ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
ענה רבי מנדלי בחריפותו האופיינית – כתוב בפסוק – זה קלי ואנווהו, אלוקי אבי וארוממנהו', הקדים הפסוק את – 'קלי' ל'אלוקי אבי'. לכל אדם יש את המפגש המיוחד שלו עם אלוקיו, ויש את המפגש אותו הוא מקבל מאבותיו. הפסוק הקדים את 'קלי' ל'אלוקי אבי', ללמדנו שקודם האדם צריך לפגוש את ה' בדרכו המיוחדת ורק אחר כך בדרך של אבותיו.
סיפור זה נוגע באחד משורשי חיפוש הדרך של הילדים והנערים המתבגרים. הקב"ה שלח כל אדם לשליחות מיוחדת בעולם, והוא היחידי בעולם שיכול למלא שליחות זו. לפיכך, מחפש כל אדם משחר נעוריו את שליחותו המיוחדת. חיפוש זה מתרחש בעיקר בגיל ההתבגרות, עת המתבגר צועד מעולם הילדות בו הוא חוסה בצל הוריו אל עולם הבגרות בו יפלס את דרכו הייחודית בעולם.
חיפוש זה קיים בכל תחומי החיים – בחירת מקצוע, תכונות נפש דומיננטיות, דרך תורנית ועוד. המתבגר מתלבט תדיר בשאלה – היכן להמשיך את הוריו והיכן לבור לו דרך חדשה. התלבטות זו, קשה במיוחד לאלו הגדלים בביתם של 'אנשים גדולים'. לכל מקום שאליו יפנה הנער הוא יתוייג כ'בן של..'. יתר על כן, כל מה שיעשה המתבגר, הרי הוריו כבר עשו לפניו, ואולי אף טוב ממנו, והוא חש ש'לא השאירו לו מקום להתגדר בו'. וכך נדחף המתבגר, לעיתים, לזריקת דרכם של הוריו, ופנייה לדרך חדשה בה יוכל לחדש בעולם.
בעיה זו עמדה בפניו של יצחק אבינו (כמובן, לפי מדרגתו הגבוהה, הגדולה לאין שיעור ממדרגתנו הקטנה). יצחק גדל בביתו של "האדם הגדול בענקים", אברהם. פשט הפסוק הראשון בפרשתנו מבטא בעיה זו במלוא חריפותה.
"אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". המילה – 'תולדות' מהווה הקדמה לכך, שהולכים לספר את סיפור חייו של האדם. 'תולדות נח' – "נח, איש צדיק תמים", וכדומה. והנה אצל יצחק, תולדותיו הם – "אברהם הוליד את יצחק". כל מהותו ותולדות חייו הם העובדה שנולד לאברהם. הפסוק גם מתחיל באות ו', "ואלה", ו' זו מבטאת שפרשה זו היא המשך לפרשות הקודמות, עניינו של יצחק להמשיך את אברהם, אם כן – מה יחדש בעולם?
קושי זה בא לידי ביטוי בעניינים רבים המלווים את יצחק, הבולט שבהם הוא אולי הסיפור על חתונתו של יצחק. יצחק (גבר בן 40!) זוכה שאביו ימצא לו את הכלה. העבד, הנשלח אל המשימה מקבל הנחיה למצוא אישה "לבני ליצחק". קודם לבנו של אברהם ורק אחר כך ליצחק. ואכן, המבחן המרכזי שעושה אליעזר לרבקה נוגע למידת החסד, האופיינית לאברהם, ולא למידת הגבורה האופיינית ליצחק.
ובכל זאת, יצחק יכול ללמד את כל ה'בנים של' בפרט והנוער המתבגר בכלל, איך מפלסים דרך מיוחדת בעולם. אט אט, בצניעות ובשקט, פורחת ועולה דרך מיוחדת בעבודת ה', מפגש ייחודי של 'אלוקי יצחק'. יצחק ממשיך את אביו, אבל מגלה עומק חדש בדרכו של אביו. דווקא ההמשכיות, הפטורה מהצורך להתחיל התחלות חדשות, פנויה ליצירת עומק.
עניין זה נרמז בחושים המלווים את אברהם ויצחק. אברהם מידתו – מידת הראיה. השורש ר.א.ה גנוז בשמו, וגם להר המוריה הוא קורא 'ה' יראה', כנגד הראיה. לעומתו, יצחק יוצא לשוח בשדה. השיחה, הדיבור, נוגעת לשמיעה. הראיה מפגישה את האדם באופן מהיר עם הצד החיצוני של האדם, ואילו השמיעה מפגישה את האדם עם עומקם של הדברים.
בפרשיית הברכות, כהו עיניו של יצחק, והסתלקה ממנו הראיה. אולם, ככל אדם עיוור, מתחדדים שאר חושיו, והוא עומד על הדברים על ידי בחינתם לעומק בשאר החושים – שמיעה (קול יעקב), ריח ומישוש. העומק כה ברור לו עד שהוא אומר – 'ראה, ריח בני'. הריח יצר תודעה ברורה כראיה.
ואכן לעתיד לבוא, מספרת הגמרא (שבת פט:) שבשעה שיאמר ה' שישראל חטאו, יצחק יהיה היחידי מכל האבות שילמד עליהם זכות ויפטרם מן הדין, כי העומק מתגלה רק בסוף.
אם ברצוננו שילדינו ימשיכו בדרכנו, עלינו לסייע להם למצוא את העומק המיוחד והמחודש שלהם. שנזכה...
נס חנוכה בעולם שכלי ?
איך עושים קידוש?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד אמונה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הדלקה וכיבוי ביום טוב
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
