^ 1 הערת העורך: לשון זו לא מצאתיה מפורשת במדרש אבל מצאתי לשון דומה באוצר המדרשים עמוד תפ"ו "כתיב ביום הזה באו מדבר סיני, ושם הוא אומר ויושע ה' ביום ההוא ללמדך שבכל שנה ושנה חייב אדם לראות את עצמו כאלו עמד על הר סיני, לכך נכתב ביום הזה גבי מתן תורה".
^ 2 אורח חיים סימן מז, סעיף יא.
^ 3 יא ע"ב.
^ 4 הפסקה האחרונה היא תמצות דברי הרב שחשב על הדברים במהלך השיעור. כדאי לשמוע את הדברים שבעל פה.
אין ספק בדבר.
^ 5 סימן ד'.
^ 6 כא ע"א.
^ 7 ברכות ג ע"א.
^ 8 דוד המלך לא היה האחרון שלא ישן שנת קבע, בהקדמת הספר 'בני הגר"א' מתארים בניו את הליכותיו של הגר"א, ומעידים שמעולם לא ישן יותר משעתיים מעת לעת, ומעולם לא ישן שינת קבע – בלילה ישן שלשה חצאי שעה ובצהרים חצי שעה, וגם כשישן "רחושי מרחשן שפוותיה הלכות ואגדות" (היו מרחשות שפתיו הלכות ואגדות). מסופקני אם שינה כזו יכולה להיחשב הפסק, שהרי רחשו שפתיו הלכות ואגדות. האם ניתן להוכיח מכאן שהגר"א פוסק שהיום גורם? איני יודע מנין שבירך, אבל מסתמא בירך, שכן אחרת היו הדברים כתובים ב'מעשה רב'...
^ 9 אורח חיים מז, יד.
^ 10 קידושין כט ע"ב.
^ 11 קסג, ב.
^ 12 קסט, ב.
^ 13 ברכות לה ע"ב.