ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בפסוקים אנו קוראים שעיקר טענתו של קורח כלפי משה רבנו היא על עצם המנהיגות ועל הסדר השלטוני שהוא קובע בתוך העם. יש מלך - מנהיג - ויש מעמדות של כהן, לוי וישראל. קורח בא וטוען: בעצם – למה?! "ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'" (במדבר טז, ג). ומבאר רש"י במקום: "רב לכם - הרבה, יותר מדאי לקחתם לעצמכם גדולה. כולם קדושים, כולם שמעו דברים בסיני, לא אתם לבדכם שמעתם בסיני 'אנוכי ה' אלוקיך', כל העדה שמעו".
לשמע דברים אלו משה רבנו נופל על פניו. משה רבנו ליווה את עם ישראל לכאורה במצבים הרבה יותר מסובכים. למה דווקא כאן הוא חש חולשה וחוסר בהירות כיצד להתמודד עם הטענה הזאת? רש"י במקום מלמדנו: "וייפול על פניו - מפני המחלוקת, שכבר זה בידם סרחון רביעי. חטאו בעגל – 'ויחל משה'. במתאוננים - 'ויתפלל משה'. במרגלים - 'ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים'. במחלוקתו של קורח נתרשלו ידיו. משל לבן מלך שסרח על אביו ופייס עליו אוהבו פעם ושתיים ושלוש. כשסרח רביעית, נתרשלו ידי האוהב ההוא. אמר: עד מתי אטריח על המלך שמא לא יקבל ממני".
ויש לעיין, מדוע משה רבנו מגיע למסקנה זו דווקא אחרי המשבר הזה ולא במשברים קודמים? דווקא כאן, במחלוקת קורח ועדתו, נתרשלו ידי משה. מדוע?
יתרה מכך, בהמשך אנו קוראים על קריאתו של משה לדתן ואבירם בני אליאב, לבוא אליו ולשוחח על הבעיות ולנסות להגיע לפתרון כדי ליישב את הכאילו-סכסוך הזה. "מכאן שאין מחזיקים במחלוקת, שהיה משה מחזר אחריהם להשלימם בדברי שלום" (רש"י).
למרות דברי פיוס אלה של משה, תגובת דתן ואבירם קשה מאוד: "ויאמרו לא נעלה. המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר, כי תשתרר עלינו גם השתרר, אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו ותתן לנו נחלה שדה וכרם. העיני האנשים ההם תנקר, לא נעלה" (במדבר טז, יב יד). זוהי טענה חדשה שלא שמענו עד עתה. דתן ואבירם טוענים שהמצב הכלכלי של העם הוא "על הפנים", אין בית, אין אוכל, ומשה עוד מנצל את מעמדו לקרוא להם. "המעט ממך כי עשית עמנו רעה גדולה להמיתנו במדבר - שהיינו ראויים לרגום אותך, כי תשתרר עלינו אפילו שררה מועטת לשלוח לנו לעלות לפניך, כל שכן שתמלוך ותתנשא עלינו" (רמב"ן לפסוק י"ג).
תגובתו של משה לכאורה לא רלוונטית לטענה שטוענים כלפיו: "ויחר למשה מאד ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעותי את אחד מהם" (במדבר טז, טו). וכי נטען כלפי משה רבנו שהוא לקח משהו מדתן ואבירם או מבני ישראל?! האם מישהו דיבר על תנאי השכר שלו או על טובות הנאה ח"ו?! מדוע הוא מתרעם מול הטענה הזאת?
לא שררה, עבדות
מתגובתו של משה רבנו אנו למדים את היסוד הנסתר שעומד מאחורי המחלוקת של קורח ועדתו. מטרת קורח ועדתו הייתה להרוויח מהמנהיגות משהו, לנצל את המעמד, הכוח והשררה לעניינים אישיים.
משה הבין שתפיסת העולם של קורח ועדתו היא שמנהיג עם השפעה ועמדת כוח יכול לנהל מדינה כמו את החשבון הפרטי שלו. שאין גבולות בין הקופה הציבורית לקופה הפרטית, ואפשר לסחוט גם את הציבור. כלפי זה משה רבנו מזדעזע, וכלפיהם הוא זועק "'לא חמור אחד מהם נשאתי' - מה שהיה דרכי ליטול לא נטלתי מהם. בנוהג שבעולם אדם שהוא עושה בהקדש נוטל שכרו מן ההקדש. ואני בשעה שהייתי יורד מן מדין למצרים היה דרכי ליטול מהן חמור שבשביל צרכיהם ירדתי ולא נטלתי" (במדבר רבה פר' י"ח).
מנהיגות איננה שררה אלא עבדות, התבטלות כלפי הציבור, שכן אין העם משרת את המנהיג, אלא מנהיג צריך לשרת את העם. "כמדומין שררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם" (הוריות י, א). ובדבר זה היה משה שמח: "ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו". עבד לה' ועבד לעם הקודש.
תפיסת עולמם המעוותת של מנהיגים אז והיום, שנדמה להם שמנהיגות אמורה לשרת את האינטרסים הפרטיים שלהם, והחלטות גורליות בהנהגת העם מתקבלות כשבצדן רווחים אישיים או תועלת אישית - זוהי מנהיגות פסולה בתכלית שצריך להעבירה מן העולם.
עתה ברור מדוע דווקא במשבר קורח ועדתו נתרשלו ידיו של משה, כשמי שרואים את עצמם מועמדים מתאימים להנהגת ציבור מתנהגים בהשחתה שלטונית בלי בושה, זהו הרס של חברה מתוקנת החפצה בחיים.
מנהיגות ראויה היא כדוגמת משה ושמואל, כדברי המשך המדרש: "וכן שמואל הצדיק אמר 'הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי' - שור שהייתי מקריב עליהם לקרבן ומבקש רחמים עליהם וכן למשוח עליהם מלך - משלי היה... וכשהייתי חוזר ועושה דיניהם וצרכיהם והולך וסובב כל עיירות ישראל, שנאמר: 'והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל' - דרך העולם בעלי דינין הולכין אצל הדיין ואני הייתי הולך וסובב מעיר לעיר וממקום למקום וחמור שלי" (במדבר רבה, שם).
יהי רצון שנזכה למנהיגות שהולכת בדרכם של משה ושמואל.
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
השלמת התמונה
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
אנחנו קודש למענך
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
