ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
ענתה האישה – 'רק ביום, שגם ילדי יצליחו בחינוך ילדיהם, אדע שהצלחתי בחינוך ילדי'.
במבט ראשוני, תגובת האישה לא מספקת תשובה לחידה הגדולה שמטרידה את כל ההורים – 'מהו סוד ההצלחה בחינוך', שהרי האישה טוענת שהיא נשאלה שאלה זו בשלב מוקדם מידי.
אולם במבט שני, תגובת האישה היא 'המבוא' העיקרי לפתרון חידת החינוך. כל מגמת החינוך חייבת להיות מכוונת לעתיד. זהו סוד החינוך, וזה סוד הקושי והנעלם בחינוך. חלק משמעותי מעבודת החינוך הוא הקניית הרגלים – הרגלים של שמירת תורה ומצוות, הרגלי למידה ועוד. פעמים רבות, ההורה והמחנך יכולים לחשוב שאם בהווה המתחנך אימץ את ההרגלים הללו, הרי שכך יהיה מעתה ועד עולם. לכן, מחנכים רבים שמים את הדגש על ההווה.
אולם, האמת היא שאם ההרגלים הטובים חיצוניים וקשים (וכפויים?) לילד, הרי שחלילה יגיע הרגע שבו הילד יגדל ויזרוק את ההרגלים הללו. מחנך ששם מגמת פניו לעתיד, ישאף להקנות לילד הרגלים טובים המתאימים לנפשו, וישתדל להטעימם באוזני הילד כך שיהיו רצויים לו, וכך הם יתמידו איתו. לפיכך, אמרה אותה אישה חכמה – רק כשילדי יעבירו את אשר קיבלו ממני לילדיהם, אדע שאשר הטמעתי בהם הפך לנחלת העתיד.
(לכן בחינוך, בסופו של דבר העיקר זה 'תפילות', ואנו רק משתדלים, שהרי מי מאיתנו כה בקי בעתיד עד אשר בכוחו להיות בטוח שהוא פועל נכון. ובנוסף – קיים כמובן המרכיב המרכזי, שהוא נשמתו המיוחדת של הילד, בעלת הבחירה החופשית לפעול כרצונה).
בפרשתינו, מרגיש כביכול הקב"ה 'מחוייבות' לגלות בפני אברהם את תוכניותיו בקשר לסדום, "וה' אמר: המכסה אני מאברהם אשר אני עושה?"
באופן פשוט, כולנו היינו מצפים שהסיבה למחויבות זו תהיה – מעשיו הטובים של אברהם כגון – החסד והפצת האמונה בה'. אך הקב"ה נותן לעניין נימוק אחר – "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט...". הנימוק הוא – הציווי לבניו, החינוך המיוחד של אברהם. בעקבות דרכו החינוכית של אברהם, ה' מספר לו על חרב ההפיכה המונפת על סדום. מדוע? מה הקשר בין הדברים?
תשובות רבות יכולות להיאמר, וודאי ישנו חיבור בין מסריו החינוכיים של אברהם על שמירת צדקה ומשפט לגילוי המיוחד מאת ה'. אך דומה שמודגשת כאן הדרך החינוכית המיוחדת של אברהם ולא רק תוכן החינוך.
לשון הפסוק מדוקדק - אברהם לא מצווה את בניו 'לשמור' (בחייו) את דרך ה', אלא הוא מצווה את בניו... "אחריו ו(הם) שמרו"... העיקר זה השמירה העצמית, שבניו ישמרו בכוחות עצמם אחריו. אברהם יודע את הסוד - כיצד לקלוע ללב בניו, למצוא את נקודת הטוב הפנימית שלהם, ולהפוך את ערכיו לחלק מהם לנצח.
מחנך כזה ראוי לגלות לו על הסכנה המרחפת על סדום, מפני שרק למחנך כזה יש כוח להציל את סדום. מחנך כזה ינסה למצוא את נקודת הטוב הסמויה בסדום, לעורר אותה, ולהופכה לשלהבת מתלקחת של תשובה אל הטוב והחסד.
ואכן, אברהם מבקש מה' שלא יספה צדיק עם רשע, כי אין זה משפט צדק. ולכאורה, ה' היה יכול לענות לו, שגם לסלוח לרשע בזכות צדיק אין זה מן הצדק. אלא שאברהם מנסה למצוא את הצדיקים המצויים 'בתוך העיר', את נקודת הטוב המצויה בתוך העיר ודרכה להשיב בתשובה שלימה את כל העיר.
באותה העת לא היו בסדום מספיק צדיקים, ובכל זאת אברהם לא נכשל במשימתו. ה' שילח את לוט מתוך ההפיכה בזכות אברהם, ובנות לוט הולידו את רות ונעמה אימותיהם של מלכות בית דוד ומלך המשיח, ובטווח הרחוק נקודת הטוב הגנוזה בסדום עוד תתלקח ללהבה גדולה המאירה את העולם כולו.
ובעז"ה אף אנו נלך בדרכו של אברהם, נחפש את נקודות הטוב שבילדינו, נחנכם על פי דרכם המיוחדת, ויצמחו כולם להיות זרע ברך ה'. אמן!
מה המשמעות הנחת תפילין?
נס בלב ים - הנס ויום הזיכרון שלו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
