ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אגרת השמד
אמונה חלק ט'
למדנו אתמול על הנחת היסוד הפשוטה והאמתית של אברהם אבינו שיש בורא ומנהיג לעולם. במקום אחר, ממשילים זאת חז"ל במדרש מדהים:
"מעשה שבא מין [כופר] אחד ואמר לרבי עקיבא: 'העולם הזה, מי בראו?' אמר לו: 'הקדוש ברוך הוא'. אמר לו: 'הראני דבר ברור'. אמר לו: 'מה אתה לובש?' אמר לו: 'בגד'. אמר לו: 'מי עשאו?' אמר לו [הכופר]: 'האורג'. אמר לו [רבי עקיבא]: 'איני מאמינך, הראני דבר ברור!' אמר לו: 'ומה אראה לך, ואינך יודע שהאורג עשאו?' אמר לו: 'ואתה אינך יודע שהקב"ה ברא את עולמו?' נפטר אותו המין. אמרו לו תלמידיו [לרבי עקיבא]: 'מה הדבר הברור?' אמר להם: 'בניי, כשם שהבית מודיע על הבנאי, והבגד מודיע על האורג, והדלת על הנגר, כך העולם מודיע על הקב"ה שהוא בראו '".
אחרי מדרש כל כך מדהים ויפה, אין צורך להכביר במילים. תשובתו של רבי עקיבא למין הייתה שלא ייתכן שהעולם המורכב והמתואם כל כך נברא מעצמו, ללא בורא ומנהיג. עצם העובדה שיש עולם – מעידה על כך שיש בורא לעולם! מי שמתבונן בעולם בעיניים טהורות וישרות, חייב להודות שיש לו מנהיג שמכוון ומנהל את מציאותו.
הלכה- מצוות 'תוספת שבת'
ציוותה אותנו התורה שנוסיף מעט מהחול על הקודש, ונקבל את קדושת השבת מעט קודם, בדקות האחרונות של יום שישי. כך נוסיף כמה דקות מן החול אל הקודש. וכן לגבי צאת השבת. לדעת רוב הפוסקים 'תוספת שבת' חיובה מהתורה.
על ידי 'תוספת שבת' אנו מראים בעצמנו שהשבת חביבה עלינו מאוד, עד שהננו יוצאים לקראתה ומקבלים אותה עוד לפני כניסתה, וכן מלווים אותה ביציאתה. כמו אורח יקר שיוצאים לקראתו בכניסתו ומלווים אותו מעט בצאתו לדרך. כדי לקיים את מצוות 'תוספת שבת', הננו צריכים להקדים ולקבל את השבת מעט לפני שקיעת החמה. מנהג הנשים לקבל את השבת בעת הדלקת נרות, ובירושלים נהגו לכתחילה לקבל את השבת ארבעים דקות לפני השקיעה, בחיפה שלושים דקות לפני השקיעה, ובתל אביב וברוב ערי הארץ עשרים דקות לפני השקיעה. הגברים נוהגים לקבל את השבת מאוחר יותר, ואף הם צריכים לקבל את השבת כעשר דקות לפני השקיעה, כדי להוסיף מהחול על הקודש.
דברים שבלב- נקדש את שמך בעולם
"גנב חובש כיפה " צעקה כותרת שחורה בעיתון. מר רוזנברג נופף מול אשתו בתמונה שהופיעה לצד הכותרת, ובה נראה הגנב חבוש הכיפה שידיו היו כבולות באזיקים כשהוא מנסה להסתיר את ראשו במעיל. "תאמיני לי, הדתיים האלה... בדיוק כמו כולם. גם הם שקרנים, רמאים, גנבים. עדיף להיות בן אדם חילוני ישר והגון ולא דתי שגונב עם כיפה".
***
לפעמים יוצא לעבור בשבת ליד כביש. אם אתם לא גרים בשכונה דתית, קרוב לוודאי שיעברו שם, למרבה הצער, מכוניות. ובלב תעלה שאלה: למה? למה אנשים לא רוצים לשמור על השבת?
אז זה נכון שיש הרבה סיבות לדבר, אבל אנחנו נתמקד הפעם באחת. הסיבה היא אולי אני . אני?! אבל אני ממש בסדר, ולא עשיתי שום דבר רע לאף אחד...
הרעיון הוא, שהסיבה לכך שאנשים מתרחקים מן האמונה היא שהם רואים אנשים לא מוסריים כמוני. האדם החילוני אומר לעצמו: "אם גם אדם דתי מכה את אשתו ואם גם אדם דתי מדבר בגסות, אז למה בעצם להיות דתי?". ברור שיש כאן טעות, וההסתכלות על האדם הפרטי אינה מעידה בכלל על ערכי הדת, אבל – מה לעשות, את זה האדם החילוני לא תמיד יודע.
אנחנו צריכים להיזהר מאוד מאוד, שחס וחלילה לא נחלל את השם. אחד ההסברים לביטוי חילול השם הוא חלל השם . כאילו במקום הזה, באשמת מעשיי, לא מתגלה שם השם.
אם נרצה או לא, אנחנו נציגים . ברגע שיראו אותנו נוהגים ביושר, באדיבות ובעדינות, ייתכן שנציג בכך לעוד אדם רחוק את הדת והאמונה בצורה שהוא עדיין לא זכה להכיר. אולי בזכות מפגש כזה הוא יזכה להתקרב עוד קצת. אין לדעת.
אומרים שכאשר מפנים אצבע מאשימה כלפי מישהו, באותו הרגע ממש שלוש אצבעות מופנות כלפינו ואצבע אחת כלפי השמים. אז גם כאן הכלל הזה תופס; כשרואים אנשים רחוקים מתורה ומצוות זאת אולי הזדמנות, במקום להאשים את כל העולם, לראות מה אנחנו יכולים לשפר בהתנהגות שלנו כדי שנוכל להאיר יותר לעולם.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
