ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
דבקות בתורה מאפשרת שינוי הטבע
הָאֱמוּנָה בְּהש"י וּבְתוֹרָתוֹ הִיא הַמְּבִיאָה אֶת הָאָדָם אֶל הַהַצְלָחָה הַנִּצְחִית וְאֶל דְּבֵקוּת הַנֶּפֶשׁ בַּדָּבָר הָרוּחָנִי. וְזֶה דָבָר, אִמֵּת אוֹתוֹ הַנִּסָּיוֹן, לְפִי מַה שֶּׁבָּאָה בוֹ הַקַּבָּלָה* הַנִּמְשָׁכֶת. כִּי לְעוֹלָם לֹא נִמְצָא לְאֶחָד מִן הַפִּילוֹסוֹפִים, וְלֹא לְשׁוּם-חוֹקֵר, שֶׁיַּשִּׂיג לְמַעֲלַת הַנְּבוּאָה — וְהוּא הִדָּבֵק הָרוּחַ הָאֱלֹהִי עִם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִי — כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא לְבַעֲלֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּדְבַּק שִׂכְלָם בַּה' דִּבּוּק חָזָק, עַד שֶׁיַּגִּיעַ מֵהִדַּבְּקוּתָם לְשַׁנּוֹת טֶבַע הַמְּצִיאוּת לַעֲשׂוֹת חֶפְצָם וּרְצוֹנָם, וִיחַדְּשׁוּ בָעוֹלָם אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים יוֹתֵר מְאֹד כְּנֶגֶד טֶבַע הַמְּצִיאוּת. כִּי נִמְצָא לַנְּבִיאִים יִגְזְרוּ אֹמֶר וַיָּקֶם לָהֶם ה' כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיהֶם: תִּמְצָא אֵלִיָּהוּ שֶׁהוֹרִיד הָאֵשׁ לְמַטָּה, הֶפֶךְ טִבְעוֹ — אָמַר [מ"ב א, י]: "וְאִם-אִישׁ אֱלֹהִים אָנִי תֵּרֵד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם" — וְהָיָה כֵן; וּבָקַע מֵי הַיַּרְדֵּן. וֶאֱלִישָׁע רִפֵּא צָרַעַת נַעֲמָן וְהֶחֱיָה אֶת הַמֵּת בְּחַיָּיו וְאַף אַחֲרֵי מוֹתוֹ, וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת עִמּוֹ וְעִם שְׁאָר הַנְּבִיאִים. וְנִמְצָא גַם-כֵּן לְכָל הַמַּאֲמִינִים; שֶׁהַחֲסִידִים, אַף-עַל-פִּי שׁאֵינָם נְבִיאִים, יְשַׁנּוּ הַטֶּבַע בִּתְפִלָּתָם, אוֹ יִשְׁתַּנֶּה בַעֲבוּרָם — שֶׁהֲרֵי חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, הֻשְׁלְכוּ לָאֵשׁ וְלֹא נִכְווּ, וְרַבִּי חֲנִינָא בֶן-דּוֹסָא וְרַבִּי פִינְחָס בֶּן-יָאִיר חִדְּשׁוּ בָעוֹלָם דְּבָרִים בְּשִׁנּוּי טִבְעוֹ וּמִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְזֶה אוֹת כִּי הַמַּאֲמִין בַּה' וּבְתוֹרָתוֹ הוּא לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע וְאֵינוֹ מְשֻׁעְבָּד לְטֶבַע הַמְּצִיאוּת, אֲבָל טֶבַע הַמְּצִיאוּת נִכְנָע וּמְשֻׁעְבָּד אֵלָיו וְהוּא יָכוֹל לְשַׁנּוֹתוֹ כְּפִי חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ.
קיום רצון שומרי התורה הוא ראיה להיותה מן השמים
וְזֶה מִבְחָן וּמַצְרֵף* אֶל-הֱיוֹת הַתּוֹרָה מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמַיִם, אַחֲרֵי שֶׁהוּא, יִתְבָּרַךְ, מַחְסֶה וּמִסְתּוֹר וּמָגֵן לַחוֹסִים בּוֹ וְשׁוֹמְרֵי בְרִיתוֹ וּמִצְווֹתָיו. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד [תהלים יח, לא]: "אִמְרַת-יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ" — כְּלוֹמַר: כִּי הָרְאָיָה לִהְיוֹת תּוֹרַת ה' צְרוּפָה וּנְקִיָּה מִכָּל סִיג וּמִכָּל חֶסְרוֹן וּמִכָּל מִינֵי חֲשָׁד, כִּי הוּא, יִתְעַלֶּה, מָגֵן לַחוֹסִים בּוֹ וּ"רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע" [שם קמה, יט] וּ"מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים" [ישעיהו מד, כו].
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
61 - מאמר ראשון פרק כ' חלק ב'
62 - מאמר ראשון פרק כ"א חלק א'
63 - מאמר ראשון פרק כ"א חלק ב'
טען עוד
שֶּׁבָּאָה בוֹ הַקַּבָּלָה – המסורת מביאה לנו את הדברים שהוכחו בנסיון. וּמַצְרֵף –מברר.
ביאורים
הדרך של האדם להתפתח ולמלא את עיקר תכלית חייו, היא האמונה. כוחה המיוחד של האמונה בא לידי ביטוי במדרגת הנבואה, שהיא מדרגה גבוהה אליה זכו להגיע גדולי המאמינים.
מדרגת הנבואה היא התרוממות רוחנית עליונה, עד לכדי מצב בו דבקה הרוח האלוהית עם השכל האנושי של האדם. במצב זה יכול האדם לקבל שפע של השראה וידיעות מהמקור העליון ביותר, ממי שברא את העולם.
במהלך הדורות נתברך עם ישראל בדמויות רבות שזכו להגיע למדרגה גבוהה כל כך של אמונה בה' יתברך, ומתוך כך זכו להגיע למדרגת הנבואה. כמו כן, מתוך מדרגתם העילאית של גדולי המאמינים הם זוכים לכוח מיוחד של שליטה על הטבע, ויכולת לשנות אותו על פי רצונם.
מדרגתם העילאית של הנביאים כאליהו וכאלישע, כמו גם צדיקים וחסידים אחרים, אשר שינו את המציאות הטבעית על פי רצונם, מלמדת אותנו יותר מכל כי המאמין בה' שולט על הטבע ומצוי מעליו, ולכן הוא יכול לשנות אותו.
כשם שעניין זה מוכיח את כוחה של האמונה, הוא גם מוכיח את אמיתות התורה, ואת עובדת היותה אלוהית. באמצעות הדבקות בתורה ובדרכה, מגיעים גדולי המאמינים למדרגת חיים גבוהה ויחודית, בה הם זוכים לכוח רוחני מיוחד הניכר לעין כל.
בשונה מהפילוסוף, שעם כל גדולת שכלו, הוא עדיין נשאר כבול בתוך העולם הזה, המאמין זוכה להתעלות מעל טבע המציאות. הוא משתחרר מכבלי העולם הזה (הן מול מגבלת השגת הידיעות, והן, לעיתים, מול חוקי הטבע), והוא נקשר בקשרים הדוקים עם העולם העליון.
הרחבות
• בין חכם לנביא
כִּי לְעוֹלָם לֹא נִמְצָא לְאֶחָד מִן הַפִּילוֹסוֹפִים... שֶׁיַּשִּׂיג לְמַעֲלַת הַנְּבוּאָה. רבי יוסף אלבו מבאר שמעלת הנביא עליונה יותר ממדרגת החכם. רבי יהודה הלוי כותב דברים דומים: "ואם יימצא אדם שיבוא באש ולא יוזק בו, ויעמוד מבלי מאכל ולא ירעב, ויהיה לפניו זוהר שאין העין יכולה להסתכל בו, ולא יחלה ולא יחלש... הלא המעלה הזאת נפרדת בעצמה ממעלת בני אדם? אלה קצת תארי הנביא שלנו, אשר אין עליו חולק אשר נראה על ידו להמון התחברות הדבר האלוהי בהם" [כוזרי א, מא ו-מג]. לפי הכוזרי, היכולת להגיע לנבואה מעידה על מעלה עליונה יותר מהמעלה הרגילה של בני האדם. אדם רגיל אינו יכול להגיע לנבואה אם אינו מעם ישראל, מכיוון שזו מעלה נפרדת לגמרי ממעלת בני אדם. בדיוק כשם שגם אם פרה תרצה מאוד ליהפך לאדם, היא לא תיהפך לאדם.
בהמשך ספרנו רבי יוסף אלבו מסביר שהנבואה היא תוצאה של אמונה עמוקה, הנובעת מהתגלותו של הקב"ה לעם ישראל. זוהי הסיבה שאומות העולם אינן מסוגלות להגיע לנבואה: "ולפי שראה משה שהודה לו השם יתברך בקשתו שביקש (שלא תשרה הנבואה על אומות העולם אלא על ישראל), הבין ממנו... שהנבואה לא תחול על האדם בטבע (כתוצאה מהשכלה פילוסופית) אלא ברצון אלוהי , ולפיכך הודה לו שלא תחול הנבואה על אומות העולם, שאם הייתה חלה בטבע – לא היה השם יתברך מונע טוב מבעליו שלא תחול הנבואה על אומות העולם" [מאמר שלישי כ].
מה המשמעות הנחת תפילין?
תהיו חמים!
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך נראית נקמה יהודית?
איך ללמוד אמונה?
איך עושים קידוש?
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
