ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
הנביא מיכה כבר טבע את המטבע הנבואי
"כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז' טו).
השבוע נפנה את קוראינו היקרים לדבריהם של שני נביאים נוספים:
אחד שקיבל נבואה אודות גאולה קרובה שתהיה במתכונת הגאולה ממצרים. גאולה זו הותנתה בחזרה אל ד'.
הנביא השני מודיע לעם כי הגאולה נדחתה מפני שהעם לא שב אל ד'. גם נביא זה ניבא בלשונות המזכירים את לשון התורה בחצי הראשון של ספר שמות.
מתוך כך נלמד גם איך שבים אל ד'.
חכמים שכתבו את ההגדה אותה אנו אומרים בליל הסדר, השתמשו בפסוקים גם מתוך נבואתו של הנביא יואל. נביא זה הכריז:
"...כִּי בָא יוֹם יְקֹוָק כִּי קָרוֹב:...יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה ... כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן הָעוֹלָם וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף עַד שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר" (ב' א-ב), "יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל" (א' ד): "כִּי קָרוֹב יוֹם יְקֹוָק בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ" (ד' יד), "...כִּי גָדוֹל יוֹם יְקֹוָק וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ: וְגַם עַתָּה נְאֻם יְקֹוָק שֻׁבוּ עָדַי ... וְשׁוּבוּ אֶל יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם" (ב' יא-יג). "וְעָלָה בָאְשׁוֹ" (ב' כ השוו ללשון בפרשתנו שמות ז' יח), "וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ: וְגַם עַל הָעֲבָדִים וְעַל הַשְּׁפָחוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי (כמו שהיה במעמד הר סיני) וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ וְתִימֲרוֹת עָשָׁן".
כמה דורות מאוחר יותר, פנה הנביא עמוס אל עם ישראל והודיע להם כי הם נכשלו במשימה, הם לא הצליחו לשוב אל ד', יום ד' איננו יום גאולה אלא יום פורענות. הוא משתמש בלשונו של הנביא יואל:
"וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם יְקֹוָק:...שִׁלַּחְתִּי בָכֶם דֶּבֶר בְּדֶרֶךְ מִצְרַיִם ... וָאַעֲלֶה בְּאֹשׁ וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם יְקֹוָק" (ד' ט-י), "הוֹי הַמִּתְאַוִּים אֶת יוֹם יְקֹוָק לָמָּה זֶּה לָכֶם יוֹם יְקֹוָק הוּא חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר" (ה' יח) "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ בְּיוֹם אוֹר...יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר יְקֹוָק וְלֹא יִמְצָאוּ" (ח ט-יב)/
כשאנו שואלים את עצמנו, מה גרם למהפך נורא זה, למה יום ד' שהיה אמור להיות יום של אור וגאולה הפך ליום חושך ואפילה? למה במקום שפע נבואי יהיה רעב ומחסור רוחניים? למה המכות נוחתות על עם ישראל ולא על המצרים או אויבים אחרים של עם ישראל?
התשובה שנתן הנביא עמוס היא חד משמעית. עוולות חברתיות ומערכת משפט מושחתת הם הסיבות לכך. עשיית עושר ולא במשפט וניצול השכבות החלשות הם אלה שדוחים גם גאולה מובטחת. לשונו של הנביא מאוד ברורה נצטט מבחר קטן של פסוקים.
"הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה (צמח רעיל) מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לָאָרֶץ הִנִּיחוּ" (ה' ז),
"כִּי הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ מִשְׁפָּט וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה" (ו' יב),
"לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה: לִקְנוֹת בַּכֶּסֶף דַּלִּים וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם" (ח' ה-ו).
המסקנה היא חד משמעית, כדי לחזור לימי צאתנו מארץ מצרים, חייבים לבנות חברה המיוסדת על אדני הצדקה והמשפט, חברה בה היושר במסחר הוא אחד מאבני היסוד, חברה בה תשלום מס אמת הוא לא פחות משמירת שבת וכשרות, חברה בה החזקים תומכים בחלשים ולא מנצלים אותם, חברה בה עברת שוחד היא לא פחות חמורה מעברת מוסר בתחום האישות.
יש במדינת ישראל בסיס חזק ואיתן לבניה של חברת חסד ואמת מכל הבחינות.
הבה נתפלל כי יעלה בידנו לחזק מגמה זו ולצאת גם בדורנו מבין המצרים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












