ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
אך למרבה האכזבה, הכרטיס לא זיכהו במאומה. תמה הרב, והעמיק במחשבתו על העניין. לבסוף, גמלה החלטה בלבבו – הקב"ה רוצה לזכות יהודים רבים בשותפות בלימוד התורה. אם הכסף ללומדי התורה ישלח משמיים, נמצא מתקפח חלקם של תומכי התורה. לפיכך, הישיבות נעזרות בתרומות קטנות וגדולות, ומשתפות יהודים רבים בלימוד התורה. ואכן, הכרתי ארגון, שראה חשיבות גדולה בהתרמת סכומים קטנים מאנשים רבים, כדי לשתף רבים במצווה בה עסק.
בפרשת שמות (ג,יח) , מתגלה ה' למשה ומצווה אותו: "ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים, ואמרתם אליו – ה' אלוקי העבריים נקרה עלינו, ועתה נלכה נא...". דיוק בלשון הציווי מעלה, שה' 'נקרה', מלשון מקרה. ואכן רש"י במקום מדגיש זאת – לשון מקרה. גם אונקלוס מתרגם – 'אתקרי עלנא', לשון מקרה.
והנה, למרבה התמיהה, בשעה שבאים משה ואהרון אל פרעה הם משנים בלשונם ואומרים (ה, ג): "אלוקי העברים נקרא עלינו...". 'נקרא' באות – א' ולא נקרה באות ה', לשון קריאה ולא מקרה. ואכן אונקלוס שם משנה ומתרגם – 'אתגלי עלנא', התגלות מכוונת ולא מקרית. הכיצד?
אפשר להוסיף ולהקשות – הרי המקריות היא ההפך מהתגלות ה' בעולם, המנהיג את העולם בדרך מכוונת ומתוכננת ולא במקריות, ואם כן למה מדגיש ה' בציוויו את המקריות?
אבי מורי תירץ את השאלה הראשונה, שבציווי הראשוני היו גם הזקנים אמורים להשתתף במשלחת לפרעה, אך הזקנים פחדו מפרעה ונשמטו מהמשלחת. פרעה ידע שהזקנים אינם נביאים, ולכן אם היו אומרים 'נקרא' עלינו, התגלות המתאימה לנביאים, היה מבטל את דבריהם. לכן לזקנים מתאים לומר –'נקרה', עניין שהתגלגל באופן מקרי אליהם. אך בפועל, רק משה ואהרון הנביאים התייצבו לפגישה, ולכן הם דברו על ההתגלות ש'נקראה' אליהם.
תירוץ זה גונז בחובו אמירה עמוקה יותר, המתרצת את כל הקושיות שהקשינו. כידוע, גאולת מצריים הגיעה מכוח ההבטחה האלוקית, בעת שישראל היו שקועים ב- מט' שערי טומאה, ועדיין לא היו במדרגה הרוחנית המתאימה לגאולה. כידוע, 'מי שקופץ נופל', לפיכך, נפלנו בסוף ממדרגות גאולת מצריים שקיבלנו בקפיצה מעל לכוחותינו, והוכרחנו לצאת לדרך היסטורית ארוכה עד הגאולה השלימה.
בתחילה רצה הקב"ה, כביכול, להוביל מהלך שנזכה לגאולה מצריים בזכות ולא בחסד, וגאולה זו תהיה שלימה ונצחית. לכן ציווה ה' על משה, שיאסוף את הזקנים וישתמש בלשון – 'נקרה'. אם אפילו הזקנים שאינם נביאים פוגשים את ה' במקרה, 'על הדרך', הרי ששם ה' כבר מצוי בעולם, והעולם כבר בשל לגאולתו. אך הזקנים חששו, ונשמטו ממשימתם, והשאירו למשה ואהרון לעמול על הגאולה לבדם. במצב זה, שם ה' עדיין לא מצוי בעולם, ואלוקים 'נקרא'- כלומר, קורא מלמעלה לעולם להיגאל. זו תוכנית עתידית, שעדיין לא הגיע זמנה להתממש.
תירוץ זה מסביר שינוי נוסף בין ציווי ה' לדברי משה. ה' מצווה, שמשה יאמר לפרעה – "ועתה נלכה נא דרך שלושת ימים", כביכול זה רצון של עם ישראל, שהתעורר מעצמו ללכת לעבוד את ה' בעקבות ההתגלות האלוקית. בפועל – משה אומר: "כה אמר ה'... נלכה נא דרך.. פן יפגענו", משמע - ה' מצווה וגוזר עלינו ללכת, ומאיים עלינו בעונשים כבדים. כך בעקבות השתמטות הזקנים, מתחלפת ההתעוררות הפנימית בגזירה החיצונית המפחידה, והגאולה הנצחית הוחמצה.
ומכאן קריאה גדולה לכולנו. אל יאמר איש – בין כה וכה, חלקי קטן. על כולנו לקחת אחריות לגילוי דבר ה' בעולם, ורק כאשר כל אחד יתן חלקו נזכה לגאולה שלימה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
