ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אירופה כבר הפסידה, ואנחנו?

בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות וארא Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

טבת תשע"ו

אירופה כבר הפסידה, ואנחנו?


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

'בריסל הפכה לעיר רפאים... הכל היה סגור וזה לא מצב אופייני לסופי שבוע. התושבים נדרשו להישאר בבתים, הלימודים בוטלו ושגרת החיים השלווה שובשה לחלוטין.
כוחות צבא ומשטרה נמצאים בכל מקום וצלפים עומדים על הגגות ברחבי העיר. בתי קולנוע, מסעדות, פאבים, תיאטראות ואפילו הרכבת התחתית נסגרו'.
"אני ממש מופתע מההשפעה על הטרוריסטים שהצליחו לזרוע פחד", אמר אחד מתושבי העיר, "אני מרגיש שהפסדנו להם, ובכך הפסדנו את החופש לעשות כל העולה על רוחנו". (מתוך העיתונות, בעקבות החששות האחרונים ממתקפות טרור).
והשבוע בתל אביב (מתוך העיתונות) – 'על מסרי ההרגעה של המשטרה לציבור, נכתב ונאמר - "הסכנות היום-יומיות לציבור, גם אם המחבל איננו מסתובב ברחוב, הן לא פחותות. לא ייתכן שרוצח אחד ישבית את המדינה. צריך לחזור לשגרה תוך כדי דריכות".
בארצנו הקדושה והאהובה, הסובלת מאויבים ומחבלים רבים, מתלבטים רבים פעם אחר פעם – האם לשנות מאורח החיים בעקבות הטרור, או להמשיך ולדבוק בשגרת החיים. מחד – עומדת המצווה 'ונשמרתם לנפשותיכם', מאידך – דווקא המשך שגרת החיים תוכיח לאויבינו, שאין בכוחם לנצחנו, והמוטיבציה שלהם לביצוע פיגועים תפחת, ונמצאו הנפשות נשמרות.
בפרשת וארא, אנו מוצאים את משה מתרה פרעה, לפני הנחתת חלק מהמכות. בהתראה לפני מכת הברד, משנה משה בלשונו ואומר (ט, יד): "כי בפעם הזאת, אני שולח את כל מגפותי אל ליבך...". הלשון – 'כל מגפותי' מתמיה את המפרשים – מדוע דווקא מכת הברד נקראת 'כל מגפותי'?
רש"י במקום מתרץ את הקושיא, ואומר שלשון זו מכוונת למכת בכורות, "למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות". תירוץ זה תמוה מאד, שהרי אמנם אפשר להבין שמיתת הבנים הבכורים קשה למצרים יותר מכל הצרות, אבל דברי משה נאמרו לפני מכת ברד ולא מכת בכורות.
המפרשים התקשו בכך. יש המתרצים שהמכות מחולקות ל'סדרות של מכות', כדברי רבי יהודה שהיה נותן סימנים במכות – דצ"ך עד"ש באח"ב. וכך, מכת ברד היא הפתיח לסדרת המכות האחרונה – באח"ב, המסתיימת במכת בכורות. לכן, דברי משה נסובו על מכת בכורות.
השפתי חכמים מתרץ, שעלינו לנקד את רש"י באופן שונה מההבנה הפשטנית. אם ננקד בכורות, כשה- ב' בחיריק, ונוסיף דגש לאות כ', הרי שבכורות מלשון – ביכורים. ובברד, הוכו דווקא השעורה והפשתה, כי הן מבכירות, וכבר היו גדולות ונשברו. גם תירוץ זה תמוה, שהרי במה קשה מכת ברד משאר המכות, והשפתי חכמים נדחק בכך.
ואולי הקושי המיוחד במכת ברד, יתורץ לאור הדברים בהם פתחנו. ישנה נקודה נוספת, בה ההתראה המקדימה למכת ברד שונה משאר ההתראות למכות מצריים. משה פוקד על פרעה והמצרים להכניס את המקנה ואת כל אשר להם הביתה, כי הברד ימית את כל אשר בשדה. ואכן, הירא את דבר ה' מעבדי פרעה, הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים.
בהתראה זו, לראשונה, משה מצליח לשתק את מצריים ולהשבית את שגרת החיים, לפני שהמכה הגיעה בפועל. בשאר המכות, המצרים עברו 'טרור', כאן המצרים שותקו מראש. ומי שמשבית מראש את שגרת חייו, כבר הפסיד. (אכן, מחז"ל במכילתא בשלח משמע, שגם במכת דבר, יראי ה' מהמצרים הכניסו את המקנה הביתה, וכך ניצלו חלק מבהמות מצריים. אך עניין זה לא נאמר בתורה במפורש, והברד הפך לסמל השיתוק מראש).
ובימינו, זימן לנו ה' שבכל הארץ, אנו עומדים איתן מול הטרור. אירופה הפסידה לו מראש, אך ישראל קדושים הדבקים בארץ חמדה, זוכים כולם בעצם המשך שגרת החיים, לחסום את הרוע והמוות ולהביא חיים לעולם.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il