ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
פעם, עלתה להתפלל בסמוך לקברו, אישה מרת נפש שבנה נפטר, לא עלינו, בדמי ימיו. האישה הייתה שקועה תדיר באבלה, ולא הסכימה להתנחם. והנה, בשעה ששפכה את מר ליבה ליד קברו של ר' אריה, הבחינה לפתע בכתובת החרותה על הקבר.
היא קראה את המשפט ספוג האמונה, ולפתע – התעודדה וקראה: בני יחיה! בני ישוב לחיות! כך חוללה הכתובת תחיית המתים, כי ליבה הספוג בעצבות המוות, שב לפרוח ולחיות.
בעיני העולם כולו – המוות הוא התחנה הסופית. תחנה סופית המייצגת נפילה, עצבות וחידלון. כולם מתים בסוף, ויתר על כן, במבט חיצוני – "מי שהלך, הוא לא ישוב עוד לעולם" (משפט הכופר בתחיית המתים). איש לא חזר אחרי המוות לספר את אשר אירע בעולם שמעבר (למעט – אנשים שעברו מוות קליני).
והנה, באה היהדות ומחוללת מהפך אופטימי – התחנה הסופית היא החיים! באחרית הימים, ישובו המתים לחיות. גם מי שמת – ישוב ויחיה.
אל מול חוק הטבע של המוות בעולם, מתחברת היהדות לחוקי טבע חזקים המנטרלים את המוות – 'שרשרת המזון', חוק שימור החומר. הצמחים ובעלי החיים המתים, מזינים בעלי חיים וצמחים אחרים וכדומה, וכך למעשה - המוות מביא בכנפיו חיים חשים. נמצאת אומר, שהתחנה הסופית היא החיים ולא המוות.
מול המוות מלא הפסימיות, מציבה היהדות את האופטימיות הנצחית בדמות תחיית המתים. כל חיסרון יתמלא, וכל מוות יביא בכנפיו חיים.
במצוות התורה, מיוצגת תפיסה אופטימית זו במצוות הפרה האדומה. הטמא בטומאה הקשה ביותר, טומאת המת, שב ונטהר באפר הפרה. אדום הוא צבע הדם – צבע המוות, ובאותה מידה הדם הוא גם עורק החיים לאדם.
במספר נקודות, שונה הפרה האדומה משאר הקרבנות. אחת הבולטות בהם היא – מיקום ההקרבה. מצווים אנו להקריב את כל הקרבנות אך ורק בבית המקדש, והמקריב מחוץ למקדש עובר על איסור שחוטי חוץ. והנה, למרבה ההפתעה, הפרה האדומה נשחטת דווקא מחוץ למקדש, בנקודה מסוימת בהר הזיתים, שהיא בדיוק מזרחית לקודש הקודשים. מדוע?
דומה, שהתשובה לשאלה זו נעוצה באירוע מיוחד שקרה במקום המזבח שבחצר המקדש. הרמב"ם (בית הבחירה ב, ב) מציין שמסורת בידינו, שמקום המזבח מכוון ביותר, והוא בנוי בדיוק במקום שבו עמד המזבח שעליו עקד אברהם את יצחק, ועוד מאורעות היסטוריים רבים. בין המאורעות – זהו גם המזבח שהקריבו עליו קין והבל.
מרחיב בכך המדרש תנחומא (בראשית ט, ט) ומספר, שהמריבה בין קין והבל פרצה סביב שאלת הבעלות על מקום המזבח. קין תבע מהבל דווקא את "המקום בו התקבל קרבנך". וזה הכוונה בפסוק המתאר את מיקום הרצח, "ויהי בהיותם בשדה", לפי שציון נקראת שדה שנאמר: "ציון שדה תחרש". (למעשה, המדרש הוא היפוכו של הסיפור המפורסם על שני האחים שאהבו זה את זה, ונתנו זה לזה מתבואתם, עד שנפגשו באמצע הלילה במקום המקדש והתחבקו וכו'. סיפור זה הוא ממקור מאוחר – ספר מעשה ניסים).
הבל היה האדם הראשון שמת בעולם, וברצח זה הגיע המוות לעולם. אם כך, המוות הגיע במקום המזבח. לפיכך, המזבח עניינו לתקן ולהביא חיים לעולם. ונצטווינו שלא לבנות במזבח אבנים שנגע בהם ברזל, כדי "שלא יונף המקצר (חרב מברזל המקצרת חיים) על המאריך (המזבח המכפר ומאריך חיים)".
אולם, אף על פי שאת המשך החיים אפשר לחולל ממקום המזבח, הרי שאת הטהרה מטומאת המוות, איננו יכולים לעשות ממקום זה.
בעקבות הרצח, נגזר על קין לגלות מזרחה, "לארץ נוד קדמת עדן". אם נלך מהמזבח מזרחה, נגיע בדיוק למקום שריפת הפרה בהר הזיתים. לפיכך, הכהן השורף את הפרה צועד בדיוק במסלול שבו צעד קין בעקבות הרצח. הכהן צועד מהמקדש להר הזיתים, מהמקדש ל"ארץ נוד קדמת עדן".
וכאן מתרחש המהפך, בהר הזיתים הכהן מסתובב אחורה, מביט דרך כל שערי החומות וההיכל עד לקודש הקודשים פנימה, ומזה שבע פעמים מדם הפרה אל מול הקודש. בכך הוא מבטא, שאת קלקול המוות והגלות שבאה בעקבותיו, אפשר לתקן, ולשוב ולהתחבר אל הקודש והחיים. כשם שהדם, תמצית החיים, שב לאחר הגלות ומתחבר אל הקודש, כך אפשר להיטהר מטומאת המת ולשוב ולחיות.
ולעתיד לבוא, עתיד הר הזיתים להיבקע, והמתים לחיות, וממקום קודש הקודשים יצא נחל אדיר של מים חיים, "וחי כל אשר יבוא שמה הנחל".
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר לפנות למקובלים?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
