בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נצח ישראל למהר"ל
לחץ להקדשת שיעור זה
ו' סיון התשע"ה

פרק י"א חלק ט"ז

undefined

בשביל הנשמה

ו' סיון התשע"ה
4 דק' קריאה
התורה מתאימה רק לישראל, ולכן לא יכולה להינתן לאומה אחרת
אָמְנָם אִם תֹּאמַר, אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַתּוֹרָה לְאֻמָּה אַחֶרֶת? דָּבָר זֶה אַל יַעֲלֶה עַל דַּעַת הָאָדָם. שֶׁהַנִּמְצָאִים בִּכְלָל יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד 1 סֵדֶר מְיֻחָד אֲשֶׁר הוּא סִדְרוֹ מְיֻחָד אֵלָיו, 2 וְאֵינוֹ רָאוּי אוֹתוֹ סֵדֶר לְאַחֵר. כָּךְ סֵדֶר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, אִי אֶפְשָׁר רַק לְעַם יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהַתּוֹרָה הָיָה סִדְרָם הַמְיֻחָד לָהֶם, 3 וְלֹא אֶפְשָׁר זֶה לְעַם אַחֵר. כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה בְּחוּשׁ, עִם 4 שֶׁהֵם מוֹדִים בַּתּוֹרָה, עַד גְּבוּלָהּ לֹא בָּאוּ לְקַיֵּם אוֹתָהּ. וְכָל זֶה מוֹכִיחַ כִּי אֵין הַתּוֹרָה חֶלְקָם כְּלָל. וְכָל זֶה בֵּאֲרוּ חֲכָמִים בֶּאֱמוּנָתָם בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ב, ב), וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת, עַל הַכָּתוּב (דברים לג, ב): ה' מִסִּינַי בָּא וגו', מְלַמֵּד שֶׁהֶחְזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה עַל כָּל הָאֻמּוֹת וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלָהּ רַק יִשְׂרָאֵל. וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּחִבּוּר גְּבוּרוֹת ה' וּבְחִבּוּר הַתִּפְאֶרֶת, שֶׁאֵין 5 מוּכָן לַתּוֹרָה הַזֹּאת רַק יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי כָּל מַעֲשֵׂי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר בָּרָא בְּעוֹלָמוֹ, אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם חִלּוּף וּתְמוּרָה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן כִּי נְתִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא עַל הַכֹּל, אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר בָּזֶה חִלּוּף לָתֵת לְעַם אַחֵר, דָּבָר זֶה לֹא יִתָּכֵן כְּלָל.

בחירת ישראל משום שהתורה מוכרחת להיות בעולם, ומתאימה רק לישראל
וּמֵעַתָּה הִתְבָּאֵר כִּי בְּחִירַת יִשְׂרָאֵל הוּא הֶכְרֵחִי לְפִי סֵדֶר הַמְּצִיאוּת בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא תּוֹרָה, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַתּוֹרָה זוּלַת לְיִשְׂרָאֵל. וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא הֶכְרֵחִי, וְכִי שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה הֲסָרָה וּבִטּוּל לְדָבָר שֶׁהוּא הֶכְרֵחִי, 6 שֶׁאִם הָיָה זֶה הֶכְרֵחִי קֹדֶם יְצִיאָתוֹ לַפֹּעַל, אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר אַחַר שֶׁיָּצָא לַפֹּעַל שֶׁיִּהְיֶה בָּטֵל? הֲרֵי כִּי הַסִּבָּה אֲשֶׁר בָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל לֹא נִשְׁתַּנָּה כְּלָל.
________________________________
ואם תשאל, אמנם התורה הכרחית בעולם, אבל אפשר שתלקח מישראל ותינתן לאומה אחרת? דבר זה לא יעלה על הדעת, כי לכל נברא יש 1 תפקיד מיוחד אשר מותאם לו, 2 ואין הוא ראוי לנברא אחר. כך גם ביחס לתורה ולמצוות, שמותאמים ומיוחדים רק לעם ישראל, 3 ולכן בלתי אפשרי שימסרו לעם אחר. דבר זה נראה בחוש, שהרי 4 הדתות האחרות מודות במציאותה של התורה שנתנה לעם ישראל, ובכל זאת אין הן מקיימות אותה. מזה מוכח, שהתורה אינה מותאמת להם. עניין זה בארו חכמים באמירתם האמיתית, המובאת במסכת עבודה זרה ובעוד מקומות, על הפסוק: ה' מסיני בא וזרח משעיר למו. מלמד שחיזר הקב"ה אחר האומות שיקבלו את התורה ולא רצו לקבלה, מלבד עם ישראל. בארנו בגבורות ה' ובתפארת ישראל, שאין לאומות את 5 ההכנה הרוחנית כדי שיוכלו לקבל תורה, רק לישראל יש את ההכנה הרוחנית הנדרשת לכך. בדבר זה אין ספק, שכל מעשי הקב"ה שברא בעולם, אי אפשר להחליפם או לשנותם. ובודאי לנתינת התורה, שהיא עיקר הבריאה וכל הבריאה תלויה בה, איך אפשר לומר שתהיה החלפה בנתינתה ושתינתן לעם אחר. דבר זה לא יתכן כלל.
לאור דברינו התבאר, כי בחירת ישראל הכרחית למציאות העולם, מפני נחיצותה של תורה בעולם, שכן אין קיום לעולם ללא תורה, ואין קיום לתורה בעולם ללא עם ישראל. ומכיוון שדבר זה הכרחי בעולם, איך ניתן לומר שיהיה שינוי או ביטול לדבר הכרחי! 6 ואם היה הכרח לנתינת התורה ולמציאות ישראל קודם שנברא העולם, איך אפשר לומר שיתבטלו לאחר שנברא העולם, הרי סיבת הכרחיותם לעולם לא נשתנתה כלל.


ביאורים
המהר"ל ממשיך לבסס את העובדה שהתורה מתאימה רק לישראל, ולא לאף אומה ולשון. הוא מביא ראיה מעניינת לכך. הראיה לקוחה מהמציאות . אנו יודעים ששתי הדתות המונותאיסטיות, הנצרות והאיסלאם, בנויות על תורת ישראל. שתי הדתות מאמינות במעמד הר סיני ובנתינת התורה. אך למרות זאת, שתי הדתות אינן רוצות לקיים את כל המצוות, אלא מצמצמות למספר מוגבל של מצוות. למרות שטענת הדתות היא שהם החליפו את עם ישראל, אין הם מתיימרות לקיים את כל המצוות שציוונו. המהר"ל מסביר שיש לכך הסבר עמוק. הגויים לא מסוגלים לקיים את כל המצוות. הטבע שלהם אינו בנוי לכך. רק הטבע של ישראל מותאם לתורה. לכן אף דת לא לקחה על עצמה את המימוש של כל המצוות אלא רק את השם של ישראל בלבד.
מציאות זו משתקפת במדרש חז"ל מפורסם על נתינת התורה. חז"ל מספרים שהקב"ה עבר על כל אומה ולשון ושאל אותם האם הם מוכנים לקבל את התורה, אך אף אומה לא הייתה חפצה בתורה. למשל, כשפנה הקב"ה לבני אדום ושאלם האם הם רוצים לקבל את התורה, שאלוהו: 'מה כתוב בה?'. אמר הקב"ה: 'לא תרצח!'. אמרו לו בני אדום שאינם מעוניינים, מכיוון שעל אביהם, עשו, נאמר 'על חרבך תחיה'. רק כאשר הגיע הקב"ה לעם ישראל והציע להם את התורה הם אמרו: 'נעשה ונשמע!'.
מדרש זה מלמד אותנו על השוני שיש בין הקשר שיש בין אומות העולם לתורה לבין הקשר של ישראל לתורה. אומות העולם לא רצו לקבל את התורה, מכיוון שהיא לא מתאימה לטבע שלהם. לבני אדום יש נטייה טבעית לרצח ולדם, ולכן הם לא יכלו לקיים את התורה שאוסרת על הרציחה. לעומת זאת, עם ישראל מותאם כולו לתורה. אין אף מצוה שמנוגדת לאופיו, ולכן רק הוא היחידי שיכול לקבל את התורה ולקיימה, ללא כל תחושה שהוא חוסם או כובל ומצמצם משהו מתכונותיו ומטבעו.
לכן כדי שהתורה תופיע בעולם, חייבים שעם ישראל יישאר על המפה. כמו שהעולם אינו יכול להתקיים ללא התורה כך התורה לא יכולה להופיע בעולם ללא ישראל. זו סיבה מכרעת לקיומו הנצחי של עם ישראל ולכך שאין יכולת להחליפם באף עם אחר שייכנס לנעליו. הוא פשוט לא יהיה מסוגל לכך.

הרחבות
* ישראל והתורה
כִּי אֵין הַתּוֹרָה חֶלְקָם כְּלָל. הרב קוק הבחין בין ישראל לעמים, ביחס ליכולת שלהם לחיות באופן מלא את רצון ה': "הרבה בני אדם (גויים) ישנם, שמצד עצמות אופיים – אין העניין האלוהי נוגע להם כלל. ואם ימשכו לחוג זה (אם ינסו לחיות חיי אמונה) על פי ההרגל, או המסורת המושפעת מסיבות מסבכות – יפסידו לעצמם יותר ממה שיועילו. בולט הוא בייחוד דבר זה במה שנוגע לקבוצים חברתיים ידועים. אומה, שעל פי טהרת מציאותה, יהיה העניין האלוהי נוגע לה – כמעט שלא נראה; על כן, כל מה שישתחררו העמים יותר מהיחש הרוחני, האמוני והמטפיזי (מעל החומריות) בכלל – יותר נוח להם לפתח ולשכלל את חייהם. כי מעולף (נסתר) הוא הרבה ניצוץ האורה המלאה של האנושיות, וכל כך עבות הן מעטפותיו, עד שהן מחשיכות יותר ממה שהן מאירות.
הנקודה האחת של האנושיות, שהטבעיות של התביעה האלוהית נמצאה בה בעוצם רעננותה ובהירותה, היא בישראל, "גוי גדול, אשר לו אלוהים קרובים אליו" [דברים ד, ז]. המדע והרגש האלוהי נוגעים אליו בכל מציאותו לכל חייו, לא יוכל רגע להסיח מהם את דעתו, ואי אפשר לו למצוא אושר בנקודה אחת מהחיים מִבַּלְעָדוֹ, ורק הוא יוכל להביא את האנושיות כלה לידי מדרגה זו (לשמוח בחיים שמבטאים בשלמות את רצון ה')" [מאמרי הראיה עמוד 11].

לעילוי נשמת מלכה בת הרב משה ישועה ע"ה



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il