בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • עקב
לחץ להקדשת שיעור זה

אתה בעצמך כהן גדול

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

אב תשע"ה
2 דק' קריאה
אב וילדו צפו בהתפרצותו של הר געש. הילד התרשם מאד ממראה עיניו, וקרא בהתרגשות – אבא, ראה, זה הר מאד מיוחד. מתחתיו יש לבה רותחת, והיא מתפרצת דרך לוע ההר, ונשפכת על כל סביבותיה.
אכן בני, ענה האב בידענות, זהו הר מיוחד בכך שיש בו סדק בקליפה הקשה של כדור הארץ. אולם, האמת היא שהלבה הרותחת מצויה מתחת לכל כדור הארץ. בלב כדור הארץ, מצויה 'המגמה', הליבה הרותחת של הכדור. ליבה זו כלואה מתחת לקליפה הקשה שעוטפת אותו. לעיתים, היא מתפרצת החוצה דרך הרי הגעש, שהם הסדקים המצויים בקליפה.
הר געש הינו משל מצוין לתופעה רוחנית רווחת בעולמינו. לעיתים, נקודה מסויימת מופיעה לעינינו במקום מסויים, ואנו חושבים שהיא מצוייה רק באותו מקום. אולם האמת היא, שאותה נקודה מצוייה בכל, רק שלעינינו היא נגלית באותו מקום, ואותו מקום בא ללמד על הכל.
כך מוצאים אנו ביהדות, שיש מוקד קדושה בשלושת המימדים הידועים בראשי התיבות – עש"ן. עולם (מימד המקום – קדושת הר הבית וארץ ישראל), שנה (מימד הזמן – קדושת השבתות והמועדים), נפש (מימד האנשים – קדושת הכהנים וישראל).
לדוגמא, במימד הנפש, אפשר להבחין בקלות, שקדושת המוקד מתפשטת למעגלים מתרחבים, מפני שבאמת היא מבטאת את הקדושה המצוייה באותם מעגלים. שיא הקדושה מצוייה בכהנים, אך גם כל ישראל נקראים – 'ממלכת כהנים'. בנוסף – כל כוחם של הכהנים מכח ישראל השולחים אותם להקריב את הקרבנות.
בפרשתנו, מצוייה נקודה המבטאת רעיון זה במימד המקום. התורה משבחת את ארץ ישראל באומרה – "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה...". והנה, נקודה זו מתאימה מאד להר הבית, שעליו נאמר – "והיו עיני וליבי שם כל הימים". וכדברי הגמרא – "כל הרוקק בהר הבית, כאילו רוקק בבבת עינו".
אם כך – ה' מביט כל העת במקום המקדש, ומכח זה מביט בכל ארץ ישראל. ואכן, הלומד את ספר הכוזרי (מאמר שני) יבחין שחלק גדול מהשבחים שרב יהודה הלוי מוצא בארץ ישראל הם שבחי מקום המקדש, שהתפשטו להבנתו לכל הארץ.
נמצאנו למדים, שעלינו להתרומם בכל אורחות חיינו תדיר ובכל מקום, ולהיות ראויים לקדושה המפעמת בקרבנו תדיר כעם ישראל בארץ ישראל.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il