ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
דוד לייקס תלמיד הבעל שם טוב שאל פעם קבוצת חסידים שיצאו לקראתו מטשרנוביל כדי להקדים את פניו: "מי אתם?" השיבו החסידים, "הרינו חסידים של רבי מוטל מטשרנוביל". הוסיף ר' דוד לשאול: "האם מאמינים אתם ברבכם באמונה שלימה?" החרישו החסידים כי מי יעז לומר שיש בו אמונה שלימה. "ובכן", אמר ר' דוד, "רצוני לספר לכם אמונה מהי. באחת השבתות נמשכה הסעודה השלישית אצל הבעש"ט, כפי שיקרה לעיתים קרובות, עד שעה מאוחרת בערב. אחר כך בירכנו ברכת המזון ומיד התפללנו מעריב והבדלנו על הכוס, ותיכף ישבנו לסעודת מלווה מלכה. והרי כולנו היינו עניים מאוד, ולא הייתה לנו פרוטה ומכל שכן בשבת. אף על פי כן, כשאמר לי הבעש"ט לאחר סעודת מלווה מלכה: 'דוד, תן כסף למי דבש', נתתי את ידי בכיסי, אף כי ידעתי שאין לי כלום, והוצאתי משם זהוב. נתתי את המטבע לקנות מי דבש".
הסיפור שלנו מפגיש אותנו עם האמונה ברב כערך, ועם מהותה של האמונה הזו באופן כללי. המפגש בין ר' דוד לייקס תלמיד הבעש"ט לבין תלמידי ר' מוטלה מטשרנוביל מפגיש אותנו עם שתי דוגמאות קלאסיות של אמונה. תלמידי ר' מוטלה נשאלים האם הם מאמינים באמונה שלימה ברבם. הם מהססים. מי יכול לומר כי הוא מאמין באמונה שלימה ברבו. כאן אנו מזהים את הסדק הראשון באמונה כפי שהיא מצטיירת בעיניהם של חסידי ר' מוטלה מטשרנוביל. האמונה איננה משהו מוחלט. יש באמונה הזו היסוס. מתוך דברי ר' דוד תלמיד הבעש"ט עולה כי האמונה הנתבעת מן האדם איננה יכולה להיות אמונה מהוססת או מחושבת, האמונה צריכה לחדור את כולו כך שלא תניח לספקות להתגנב אל ליבו.
כאן מביא ר' דוד את האלטרנטיבה האמונית שהוא ראה בשבתו אצל הבעש"ט. המסר הישיר העולה מן הסיפור הוא ברור. אמונה ללא כל ספקות. הבעש"ט יודע שאין לר' דוד פרוטה בכיסו, שכן ר' דוד ישב עם הבעש"ט מאז סעודה שלישית ועד צאת השבת. למרות זאת הוא פונה אל ר' דוד בהוראה לתת כסף עבור מי דבש. הכל אומר שהדרישה הזו איננה יכולה להיות הגיונית. היושבים לפני הבעש"ט הינם עניים מרודים. היושבים לפני הבעש"ט לבושים בבגדי השבת שלהם ואין להם בכיסם כסף. הכל לא הגיוני, אבל ר' דוד לא מהסס לרגע, הוא תוקע את ידו בכיסו ומוצא בו זהוב. המופת איננו מופת של הבעש"ט, זהו המופת של ר' דוד. המטבע לא הי צריך להיות שם והראיה שר' דוד תקע את ידו אל תוך הכיס. מי שאינו מאמין שהמטבע שם לא יחפש בכיסו את המטבע.
דרכם של חסידים כשהם נפגשים בחסידים אחרים, שהם מספרים את מופתי הרבי שלהם, מתוך מגמה להעצים את דמותו של הרבי. סיפורי מופתים שכאלו מביעים בדרך כלל גם את האמונה הבלתי מסוייגת של החסידים ברבם. כאן לפנינו מפגש בין חסידים שאף הוא רצוף סיפור מופת אבל המופת הזה איננו ככל המופתים. המופת הזה מהווה המשך ישיר לתפיסה של הבעש"ט שדיברה על מופתים לא בדרך של הזכרת שמות וכדומה אלא על מופתים הנעשים בכח האמונה. הבעש"ט לימד את תלמידיו להאמין. אם תאמין בטוב יהיה טוב, אתה בכח אמונתך הוא זה שתקבע את קיומו של הטוב.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
28 - הבגדים של הגולם
29 - לסמוך על הנס
30 - רוח גבית לספינה
טען עוד
גם זמן התרחשות הסיפור של ר' דוד מתאים למסר האמוני אותו הוא רוצה להעביר. השעה היא שעה שבין סעודה שלישית לבין מלווה מלכה. זוהי השעה בה הקודש והחול נושקים זה לזה. הסעודה השלישית נמשכת אל תוך הלילה, ומתוך הסעודה השלישית הולכת ונמשכת סעודת מלווה המלכה ומיד לאחריה נמשכים הענינים לשתיית מי הדבש אותם מבקש הבעש"ט לקנות במטבע של ר' דוד. בספר הזוהר נקראות סעודות השבת "סעודתא דמהימנותא". אלו הם סעודות של אמונה. העובדה שדווקא היום שעליו נאמר "ויברך אלקים את יום השביעי" הוא יום שאין בו מן, מלמדת את האדם את סוד האמונה. דווקא ביום בו משתחרר האדם מן המרדף אחרי הפרוטה, מתפנה האדם לאמונה במי שהוא מקור השפע וממתנתו מתברכים כל ששת ימי המעשה. הכיס הריק של ר' דוד מזכיר לנו את הפזמון אותו נהוג לשיר בשבת: "יום שבת קודש הוא. אשרי האיש שומרהו. ועל היין זכרהו. ואל ישים אל לבו. הכיס רק ואין בו. ישמח וירוה. ואם לוה. הצור יפרע את חובו".
הסעודה נמשכת אל תוך מוצאי שבת. כח השפע של השבת משפיע לכל ששת ימי המעשה. האמונה הגדולה של "סעודתא דמהימנותא", נותנת את אותותיה גם על ימי המעשה. בכח האמונה של "ויברך אלקים את יום השביעי", שולח ר' דוד את ידו אל הכיס הריק שאין בו כלום, ומוצא שם זהוב לקניית מי דבש.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
