעשים המובאים בגמרא, ורק אחר כך הביא את הדין של שוחד ממוני. נראה מדבריו שסובר שבשוחד שאינו ממוני אינו בכלל האיסור דאורייתא של שוחד, ולכן הביא את כל המעשים המובאים בגמרא.
סיכום:
המנחת חינוך למד שאיסור שוחד קיים גם בפחות משוה פרוטה, כמו שוחד דברים. אמנם הבאנו כמה ראיות שייתכן שהאיסור דאורייתא של שוחד הוא דווקא משווה פרוטה ומעלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
