ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
זאת לאחר האירוע הספציפי בחייו של אברהם: ניצחונו במלחמה נגד ארבעת המלכים, וחששו הכפול כתוצאה מכך, שמא ייענש על הנפשות שהרג במלחמה, ושמא קיבל כבר את שכרו בהצלחתו במלחמה והחזרתו של לוט מהשבי. כדבריו של רש"י במקום: "אנוכי מגן לך - (א) מן העונש, שלא תיענש על אותן נפשות שהרגת; (ב) ומה שאתה דואג על קיבול שכרך, שכרך הרבה מאוד".
אך הרב קוק ביאר שכוונתו של הקב"ה באמירתו לאברהם "אנוכי מגן לך" אינה אמירה חד פעמית ביחס למלחמה הספציפית הזאת, אלא אמירה עקרונית ביחס לתכונתו-מידתו המרכזית של אברהם: מידת החסד. חסד זה מכוון לא רק כלפי עם ישראל פנימה, אלא כלפי כל העולם כולו. כדבריו של הרב קוק: "חסד של אברהם הוא כולל את כל באי עולם" (שמונה קבצים ז, קסו). חסד אשר לו נדרשת ההגנה שהבטיח לו הקב"ה ב"אנוכי מגן לך". ההגנה שמציינים אנו כל יום בחתימתה של הברכה הראשונה בתפילת שמונה עשרה: "ברוך אתה ה' מגן אברהם". מה משמעות הדברים?
ביאר הרב קוק: "נטיית החסד צריכה הגנה גדולה, עלול הוא בעל החסד הנוטה להשפיע על הכל, להיות גם כן מקבל מכל, כך היא דרכה של השפעה שהיא חוזרת אל הנותן באיזה צורה מושפעת. (על כן) אברהם הובטח ב'מגן' שלא תזיקהו השפעתו שהיתה שפוכה על פני כל והולכת לרעים ולטובים - 'אנכי מגן לך', ובמעמקי התורה השמירה היא נתונה לכל אחד ואחד על פי מידתו" (אורות הקודש ד, תצט).
חסד הוא יחס וקשר בין נותן למקבל, בין משפיע למושפע. קשר זה צריך להופיע בצורתו המדויקת לפחות בשתי בחינות יסודיות.
האחת, להשפיע את החסד רק בזמן, במקום ובסיטואציה הנכונה שבהם הוא נדרש להופיע, אך להימנע ממנו ומהופעתו בזמן ובמצב שבו נדרשת להופיע מידת הדין בשיא גבורתה ועוצמתה, כמו למשל במאבק ומלחמה. שם מידת החסד לא רק שלא תועיל אלא אף תגרום לנזקים חמורים.
השנייה, מידת החסד יוצרת באופן טבעי קשר והשפעה דו-סטרית. על כן עלול נותן החסד להיות מושפע באופן שלילי ממקבל החסד מעצם הקשר שביניהם. תכונתו היסודית של אברהם - ושלנו עם ישראל כזרעו וממשיכו - היא החסד. כמאמר הגמרא: "ישראל רחמנים, בישנים וגומלי חסדים", כפי שבא הדבר לידי ביטוי בעם ישראל פנימה - באכפתיות ועזרה לזולת מתוך ערבות ההדדית, כפי שמתגלה הדבר בפועל במצבי משבר כמלחמה, וגם החוצה - ביחס לאומות העולם באחריותנו ההיסטורית להביא את האנושות והעולם לתיקונו וגאולתו על ידי השפעתנו בגילויה האמיתי של הקדושה האלוקית במציאות. כאומרנו בתפילה: "לתקן עולם במלכות ש די". זהו קשר של חסד והשפעה המצריך הגנה, על מנת שלא יעבור החסד את גבולו, ויצא שכרנו בהפסדנו.
גבולות החסד
הגנה זו טבועה בטבענו כתכונה פנימית אינסטינקטיבית המשמשת כמשמעת רוחנית עצמית. הקב"ה הטביע אותה באברהם אבינו ובנו באומרו "אנוכי מגן לך", על מנת שנוכל לדחות ולסלק את החסד העודף מתוכנו, תכונה וטבע המתגלים על ידי התורה שקיבלנו, שבה ורק בה, בלימודה וקיומה, מתגלה החסד הראוי והרצוי בגבולותיו המדויקים והנכונים בכל הממדים ובכל תחומי החיים. כדבריו של הרב קוק המגדירים את מהותה ותפקידה של תורתנו: "הנה החכמה האלוקית תייסד את התפארת הכללית (התורה), דהיינו חוקי חיים שיהיו מועילים לסדר הנהגה שלימה ומשוערת (מדויקת) בין כל הכוחות הנפשיים האנושיים, בין השכל והרגש, בין הגשם והרוח, בין העבר ההווה והעתיד, בין הפרט אל הכלל, בין ההכרות הבאות מחובות האדם לרעהו אל ההכרות הבאות מיחס האלוקים לברואיו, הכל בערך משוער שהוא הפאר האמיתי" (עולת ראיה א, עמ' רלג).
יסוד זה של הצורך בהגנה-שמירה על השפעת החסד בגבולותיו המדויקים, תוך שמירה על הייחודיות הספציפית, שייך לא רק ליחס שבינינו כחברה וכעם וליחס שבין ישראל לעמים באופן לאומי כללי, אלא גם ליחס שבין אדם לזולתו באופן פרטי. כפי שכתב הרב קוק במקומות רבים ונזכיר שניים מהם:
האחד: "הולכים הם השבילים הרוחניים במערכות מיוחדות, עולם עולם בפני עצמו. העומד בעולם אחד, בשביל מיוחד, יוכל עולם שאינו שלו, שביל מיוחד לאחר, להיות נדמה לתוהו ובוהו לחורבה ואפלה... שמירה צריך כל אחד להיות מוגדר בעולמו, ואם יהין להציץ בעולם שאינו שלו, ידע להיות נשמר ברוחו, רק להציץ, ולא להשתרש ולהשתקע בו, כי יוכל להיות מעקר עצמו מעולמו" (שמונה קבצים ה, קנב).
והשני: "העולם הרוחני בונה כל אחד ואחד לעצמו בקרבו. כל תכונת ההקשבה אינה כי אם ההכשרה לבניין הנצחי העצמי של היחיד. כל מרכז התורה הוא הפסוק של שמו הפרטי. זהו כל כובד הדין, כל עומק השאלה, כל איום האחריות, כל חיבוט הקבר. ויש אשר הקשבתו היא כל כך מפולשה (פרוצה מכל צדדיה), עד שאובד הוא את הריכוז העצמי. יודע הוא שמות רבים, רק את שמו שכח ולא ידע. אז כל עמלו לריק הוא" (אורות הקודש ג, עמ' קלט).
בתקופה מורכבת ולא פשוטה שבה אנו נמצאים, עלינו לגלות את תכונתו המהותית - החסד והאהבה - באופן הנכון והמדויק, ולהישמר מן החסד המזויף ביחס לאויבינו, ובכך נגלה בפועל את המוסריות האמיתית ונזקוף את קומתם האמיתית של ישראל בניצחוננו על הרשעה בכל גילוייה.
"ברוך אתה ה' מגן אברהם".
הרב ערן טמיר
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"א חג הסוכות ושמחת תורה בעידן הקורונה
מתוך לימוד ליל הושענא רבה תשפ"א בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
