ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
ענה רבי מנדלי בחריפותו האופיינית – כתוב בפסוק – זה קלי ואנווהו, אלוקי אבי וארוממנהו', הקדים הפסוק את – 'קלי' ל'אלוקי אבי'. לכל אדם יש את המפגש המיוחד שלו עם אלוקיו, ויש את המפגש אותו הוא מקבל מאבותיו. הפסוק הקדים את 'קלי' ל'אלוקי אבי', ללמדנו שקודם האדם צריך לפגוש את ה' בדרכו המיוחדת ורק אחר כך בדרך של אבותיו.
סיפור זה נוגע באחד משורשי חיפוש הדרך של הילדים והנערים המתבגרים. הקב"ה שלח כל אדם לשליחות מיוחדת בעולם, והוא היחידי בעולם שיכול למלא שליחות זו. לפיכך, מחפש כל אדם משחר נעוריו את שליחותו המיוחדת. חיפוש זה מתרחש בעיקר בגיל ההתבגרות, עת המתבגר צועד מעולם הילדות בו הוא חוסה בצל הוריו אל עולם הבגרות בו יפלס את דרכו הייחודית בעולם.
חיפוש זה קיים בכל תחומי החיים – בחירת מקצוע, תכונות נפש דומיננטיות, דרך תורנית ועוד. המתבגר מתלבט תדיר בשאלה – היכן להמשיך את הוריו והיכן לבור לו דרך חדשה. התלבטות זו, קשה במיוחד לאלו הגדלים בביתם של 'אנשים גדולים'. לכל מקום שאליו יפנה הנער הוא יתוייג כ'בן של..'. יתר על כן, כל מה שיעשה המתבגר, הרי הוריו כבר עשו לפניו, ואולי אף טוב ממנו, והוא חש ש'לא השאירו לו מקום להתגדר בו'. וכך נדחף המתבגר, לעיתים, לזריקת דרכם של הוריו, ופנייה לדרך חדשה בה יוכל לחדש בעולם.
בעיה זו עמדה בפניו של יצחק אבינו (כמובן, לפי מדרגתו הגבוהה, הגדולה לאין שיעור ממדרגתנו הקטנה). יצחק גדל בביתו של "האדם הגדול בענקים", אברהם. פשט הפסוק הראשון בפרשתנו מבטא בעיה זו במלוא חריפותה.
"אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". המילה – 'תולדות' מהווה הקדמה לכך, שהולכים לספר את סיפור חייו של האדם. 'תולדות נח' – "נח, איש צדיק תמים", וכדומה. והנה אצל יצחק, תולדותיו הם – "אברהם הוליד את יצחק". כל מהותו ותולדות חייו הם העובדה שנולד לאברהם. הפסוק גם מתחיל באות ו', "ואלה", ו' זו מבטאת שפרשה זו היא המשך לפרשות הקודמות, עניינו של יצחק להמשיך את אברהם, אם כן – מה יחדש בעולם?
קושי זה בא לידי ביטוי בעניינים רבים המלווים את יצחק, הבולט שבהם הוא אולי הסיפור על חתונתו של יצחק. יצחק (גבר בן 40!) זוכה שאביו ימצא לו את הכלה. העבד, הנשלח אל המשימה מקבל הנחיה למצוא אישה "לבני ליצחק". קודם לבנו של אברהם ורק אחר כך ליצחק. ואכן, המבחן המרכזי שעושה אליעזר לרבקה נוגע למידת החסד, האופיינית לאברהם, ולא למידת הגבורה האופיינית ליצחק.
ובכל זאת, יצחק יכול ללמד את כל ה'בנים של' בפרט והנוער המתבגר בכלל, איך מפלסים דרך מיוחדת בעולם. אט אט, בצניעות ובשקט, פורחת ועולה דרך מיוחדת בעבודת ה', מפגש ייחודי של 'אלוקי יצחק'. יצחק ממשיך את אביו, אבל מגלה עומק חדש בדרכו של אביו. דווקא ההמשכיות, הפטורה מהצורך להתחיל התחלות חדשות, פנויה ליצירת עומק.
עניין זה נרמז בחושים המלווים את אברהם ויצחק. אברהם מידתו – מידת הראיה. השורש ר.א.ה גנוז בשמו, וגם להר המוריה הוא קורא 'ה' יראה', כנגד הראיה. לעומתו, יצחק יוצא לשוח בשדה. השיחה, הדיבור, נוגעת לשמיעה. הראיה מפגישה את האדם באופן מהיר עם הצד החיצוני של האדם, ואילו השמיעה מפגישה את האדם עם עומקם של הדברים.
בפרשיית הברכות, כהו עיניו של יצחק, והסתלקה ממנו הראיה. אולם, ככל אדם עיוור, מתחדדים שאר חושיו, והוא עומד על הדברים על ידי בחינתם לעומק בשאר החושים – שמיעה (קול יעקב), ריח ומישוש. העומק כה ברור לו עד שהוא אומר – 'ראה, ריח בני'. הריח יצר תודעה ברורה כראיה.
ואכן לעתיד לבוא, מספרת הגמרא (שבת פט:) שבשעה שיאמר ה' שישראל חטאו, יצחק יהיה היחידי מכל האבות שילמד עליהם זכות ויפטרם מן הדין, כי העומק מתגלה רק בסוף.
אם ברצוננו שילדינו ימשיכו בדרכנו, עלינו לסייע להם למצוא את העומק המיוחד והמחודש שלהם. שנזכה...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















