ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
פעם היה טיפש אחד, שמרוב טיפשותו כינוהו הבריות בשם גולם. כשהיה קום משנתו בבוקר, היה מתקשה כל כך למצוא ולאסוף את בגדיו, שלעיתים היה חושש משום כך להתפשט בערב ולשכב לישון. ערב אחד נתן את הדבר אל לבו ונמצאה לו עצה טובה: בשעה שהתפשט נטל נייר ועיפרון ורשם על הנייר, היכן הניח כל בגד מבגדיו. בבוקר נטל את הגליון וקרא: "הכובע, הנה הוא כאן" וחבשו על ראשו. "המכנסיים, הנה הם מונחים כאן", ולבשם. וכך עשה לשאר הבגדים, עד שלבשם כולם. לבסוף קרא: "ואני עצמי היכן אני?" יגע וביקש ולא מצא את עצמו. סיים הרבי: ואף אנו משולים לאותו אדם...
סיפורו של הרבי החותם במסקנה הלא כל כך נעימה "ואף אנו משולים לאותו אדם" מזמין התייחסות מעמיקה לסיפור מגוחך זה אודות אותו גולם. בהשקפה נראה שיש לו בעיה של סדר. הוא אינו זוכר היכן שם את בגדיו משום שהוא מפוזר מאד. עם בעיה של סדר אפשר להתמודד. אפשר לערוך רישום שיבטיח שלהבא לא יקרה עוד כל שיבוש וחפציו יימצאו לו בעת שיבקשם. אולם דווקא משסולקה בעיית הסדר, מתברר כי הבעיה של הגולם היא בעיה חמורה הרבה יותר. הבעיה היא שהפיזור החיצוני נובע בעצם מפיזור פנימי. האדם עצמו הלך לאיבוד ולא החפצים. לאדם שהלך לאיבוד לא יועילו כל רישומים. ואף אנו משולים לאותו אדם. אף אנו לא מבינים תמיד כי הבעיה שלנו איננה בעיה חיצונית שיש צורך לפתור אותה באמצעים של פרוצדורות וכדומה. הבעיה שלנו לעיתים היא העובדה שאנחנו הלכנו לאיבוד. אז לא יועילו רשימות וחיפושי חפצים. האדם צריך להתמסר לחיפוש עצמי ולא להסתפק בחיפוש חיצוני של פריטי לבוש.
זאת ועוד, הלבוש הוא סמל למימד החיצוני של האדם. זוהי התדמית. יש רבים המשקיעים מאמץ גדול בתדמיתם. חושבים הם שהחיצוניות היא חזות הכל. מנסים הם לערוך רשימות ואמצעים חיצוניים שיועילו להם לשיפור תדמיתם. הבעיה היא שהחיסרון האמיתי איננו במימד החיצוני, בלבושים. החיסרון הוא חסרון פנימי. יכול אדם שיהיה מצויד בכל הכיסויים החיצוניים אבל עדיין יחסר לו המימד הפנימי. אז בוקעת מגרונו הזעקה: "ואני עצמי היכן אני?". הוא יגע ומבקש את עצמו ברישומי הנייר אולם אינו מצליח למצוא.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
27 - לא להירדם בשמירה
28 - הבגדים של הגולם
29 - לסמוך על הנס
טען עוד
הכינוי אותו מדביק העולם לאותו מבולבל הוא גולם. במדרש אמרו: "רבי תנחומא... אמר בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון גולם בראו והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו". אדם הראשון מוטל כגולם לפני בורא עולם, הכל יש בו, כל האביזרים הנחוצים לחיים כבר קיימים בו אבל הוא עדיין גולם. חסרה בו הנשמה שתהפוך אותו מגולם לאדם. זהו גם חסרונו האמיתי של אותו מבולבל. הבעיה איננה חסרון של מפרט טכני שאיננו מאפשר חיים. החיסרון הוא חסרון של נשמה. הוא חסרון של מהות. הוא הזעקה היוצאת מפיו של הגולם לאחר שכבר מצא את כל המרכיבים הטכניים שלו: "ואני עצמי היכן אני?".
נראה כי האמירה של ר' חנוך מאלכסנדר הינה משמעותית ביותר גם לדרך עבודת ה' שלנו. לעיתים נדמה לנו כי הבעיה שלנו היא ההתרשלות בקיום תורה ומצוות. אנו מנסים לערוך רשימות, לפנות אל הצד הטכני של קיום התורה והמצוות ונדמה לנו כי בכך תעלה ארוכה להתרשלותנו בעבודת ה'. הנה כי מסתבר כי אפשר לקיים הכל, לעבוד לפי הרשימות, אבל בעצם האדם איננו נמצא בתוך כל העשייה הזו. יש צורך לחפש את האדם. יש צורך לחפש את הנשמה שבתוך הגולם. יש צורך למצוא את עצמנו בתוך עבודת ה'. אם את עצמנו נמצא בתוך עבודת ה' הרי שכבר לא נצטרך יותר לרשימות ולאמצעים חיצוניים שיובילו אותנו במהלך חיצוני לקשר עם בורא עולם. הכמיהה והחיבור הפנימי הם שיביאו לידי הצדדים המעשיים של הקשר עם בורא עולם.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
