ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
אך למרבה האכזבה, הכרטיס לא זיכהו במאומה. תמה הרב, והעמיק במחשבתו על העניין. לבסוף, גמלה החלטה בלבבו – הקב"ה רוצה לזכות יהודים רבים בשותפות בלימוד התורה. אם הכסף ללומדי התורה ישלח משמיים, נמצא מתקפח חלקם של תומכי התורה. לפיכך, הישיבות נעזרות בתרומות קטנות וגדולות, ומשתפות יהודים רבים בלימוד התורה. ואכן, הכרתי ארגון, שראה חשיבות גדולה בהתרמת סכומים קטנים מאנשים רבים, כדי לשתף רבים במצווה בה עסק.
בפרשת שמות (ג,יח) , מתגלה ה' למשה ומצווה אותו: "ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים, ואמרתם אליו – ה' אלוקי העבריים נקרה עלינו, ועתה נלכה נא...". דיוק בלשון הציווי מעלה, שה' 'נקרה', מלשון מקרה. ואכן רש"י במקום מדגיש זאת – לשון מקרה. גם אונקלוס מתרגם – 'אתקרי עלנא', לשון מקרה.
והנה, למרבה התמיהה, בשעה שבאים משה ואהרון אל פרעה הם משנים בלשונם ואומרים (ה, ג): "אלוקי העברים נקרא עלינו...". 'נקרא' באות – א' ולא נקרה באות ה', לשון קריאה ולא מקרה. ואכן אונקלוס שם משנה ומתרגם – 'אתגלי עלנא', התגלות מכוונת ולא מקרית. הכיצד?
אפשר להוסיף ולהקשות – הרי המקריות היא ההפך מהתגלות ה' בעולם, המנהיג את העולם בדרך מכוונת ומתוכננת ולא במקריות, ואם כן למה מדגיש ה' בציוויו את המקריות?
אבי מורי תירץ את השאלה הראשונה, שבציווי הראשוני היו גם הזקנים אמורים להשתתף במשלחת לפרעה, אך הזקנים פחדו מפרעה ונשמטו מהמשלחת. פרעה ידע שהזקנים אינם נביאים, ולכן אם היו אומרים 'נקרא' עלינו, התגלות המתאימה לנביאים, היה מבטל את דבריהם. לכן לזקנים מתאים לומר –'נקרה', עניין שהתגלגל באופן מקרי אליהם. אך בפועל, רק משה ואהרון הנביאים התייצבו לפגישה, ולכן הם דברו על ההתגלות ש'נקראה' אליהם.
תירוץ זה גונז בחובו אמירה עמוקה יותר, המתרצת את כל הקושיות שהקשינו. כידוע, גאולת מצריים הגיעה מכוח ההבטחה האלוקית, בעת שישראל היו שקועים ב- מט' שערי טומאה, ועדיין לא היו במדרגה הרוחנית המתאימה לגאולה. כידוע, 'מי שקופץ נופל', לפיכך, נפלנו בסוף ממדרגות גאולת מצריים שקיבלנו בקפיצה מעל לכוחותינו, והוכרחנו לצאת לדרך היסטורית ארוכה עד הגאולה השלימה.
בתחילה רצה הקב"ה, כביכול, להוביל מהלך שנזכה לגאולה מצריים בזכות ולא בחסד, וגאולה זו תהיה שלימה ונצחית. לכן ציווה ה' על משה, שיאסוף את הזקנים וישתמש בלשון – 'נקרה'. אם אפילו הזקנים שאינם נביאים פוגשים את ה' במקרה, 'על הדרך', הרי ששם ה' כבר מצוי בעולם, והעולם כבר בשל לגאולתו. אך הזקנים חששו, ונשמטו ממשימתם, והשאירו למשה ואהרון לעמול על הגאולה לבדם. במצב זה, שם ה' עדיין לא מצוי בעולם, ואלוקים 'נקרא'- כלומר, קורא מלמעלה לעולם להיגאל. זו תוכנית עתידית, שעדיין לא הגיע זמנה להתממש.
תירוץ זה מסביר שינוי נוסף בין ציווי ה' לדברי משה. ה' מצווה, שמשה יאמר לפרעה – "ועתה נלכה נא דרך שלושת ימים", כביכול זה רצון של עם ישראל, שהתעורר מעצמו ללכת לעבוד את ה' בעקבות ההתגלות האלוקית. בפועל – משה אומר: "כה אמר ה'... נלכה נא דרך.. פן יפגענו", משמע - ה' מצווה וגוזר עלינו ללכת, ומאיים עלינו בעונשים כבדים. כך בעקבות השתמטות הזקנים, מתחלפת ההתעוררות הפנימית בגזירה החיצונית המפחידה, והגאולה הנצחית הוחמצה.
ומכאן קריאה גדולה לכולנו. אל יאמר איש – בין כה וכה, חלקי קטן. על כולנו לקחת אחריות לגילוי דבר ה' בעולם, ורק כאשר כל אחד יתן חלקו נזכה לגאולה שלימה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












