ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
זאת לאחר האירוע הספציפי בחייו של אברהם: ניצחונו במלחמה נגד ארבעת המלכים, וחששו הכפול כתוצאה מכך, שמא ייענש על הנפשות שהרג במלחמה, ושמא קיבל כבר את שכרו בהצלחתו במלחמה והחזרתו של לוט מהשבי. כדבריו של רש"י במקום: "אנוכי מגן לך - (א) מן העונש, שלא תיענש על אותן נפשות שהרגת; (ב) ומה שאתה דואג על קיבול שכרך, שכרך הרבה מאוד".
אך הרב קוק ביאר שכוונתו של הקב"ה באמירתו לאברהם "אנוכי מגן לך" אינה אמירה חד פעמית ביחס למלחמה הספציפית הזאת, אלא אמירה עקרונית ביחס לתכונתו-מידתו המרכזית של אברהם: מידת החסד. חסד זה מכוון לא רק כלפי עם ישראל פנימה, אלא כלפי כל העולם כולו. כדבריו של הרב קוק: "חסד של אברהם הוא כולל את כל באי עולם" (שמונה קבצים ז, קסו). חסד אשר לו נדרשת ההגנה שהבטיח לו הקב"ה ב"אנוכי מגן לך". ההגנה שמציינים אנו כל יום בחתימתה של הברכה הראשונה בתפילת שמונה עשרה: "ברוך אתה ה' מגן אברהם". מה משמעות הדברים?
ביאר הרב קוק: "נטיית החסד צריכה הגנה גדולה, עלול הוא בעל החסד הנוטה להשפיע על הכל, להיות גם כן מקבל מכל, כך היא דרכה של השפעה שהיא חוזרת אל הנותן באיזה צורה מושפעת. (על כן) אברהם הובטח ב'מגן' שלא תזיקהו השפעתו שהיתה שפוכה על פני כל והולכת לרעים ולטובים - 'אנכי מגן לך', ובמעמקי התורה השמירה היא נתונה לכל אחד ואחד על פי מידתו" (אורות הקודש ד, תצט).
חסד הוא יחס וקשר בין נותן למקבל, בין משפיע למושפע. קשר זה צריך להופיע בצורתו המדויקת לפחות בשתי בחינות יסודיות.
האחת, להשפיע את החסד רק בזמן, במקום ובסיטואציה הנכונה שבהם הוא נדרש להופיע, אך להימנע ממנו ומהופעתו בזמן ובמצב שבו נדרשת להופיע מידת הדין בשיא גבורתה ועוצמתה, כמו למשל במאבק ומלחמה. שם מידת החסד לא רק שלא תועיל אלא אף תגרום לנזקים חמורים.
השנייה, מידת החסד יוצרת באופן טבעי קשר והשפעה דו-סטרית. על כן עלול נותן החסד להיות מושפע באופן שלילי ממקבל החסד מעצם הקשר שביניהם. תכונתו היסודית של אברהם - ושלנו עם ישראל כזרעו וממשיכו - היא החסד. כמאמר הגמרא: "ישראל רחמנים, בישנים וגומלי חסדים", כפי שבא הדבר לידי ביטוי בעם ישראל פנימה - באכפתיות ועזרה לזולת מתוך ערבות ההדדית, כפי שמתגלה הדבר בפועל במצבי משבר כמלחמה, וגם החוצה - ביחס לאומות העולם באחריותנו ההיסטורית להביא את האנושות והעולם לתיקונו וגאולתו על ידי השפעתנו בגילויה האמיתי של הקדושה האלוקית במציאות. כאומרנו בתפילה: "לתקן עולם במלכות ש די". זהו קשר של חסד והשפעה המצריך הגנה, על מנת שלא יעבור החסד את גבולו, ויצא שכרנו בהפסדנו.
גבולות החסד
הגנה זו טבועה בטבענו כתכונה פנימית אינסטינקטיבית המשמשת כמשמעת רוחנית עצמית. הקב"ה הטביע אותה באברהם אבינו ובנו באומרו "אנוכי מגן לך", על מנת שנוכל לדחות ולסלק את החסד העודף מתוכנו, תכונה וטבע המתגלים על ידי התורה שקיבלנו, שבה ורק בה, בלימודה וקיומה, מתגלה החסד הראוי והרצוי בגבולותיו המדויקים והנכונים בכל הממדים ובכל תחומי החיים. כדבריו של הרב קוק המגדירים את מהותה ותפקידה של תורתנו: "הנה החכמה האלוקית תייסד את התפארת הכללית (התורה), דהיינו חוקי חיים שיהיו מועילים לסדר הנהגה שלימה ומשוערת (מדויקת) בין כל הכוחות הנפשיים האנושיים, בין השכל והרגש, בין הגשם והרוח, בין העבר ההווה והעתיד, בין הפרט אל הכלל, בין ההכרות הבאות מחובות האדם לרעהו אל ההכרות הבאות מיחס האלוקים לברואיו, הכל בערך משוער שהוא הפאר האמיתי" (עולת ראיה א, עמ' רלג).
יסוד זה של הצורך בהגנה-שמירה על השפעת החסד בגבולותיו המדויקים, תוך שמירה על הייחודיות הספציפית, שייך לא רק ליחס שבינינו כחברה וכעם וליחס שבין ישראל לעמים באופן לאומי כללי, אלא גם ליחס שבין אדם לזולתו באופן פרטי. כפי שכתב הרב קוק במקומות רבים ונזכיר שניים מהם:
האחד: "הולכים הם השבילים הרוחניים במערכות מיוחדות, עולם עולם בפני עצמו. העומד בעולם אחד, בשביל מיוחד, יוכל עולם שאינו שלו, שביל מיוחד לאחר, להיות נדמה לתוהו ובוהו לחורבה ואפלה... שמירה צריך כל אחד להיות מוגדר בעולמו, ואם יהין להציץ בעולם שאינו שלו, ידע להיות נשמר ברוחו, רק להציץ, ולא להשתרש ולהשתקע בו, כי יוכל להיות מעקר עצמו מעולמו" (שמונה קבצים ה, קנב).
והשני: "העולם הרוחני בונה כל אחד ואחד לעצמו בקרבו. כל תכונת ההקשבה אינה כי אם ההכשרה לבניין הנצחי העצמי של היחיד. כל מרכז התורה הוא הפסוק של שמו הפרטי. זהו כל כובד הדין, כל עומק השאלה, כל איום האחריות, כל חיבוט הקבר. ויש אשר הקשבתו היא כל כך מפולשה (פרוצה מכל צדדיה), עד שאובד הוא את הריכוז העצמי. יודע הוא שמות רבים, רק את שמו שכח ולא ידע. אז כל עמלו לריק הוא" (אורות הקודש ג, עמ' קלט).
בתקופה מורכבת ולא פשוטה שבה אנו נמצאים, עלינו לגלות את תכונתו המהותית - החסד והאהבה - באופן הנכון והמדויק, ולהישמר מן החסד המזויף ביחס לאויבינו, ובכך נגלה בפועל את המוסריות האמיתית ונזקוף את קומתם האמיתית של ישראל בניצחוננו על הרשעה בכל גילוייה.
"ברוך אתה ה' מגן אברהם".
הרב ערן טמיר

לימוד ליל הושענא רבא תשפ"א חג הסוכות ושמחת תורה בעידן הקורונה
מתוך לימוד ליל הושענא רבה תשפ"א בישיבת הדרום

האם מותר לפנות למקובלים?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

מי פה עבריין?

איך ללמוד גמרא?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח

הלכות קבלת שבת מוקדמת

כאב הגלות ותקוות הגאולה

חידוש כוחות העולם
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















