ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וּמִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ שֶׁתֵּדָעֵהוּ, כִּי בִּתְחִלַּת מַלְכוּת יִשְׁמָעֵאל עָמַד אִישׁ בְּעֵבֶר הַנָּהָר, וְאָמַר שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, וְיָצָא בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל, וְהָיָה מוֹפְתוֹ שֶׁלָּן מְצֹרָע וְהִשְׁכִּים בָּרִיא. וְלֹא נִשְׁלַם דְּבָרוֹ, וְשָׁבוּ, וְנִשְׁאֲרוּ יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו בְּאֶרֶץ אִסְפָּהָאן בְּגָלוּת גְּדוֹלָה, וְאֵרְעוּ לָהֶם בַּעֲבוּרוֹ רָעוֹת. וְכֵן עָמַד אִישׁ בַּמַּעֲרָב, בְּפָאס, הַיּוֹם מ"ד שָׁנָה, וְאָמַר שֶׁהוּא מְבַשֵּׂר שֶׁהַמָּשִׁיחַ יָבוֹא בַּשָּׁנָה הַהִיא. וְלֹא נֶאֱמַן דְּבָרוֹ, וְעָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוּרוֹ רָעוֹת. סִפֵּר לִי אִישׁ שֶׁרָאָן כֻּלָּן. וְקֹדֶם זֶה כְּעֶשֶׂר שָׁנִים עָמַד אֶחָד בְּאַנְדָּלוּס, בִּמְדִינַת קָרְטֹבָּה, וְהִתְפָּאֵר לֵאמֹר שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, וְכִמְעַט הָיְתָה כְּלָיָה עַל שׁוֹנְאֵיהֶם* שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוּרוֹ. וּלְפָנָיו בִּכְמוֹ שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה עָמַד אֶחָד בְּאֶרֶץ צָרְפַת, וְהִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, וְעָשָׂה אוֹתוֹת לְפִי מַה שֶּׁאָמַר, וַהֲרָגוּהוּ הַצָּרְפַתִּים, וְהָרְגוּ עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִיִּשְׂרָאֵל.
כשמתקרב המשיח מתרבים המתנשאים
וְאֵלּוּ הֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כְּבָר קָדַם יִעוּד הַנְּבִיאִים בָּהֶם, וְהוֹדִיעוּנוּ בְּמַה שֶּׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם, אֲשֶׁר בִּקְרֹב בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ הָאֲמִתִּי יִרְבּוּ הַמִּתְנַשְּׂאִים וְהַמַּכְנִיסִים סָפֵק בְּלִבּוֹת בְּנֵי אָדָם, וְלֹא תִּתְאַמֵּת טַעֲנָתָם, וְיֹאבְדוּ הֵם וְיֹאבְדוּ עִמָּהֶם רַבִּים. וְכַאֲשֶׁר הוֹדִיעַ שְׁלֹמֹה ע"ה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁזֹּאת הָאֻמָּה בְּהִשָּׁקְעָהּ בַּגָּלוּת תִּשְׁתַּדֵּל לְהִתְעוֹרֵר בְּזוּלַת עִתָּהּ* הָרְאוּיָה לָהּ, וְיָמוּתוּ בַּעֲבוּר זֶה, וְיַשִּׂיגוּם צָרוֹת - הִזְהִיר מִמֶּנּוּ, וְהִשְׁבִּיעַ עָלָיו עַל צַד הַמָּשָׁל, וְאָמַר: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם" וְגוֹ' (שיר השירים ב, ז). וְאַתֶּם, אַחֵינוּ וַאֲהוּבֵינוּ, שִׁמְרוּ הַשְׁבָּעָתוֹ, וְלֹא תָּעִירוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶחְפַּץ.
___________________________________
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
38 - איגרת תימן חלק כ"ו
39 - איגרת תימן חלק כ"ז
40 - איגרת תימן חלק כ"ח
טען עוד
ביאורים
לאחר שהבהיר הרמב"ם את עמדתו הנחרצת ביחס למתחזה ואת הסכנה הטמונה בו לכלל יהודי תימן, הוא מסביר כי מקרה זה אינו חריג, אלא הוא חלק מתופעה נרחבת . האמונה במשיח טבועה בצורה חזקה מאוד בכל הקהילות של עם ישראל, וככל שמתרבות הצרות כך גדלה הציפיה והאנשים עשויים לתלות תקוות רבות בכל פתח קלוש של אפשרות לגאולה. מציאות זו מהווה קרקע פוריה לצמיחת עשבים שוטים – מתחזים שקריים רבים. מנסיוננו, מסביר הרמב"ם, אנו רואים כי זו תופעה שחוזרת על עצמה. אנשים טוענים שוב ושוב להיותם הגואל המובטח, והתופעה גורמת נזק רב לקהילות השונות. רק בסמיכות לתקופתו של הרמב"ם אירעו ארבעה מקרים כאלו, שאותם הוא מונה בפניהם. ולא זו בלבד שהתופעה נרחבת, היא גם נכתבה מראש על ידי נביאינו, והוזהרנו עליה. מכאן ההכרח הגדול לחשוד בכל הטוען להיות המשיח, לבדוק אותו היטב, ולא להיות מופתעים אם נאלצים להכריע עליו כדובר שקר, שאז, לטובתו ולטובת הקהילה, יש לנהוג כנגדו בנחישות. יחד עם ציפייתנו להיגאל, ואמונתנו כי בכל יום אפשרי בהחלט שהמשיח יבוא, עלינו גם לקבל בהכנעה את גזרות ה', וכל עוד הגאולה מתמהמהת – נסבול את צרות הגלות באמונה ובענווה. כפי הנמשל של דברי שלמה: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם... אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" [שיר השירים ב, ז], שאין לנו להתקומם נגד גזרת הגלות, ולדחוק את הקץ לפני זמנו ולפני שמהשמים יאפשרו לנו להיגאל, כי בכך רק נפגע בעצמנו. נצדיק עלינו את הדין, ונדע כי כל קושי שעובר עלינו מכין אותנו ומרומם אותנו יותר ויותר לקראת הגאולה העתידה.
הרחבות
עליה לארץ ישראל בזמן הגלות
וְאַתֶּם, אַחֵינוּ וַאֲהוּבֵינוּ, שִׁמְרוּ הַשְׁבָּעָתוֹ, וְלֹא תָּעִירוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶחְפַּץ. הרמב"ם מזהיר לא לעורר את הגאולה עד שתוכל להיות ממשית, ולא לנסות להביאה בדרכים חסרות סיכוי (על פי הערת הרב יצחק שילת, אגרות הרמב"ם עמ' קסז).
רבי יואל טייטלבום, האדמו"ר מסאטמר, למד מדברי הרמב"ם שאין לעלות לארץ בזמן הגלות. דבריו מתבססים על דברי ר' זירא בגמרא [כתובות קיא.]. ר' זירא סובר שישנן שלוש שבועות, וביניהן "שלא יעלו ישראל בחומה" [ויואל משה, מאמר שלושת שבועות, א, ל].
אמנם רוב חכמי ישראל חלקו על הבנה זו. הרב שלמה אבינר הביא שלוש עשרה סיבות מדוע לא קיבלו את דברי ר' יואל טייטלבום [קונטרס שלא יעלו בחומה]. הסבר אחד כתב רבי אברהם בורנשטיין : "ניחא שהרמב"ם וכל הפוסקים לא הביאו דין החמש שבועות (– לפי צורת מניין מסויימת ישנן חמש שבועות לא לעלות לארץ) שנשבעו ישראל דזה אין עסק בהלכה " [שו"ת אבני נזר, יורה דעה תנד, נ]. דהיינו, האיסור שרבי זירא דיבר עליו הוא דברי אגדה, ולא פסיקה הלכתית שיש לנהוג לפיה. כך מדויק גם בדברי הרמב"ם כאן, שכתב " השביע האומה על דרך משל ".
כמו כן, מדברי הרמב"ם מבואר שהמשיח יגיע אחרי שעם ישראל יהיו כבר בארץ. כך עולה ממה שהרמב"ם כותב בדבריו לעיל (ראה יום כב טבת) שהמשיח יתגלה קודם כל בארץ ישראל. וכך עולה מדברי הרמב"ם בהלכות מלכים שהופעת המשיח היא תהליך הדרגתי המופיע לאחר שעם ישראל כבר בארצו [הלכות מלכים ומלחמותיהם יא, ד].
להצלחת משפחת שמאי הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
