ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְכֵן דֶּרֶךְ הַחֲכָמִים לַעֲשׂוֹת כְּלָלִים לְמִצְווֹת הַתּוֹרָה. וּכְבָר אָמְרוּ עַל אֶחָד מִן הַחֲכָמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁבָּא אֵלָיו לִסְטִיס* מְזֻיָּן וּבַעַל-עֲבֵרוֹת וְאָמַר לוֹ: אֲנִי רוֹצֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְלִשְׁמֹר מִצְווֹת הש"י, אֶלָּא שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַעֲמִיס עַל עַצְמִי רִבּוּי הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי לֹא אוּכַל שְׂאֵת הַמַּשָּׂא הַהוּא. וְאָמַר לוֹ הֶחָכָם: תְּקַבֵּל עָלֶיךָ דָּבָר אֶחָד בִּלְבַד לְשָׁמְרוֹ כָּרָאוּי? וְאָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ הֶחָכָם: אִם-כֵּן, קַבֵּל עָלֶיךָ לוֹמַר הָאֱמֶת מִכָּאן וְאֵילֵךְ. וְקִבֵּל עָלָיו, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. לְיָמִים הָיָה הוֹלֵךְ אוֹתוֹ הַלִּסְטִיס לְלַסְטֵס אִישׁ אֶחָד וּלְהָרְגוֹ, וּפָגַע בּוֹ אִישׁ אֶחָד. אָמַר לוֹ: הֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? וְנִזְכַּר אוֹתוֹ הַלִּסְטִיס מַה שֶּׁקִּבֵּל עָלָיו לוֹמַר אֱמֶת, וְסִפֵּר לָאִישׁ הַהוּא לְהֵיכָן הָיָה הוֹלֵךְ. וְכֵן פָּגַע בּוֹ אִישׁ אַחֵר, וְשָׁאַל לוֹ לְהֵיכָן הָיָה הוֹלֵךְ, וְסִפֵּר לוֹ. מִיָּד הִרְהֵר אוֹתוֹ הַלִּסְטִיס בְּלִבּוֹ: אֵלּוּ-הַשְּׁנַיִם יִהְיוּ עָלַי עֵדִים וְיַהַרְגוּנִי. וְכֵן אֵרַע לוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת בְּכָל מַה שֶּׁהָיָה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, עַד שֶׁנִּמְנַע בַּעֲבוּר-זֶה מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים. הִנֵּה מְבֹאָר כִּי עַל זֶה-הַדֶּרֶךְ יִתָּכֵן כִּי בִשְׁמִירַת כְּלָל אֶחָד אוֹ שְׁנֵי כְלָלִים אוֹ יוֹתֵר יִשְׁמֹר הָאָדָם רֹב מִצְווֹת הַתּוֹרָה אוֹ חֵלֶק גָּדוֹל מִמֶּנָּה, שֶׁעַל-יָדָיו יִזְכֶּה לְמַעֲלַת חַיֵּי עוֹלָם-הַבָּא אוֹ לְמַדְרֵגָה גְדוֹלָה מִמֶּנּוּ.
____________________________________
לִסְטִיס – שודד.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
109 - מאמר שלישי פרק ל' חלק ה'
110 - מאמר שלישי פרק ל' חלק ו'
111 - מאמר שלישי פרק ל"א חלק א'
טען עוד
כדוגמת הנהגת הנביאים שעליה כבר עמדנו, כך גם חכמי ישראל לאורך הדורות קבעו כללים לתורה: מיקדו את האדם הרוצה לשוב, במספר מצוות מועט, שאם יתאמץ ויקפיד עליהם בעקביות ובהתמדה, יגיע לשמור את כל התורה.
שמירת כל המצוות – כדברי הליסטים – קשה היא: 'רצוני לשוב בתשובה ולשמור מצוות ה'! אך איני יכול לקחת על עצמי את כל המוני המצוות הללו...'. לכך מסייעת הדרכת הנביאים.
ניתן להוסיף בשולי פרק זה, שטווית הכללים, נובעת כמו כן, מראייה של כל מצוות התורה ופרטיה כקשורים זה בזה. עם ישראל זכה בשש מאות ושלוש עשרה מצוות, שכולן נצרכות והכרחיות, ואין אחת מיותרת. המצוות יוצרות, מכתיבות ומסדרות את סדר יומו האישי, המשפחתי, המדיני והעולמי של האיש הישראלי, והן קשורות זו בזו ויונקות זו מזו. ומכולן יחד (או לכל הפחות רובן או חלק גדול מהן) זוכה האדם לשלמות גדולה. אין באמת אפשרות 'לקחת' רק חלק מהמצוות, ובהחלט המגמה היא להתחיל במספר מועט, אך מרכזי, ולהתקדם מכוחו לשמירת כל התורה כולה, על תרי"ג מצוותיה.
הרחבות
רק ליום אחד
אֶלָּא שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַעֲמִיס עַל עַצְמִי רִבּוּי הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. הליסטים המזוין קיבל את עצתו של החכם לשמור כראוי דבר אחד, ומתוך כך הצליח בסופו של דבר לחזור בתשובה שלמה. עצה זו, שלא להכביד על האדם בבת אחת כדי שלא תרפינה ידיו בעבודת השם, מצאנו גם בפירושו של הרב קוק לדבריו של רבי אליעזר. במשנה נאמר שרבי אליעזר הדריך: "ושוב יום אחד לפני מיתתך" [אבות ב, י]. אומרת על כך הגמרא: "שאלו תלמידיו את רבי אליעזר: וכי אדם יודע איזהו יום ימות? אמר להן: וכל שכן ישוב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה" [שבת קנג.]. הרב קוק לומד מדברי רבי אליעזר עצה טובה המסייעת לאדם לחזור בתשובה: "אבל השב... הוא צריך לפלס נתיבות עסקיו הגשמיים שלא יכשל בעבורם בחטא ועוון. אמנם זה הפלס אין צריך שירבה לחשוב על זמן רב, כי אז יגדל עליו העול ויתייאש מתשובה, כי מי יודע ילד יום, אלא צריך לצייר בעצמו שצריך להכין עצמו רק ליום אחד, ויום אחד יהיה נקל לו לעמוד נגד יצרו בניסיונות אפילו אם הורגל ברע חס ושלום, ואחר כך יתחזק עוד יום אחד, עד שתשוב להרגל אצלו ההליכה בדרך הטובה" [מדבר שור עמוד פח-פט].
לעילוי נשמת דוד בן גוהר ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
