ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
"כי תצור אל עיר… לא תשחית את עצה… כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות…" (דברים כ', יט).
האם יש איסור תורה גם בהשחתת דברים אחרים?
הרמב"ם בהלכות מלכים (פ"ו ה"ח) מביא את הדין של השחתת אילנות. ובהלכה י' הוא כותב:
ולא האילנות בלבד, אלא כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בנין, וסותם מעין, ומאבד מאכלות דרך השחתה, עובר בלא תשחית, ואינו לוקה אלא מכת מרדות מדבריהם.
מדברי הרמב"ם נראה לכאורה שהשחתת שאר דברים אסורה מדרבנן בלבד, ועל כן לוקה רק מדבריהם. כך הבין בעל שו"ת נודע ביהודה (תנינא, יו"ד, י'. ביחס לצייד). אולם, הגישה המקובלת בדעת הרמב"ם היא שבל תשחית אסור מדאורייתא, אלא שאין לוקים עליו. כך הבינו המנחת חינוך (תקכ"ט), ערוך השולחן ועוד. וכן דעת התוספות (בבא קמא צא ע"ב, ד"ה אלא האי) ספר החינוך (תקכ"ט) והיראים (שפ"ב). [וכ"כ הרמב"ם עצמו בספר המצוות (ל"ת נ"ז), ואף כתב שם שלוקה].
מדוע אסור להשחית?
אחד ההוגים אמר: השאלה 'מדוע צריך להיות מוסרי' היא שאלה בלתי מוסרית (מפי מו"ר הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל). במקרה שלפנינו הדבר דומה: אין צורך להסביר מדוע אסור להשחית: האדם נוצר כדי לבנות ולשכלל, ולא כדי להרוס.
השחתה, פוגעת בשני מישורים: ראשית, היא פוגעת בבריאה, בעולמו של הקב"ה. אך מעבר לכך, היא פוגעת גם בנפשו של האדם. אדם המתרגל להשחית – נפשו הופכת מנפש בונה לנפש הורסת.
טעם אחר ניתן למצוא בספר החינוך (תקכ"ט):
שורש המצוה ידוע, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה, וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם, ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו, ואם יוכלו להציל יצילו כל דבר מהשחית בכל כחם…
אדם שמתרגל להרוס אינו מעריך את מה שנתנו לו. במקום לשמוח בכל דבר, הוא מזלזל בדברים, משחית אותם ואינו מעריך את מה שהוא מקבל. במקום להכיר טובה, להרגיש את הזכות שיש לו בכל הדברים שהוא מקבל – הוא הופך לכפוי טובה, לאדם שאינו מעריך את כל מה שיש לו.
ניתן להוסיף עוד: רק בעל הבית רשאי להרוס את רכושו מבלי שייענש על כך (שואל, שוכר וכד', יכולים להשתמש ברכוש אך לא להרוס. הזכות המשפטית להרוס נתונה לבעלים בלבד). התורה מלמדת אותנו שאמנם אין תביעה משפטית נגד אדם שהורס את השייך לו, אך יש בכך איסור: אדם צריך לדעת שמצד האמת – הכול שייך לקב"ה. פגיעה ברכוש היא מעשה הנובע מתחושה שאינה נכונה, כאילו האדם הוא הבעלים והכול שייך לו (ממורי חותני הרב בלומנצויג). ניתן לראות זאת במדרש: הקב"ה הראה לאדם הראשון את כל הבריאה, ואמר לו: "תן דעתך שלא תקלקל". גם בעל הבית נחשב לשואל. שואל לעשרים שנה, לחמישים שנה, לתשעים שנה – אך הוא שואל. העולם הנצחי שייך לבורא בלבד.
הדרכה חינוכית לבל תשחית
חז"ל לימדונו שהשחתה מתחילה בדברים פעוטים, והזהירו אותנו בכל מיני מקרים שעלולים להגיע לידי השחתה.
דוגמאות:
בגמרא בברכות (מ ע"ב, ובשו"ע קע"א, א) הזהירו חז"ל שלא להעביר כוס מים מלאה מעל לחם, כדי שלא יישפך בטעות ויהרוס את הלחם.
שאריות לחם: הגמרא בפסחים (קיא ע"ב, וכן בחולין קה ע"ב) מספרת על אדם שהמלאך האחראי על העוני ניסה להופכו לעני. המלאך ניסה למצוא אותו משחית דבר כלשהו, אך לא הצליח. אותו אדם לא זרק אפילו פירורים של לחם. בסופו של דבר המלאך אמר: לחינם ירדתי לכאן (ולא הצלחתי להפוך אותך לעני). מכאן נפסק בשו"ע (ק"פ, ד) שזלזול בלחם גורם לעניות. טעם הדבר, כנראה, שאדם שזורק מראה שאינו מכיר טובה במה שהקב"ה נותן לו, ולכן גם הקב"ה אינו נותן לו לאחר מכן.
שאריות שבני אדם לא יאכלו עוד – מותר לזורקם. זריקת לחם מותרת בשקית (ניתן לרכז הכול בשקית אחת ולזורקה פעם בשבוע). [מצד הדין אסור לזרוק רק לחם מעל כזית, אבל מבואר בשו"ע ק"פ, ד שיש להקפיד גם בלחם פחות מכזית, כי כאמור לעיל, הדבר גורם לעניות].
ננסה לשמור על מה שהקב"ה נתן לנו ולהעריך את כל הדברים שיש לנו, בדברים קטנים וגדולים: להשתדל לאכול עד הסוף בצלחת שלנו, וכך לחנך גם את ילדינו שלא להרוס ולא לכלות. בע"ה, מתוך שנעריך גם את הדברים הקטנים שלנו, יוסיף לנו הקב"ה עוד כהנה וכהנה.
סודו החינוכי של חודש שבט
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד אמונה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מתי נכון לומר סליחות ?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
