ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א.חז"ל אסרו להשתמש בחלב שחלבו גוי, שמא עירב בו חלב טמא.
ב. הפוסקים חלוקים האם הגזירה הייתה רק באופן שיש חשש לחלב טמא, לכן לדוגמא אם אין בעיר בהמות טמאות מותר, או שהגזירה היא כללית ואסור בכל מקרה.
ג. נפקא מינא ממחלוקת זו: חלב שיש עליו פיקוח ממשלתי וברור שאין שם חלב טמא. לדעת האגרות משה אפשר להתיר, אך ראוי להחמיר. לדעת בעל מנחת יצחק ובעל התשובות והנהגות, אסור.
א. פתיחה להלכות חלב של גויים
חז"ל אסרו לשתות חלב שחלבו גוי.
יסוד האיסור הוא החשש שמא יערב הגוי חלב טמא בטהור והדבר לא יהיה ניכר. ואסרו חכמים אפילו גבינה שנעשתה מחלב זה, למרות שבאופן טבעי חלב מבהמה טמאה אינו מתגבן לגבינה, מפני שייתכן שלמרות שהגבינה עשויה מחלב בהמה כשרה עלולים להיות שאריות של חלב טמא בחלל הגבינה.
מאחר והגזירה היא שמא יערב גוי חלב טמא, אם אין לגוי בהמות טמאות והיהודי נמצא באזור החליבה, מותר. אלא שרמ"א הצריך שלכתחילה יראה יהודי לפני תחילת החליבה את הכלי בו חולבים שיהא נקי ללא שאריות מחליבות קודמות 1 .
ב. חלב שיש עליו פקוח ממשלתי
נחלקו הפוסקים האם גזירת זו חלה רק כשיש חשש לחלב טמא, אבל אם אין בעיר בהמות טמאות כלל, מותר, או שהגזירה היא גזירה כללית וכל חלב שחלבו גוי הוא איסור (אלא אם כן החליבה הייתה בדרכי ההיתר שפורטו לעיל).
מהתשב"ץ והרדב"ז משמע שהגזירה היא רק באופן שיש חשש לתערובת חלב טמא. והעיד הפרי חדש שהמנהג בקהילת הספרדים באמסטרדם היה להקל בשאלה זו על פי דעת הרדב"ז.
מאידך, מדברי המרדכי והשערי דורא, משמע שהגזירה היא כללית על כל חלב שחלבו גוי.
החת"ס מחמיר וכותב שאפילו אם הלכה כרדב"ז, בני אשכנז קבלו על עצמם להחמיר. ומי שמקל בזה עובר על נדר מדאורייתא.
לשאלה זו השלכה גדולה למציאות בה יש פיקוח וטרינרי על המחלבות ואסור להכניס לתוכן חלב טמא כלל. האם במקרה זה מותר לשתות חלב שחלבו גוי?
האגרות משה, מתיר במקרה בו יש פיקוח שכזה ומוסיף שמלבד שיטת הרדב"ז, יש צד נוסף להקל, שבירור ודאי נחשב כראייה לכל דבר. למרות זאת הוא כותב שבעל נפש יחמיר, והוסיף שכך הוא עצמו נוהג.
לעומתו, בשו"ת תשובות והנהגות ובשו"ת מנחת יצחק פסקו להחמיר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












