ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
אך למרבה האכזבה, הכרטיס לא זיכהו במאומה. תמה הרב, והעמיק במחשבתו על העניין. לבסוף, גמלה החלטה בלבבו – הקב"ה רוצה לזכות יהודים רבים בשותפות בלימוד התורה. אם הכסף ללומדי התורה ישלח משמיים, נמצא מתקפח חלקם של תומכי התורה. לפיכך, הישיבות נעזרות בתרומות קטנות וגדולות, ומשתפות יהודים רבים בלימוד התורה. ואכן, הכרתי ארגון, שראה חשיבות גדולה בהתרמת סכומים קטנים מאנשים רבים, כדי לשתף רבים במצווה בה עסק.
בפרשת שמות (ג,יח) , מתגלה ה' למשה ומצווה אותו: "ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים, ואמרתם אליו – ה' אלוקי העבריים נקרה עלינו, ועתה נלכה נא...". דיוק בלשון הציווי מעלה, שה' 'נקרה', מלשון מקרה. ואכן רש"י במקום מדגיש זאת – לשון מקרה. גם אונקלוס מתרגם – 'אתקרי עלנא', לשון מקרה.
והנה, למרבה התמיהה, בשעה שבאים משה ואהרון אל פרעה הם משנים בלשונם ואומרים (ה, ג): "אלוקי העברים נקרא עלינו...". 'נקרא' באות – א' ולא נקרה באות ה', לשון קריאה ולא מקרה. ואכן אונקלוס שם משנה ומתרגם – 'אתגלי עלנא', התגלות מכוונת ולא מקרית. הכיצד?
אפשר להוסיף ולהקשות – הרי המקריות היא ההפך מהתגלות ה' בעולם, המנהיג את העולם בדרך מכוונת ומתוכננת ולא במקריות, ואם כן למה מדגיש ה' בציוויו את המקריות?
אבי מורי תירץ את השאלה הראשונה, שבציווי הראשוני היו גם הזקנים אמורים להשתתף במשלחת לפרעה, אך הזקנים פחדו מפרעה ונשמטו מהמשלחת. פרעה ידע שהזקנים אינם נביאים, ולכן אם היו אומרים 'נקרא' עלינו, התגלות המתאימה לנביאים, היה מבטל את דבריהם. לכן לזקנים מתאים לומר –'נקרה', עניין שהתגלגל באופן מקרי אליהם. אך בפועל, רק משה ואהרון הנביאים התייצבו לפגישה, ולכן הם דברו על ההתגלות ש'נקראה' אליהם.
תירוץ זה גונז בחובו אמירה עמוקה יותר, המתרצת את כל הקושיות שהקשינו. כידוע, גאולת מצריים הגיעה מכוח ההבטחה האלוקית, בעת שישראל היו שקועים ב- מט' שערי טומאה, ועדיין לא היו במדרגה הרוחנית המתאימה לגאולה. כידוע, 'מי שקופץ נופל', לפיכך, נפלנו בסוף ממדרגות גאולת מצריים שקיבלנו בקפיצה מעל לכוחותינו, והוכרחנו לצאת לדרך היסטורית ארוכה עד הגאולה השלימה.
בתחילה רצה הקב"ה, כביכול, להוביל מהלך שנזכה לגאולה מצריים בזכות ולא בחסד, וגאולה זו תהיה שלימה ונצחית. לכן ציווה ה' על משה, שיאסוף את הזקנים וישתמש בלשון – 'נקרה'. אם אפילו הזקנים שאינם נביאים פוגשים את ה' במקרה, 'על הדרך', הרי ששם ה' כבר מצוי בעולם, והעולם כבר בשל לגאולתו. אך הזקנים חששו, ונשמטו ממשימתם, והשאירו למשה ואהרון לעמול על הגאולה לבדם. במצב זה, שם ה' עדיין לא מצוי בעולם, ואלוקים 'נקרא'- כלומר, קורא מלמעלה לעולם להיגאל. זו תוכנית עתידית, שעדיין לא הגיע זמנה להתממש.
תירוץ זה מסביר שינוי נוסף בין ציווי ה' לדברי משה. ה' מצווה, שמשה יאמר לפרעה – "ועתה נלכה נא דרך שלושת ימים", כביכול זה רצון של עם ישראל, שהתעורר מעצמו ללכת לעבוד את ה' בעקבות ההתגלות האלוקית. בפועל – משה אומר: "כה אמר ה'... נלכה נא דרך.. פן יפגענו", משמע - ה' מצווה וגוזר עלינו ללכת, ומאיים עלינו בעונשים כבדים. כך בעקבות השתמטות הזקנים, מתחלפת ההתעוררות הפנימית בגזירה החיצונית המפחידה, והגאולה הנצחית הוחמצה.
ומכאן קריאה גדולה לכולנו. אל יאמר איש – בין כה וכה, חלקי קטן. על כולנו לקחת אחריות לגילוי דבר ה' בעולם, ורק כאשר כל אחד יתן חלקו נזכה לגאולה שלימה!
מדוע פורים גדול מכיפורים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תיקון ימי השובבי"ם
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
