איגרת אל חכמי מונטפשליר על גזירת הכוכבים חלק ו' | בשביל הנשמה | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

קטגוריה משנית

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

192

4 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שתי דעות השקר
נִמְצָא בִּדְבָרִים אֵלּוּ שָׁלֹשׁ מַחְלֹקוֹת. כֵּיצַד? הַגַּע עַצְמְךָ שֶׁרְאוּבֵן זֶה בֻּרְסִי*, וְעָנִי, וּמֵתוּ בָּנָיו בְּחַיָּיו; וְשִׁמְעוֹן בַּסָּם*, וְעָשִׁיר, וַהֲרֵי בָּנָיו לְפָנָיו. יֹאמַר הַפִילוֹסוֹף: כֹּל זֶה קֶרִי, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִהְיֶה רְאוּבֵן בַּסָּם וְעָשִׁיר וְיִהְיוּ לוֹ בָּנִים, וְאֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲנִי שִׁמְעוֹן וְיַחְזֹר בֻּרְסִי וְיָמוּתוּ בָּנָיו, וְכֹל זֶה קֶרִי* בָּעוֹלָם, וְאֵין שָׁם טֶבַע בָּעוֹלָם וְלֹא כֹּחַ מִכּוֹכָב שֶׁגָּרַם לְזֶה הָאִישׁ שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ אוֹ לֹא יִהְיֶה כָּךְ. אֵלּוּ דִּבְרֵי הַפִילוֹסוֹפִים. וְהַדָּבָר הַשֵּׁנִי - דִּבְרֵי בַּעֲלֵי גְּזֵרַת הַכּוֹכָבִים שֶׁשְּׁמַעְתֶּם דִּבְרֵיהֶם וּפָשְׁטוּ הַבְלֵיהֶם אֶצְלְכֶם, שֶׁהֵם אוֹמְרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה דָּבָר זֶה בָּעוֹלָם, וּלְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה רְאוּבֵן אֶלָּא בֻּרְסִי וְעָנִי וְאֵין לוֹ בֵּן, שֶׁכֵּן נָתַן כֹּחַ הַגַּלְגַּל בְּעֵת לֵדָתוֹ.

הטעם לכך שהדעות שקר בעבורנו
וְאֵלּוּ שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁקֶר הֵם אֶצְלֵנוּ. דִּבְרֵי הָאִצְטַגְנִינִין* שֶׁקֶר מִפְּנֵי הַדַּעַת, שֶׁכֹּל אוֹתָן הַהֲבָלִים שֶׁאָמְרוּ כְּבָר בִּטְּלָה אוֹתָן הַדַּעַת בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת. וְגַם הֵם שֶׁקֶר אֶצְלֵנוּ מִפְּנֵי קַבָּלַת הַדָּת*, שֶׁאִלּוּ הָיָה הַדָּבָר כֵּן - וּמַה הוֹעִילָה הַתּוֹרָה, הַמִּצְוָה וְהַתַּלְמוּד? זֶה הָאִישׁ, וְכֵן כֹּל אִישׁ וָאִישׁ, אֵין בְּיָדוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת כְּלוּם מִדַּעְתּוֹ, וַהֲרֵי דָּבָר אַחֵר* מוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ עַל כָּרְחוֹ לִהְיוֹת כָּךְ וְשֶׁלֹּא לִהְיוֹת כָּךְ, וּמַה הוֹעִיל הַצִּוּוּי וְהַתַּלְמוּד? נִמְצָא אֵלּוּ הַטִּפְּשִׁים מְבַטְּלִין דָּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, יָתֵר עַל* שֶׁהַדַּעַת מְבַטֶּלֶת דִּבְרֵיהֶן, בְּכֹל אוֹתָן הָרְאָיוֹת שֶׁאוֹמְרִים הַפִילוֹסוֹפִים לְבַטֵּל דִּבְרֵי הַכַּשְׂדִּים וְהַכַּלְדִּים וְחִבּוּרֵיהֶם. וְגַם דִּבְרֵי הַפִילוֹסוֹפִים שֶׁאוֹמְרִין שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ קֶרִי - שֶׁקֶר הֵן אֶצְלֵנוּ, מִפְּנֵי קַבָּלַת הַדָּת.

אין מקרה אבל יכול להיות אחרת
וְדֶרֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁעָלֶיהָ אָנוּ סוֹמְכִין וּבָהּ הוֹלְכִין, הִיא, שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין שֶׁזֶּה רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן - אֵין שָׁם דָּבָר שֶׁמּוֹשֵׁךְ זֶה לִהְיוֹת בַּסָּם וְעָשִׁיר וְזֶה לִהְיוֹת בֻּרְסִי וְעָנִי, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַדָּבָר וְיִהְיֶה הֵפֶךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַפִילוֹסוֹף, אֲבָל הַפִילוֹסוֹף אוֹמֵר שֶׁזֶּה קֶרִי, וְאָנוּ אוֹמְרִין שֶׁאֵינוֹ קֶרִי, אֶלָּא דָּבָר זֶה תָּלוּי בִּרְצוֹן מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, וְכֹל זֶה דִּין וּמִשְׁפָּט. וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים סוֹף חָכְמָתוֹ שֶׁל הַקב"ה, וְלֵידַע בְּאֵי זֶה דִּין וּמִשְׁפָּט גָּזַר עַל זֶה לִהְיוֹת כָּךְ וְעַל זֶה לִהְיוֹת כָּךְ, כִּי לֹא כִּדְרָכֵינוּ דְּרָכָיו וְלֹא כְּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. אֲבָל חַיָּבִים אָנוּ לִקְבֹּעַ בְּדַעְתֵּנוּ, שֶׁאִם יֶחְטָא שִׁמְעוֹן - יִלְקֶה, וְיֵעָנִי, וְיָמוּתוּ בָּנָיו, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְאִם שָׁב רְאוּבֵן, וְתִקֵּן דְּרָכָיו וְחִפֵּשׂ בְמַעֲשָׂיו וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה - יַעֲשִׁיר, וְיַצְלִיחַ בְּכֹל דְּרָכָיו, וְיִרְאֶה זֶרַע וְיַאֲרִיךְ יָמִים. וְזוֹ הִיא עִקַּר הַדָּת. וְאַל יֹאמַר אָדָם: וַהֲרֵי רַבִּים עָשׂוּ כֵּן* וְלֹא הִצְלִיחוּ? - אֵין זוֹ רְאָיָה, הָיָה לָהֶן עָווֹן הַגּוֹרֵם, אוֹ יִסּוּרִין לִנְחֹל* דָּבָר שֶׁהוּא טוֹב מִזֶּה. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר - אֵין דַּעְתֵּנוּ מַשֶּׂגֶת דִּינֵי הַקב"ה בִּבְנֵי אָדָם הֵיאַךְ הֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

אין לבטל ראיות מפני מאמרי יחידים
וּדְאָתִינַן עֲלַהּ מֵעִקָּרָא הִיא*, שֶׁכֹּל דִּבְרֵי הַחוֹזִין בַּכּוֹכָבִים שֶׁקֶר הֵן אֵצֶל כֹּל בַּעֲלֵי מַדָּע. וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתְּחַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ דִּבְרֵי יְחִידִים מִן הַחֲכָמִים בַּתַּלְמוּד וּבַמִּדְרָשׁוֹת, שֶׁדִּבְרֵיהֶם מַרְאִין שֶׁבִּשְׁעַת תּוֹלַדְתּוֹ* שֶׁל אָדָם יִגְרְמוּ לוֹ הַכּוֹכָבִים כָּךְ וָכָךְ. אַל יִקְשֶׁה זֶה בְּעֵינֵיכֶם, שֶׁאֵין הַדֶּרֶךְ שֶׁיַּנִּיחַ אָדָם הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה וִיהַדֵּר אַפִּירְכֵי וְאַשִּׁנּוּיֵי*, וְכֵן אֵין רָאוּי לְאָדָם לְהַנִּיחַ דְּבָרִים שֶׁל דַּעַת, וְשֶׁכְּבָר נִתְאַמְּתוּ בִּרְאָיוֹת, וִינַעֵר כַּפָּיו מֵהֶן, וְיִתָּלֶה בְּדִבְרֵי יָחִיד מִן הַחֲכָמִים, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ דָּבָר, אוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתָן הַדְּבָרִים רֶמֶז, אוֹ אֲמָרָן לְפִי שָׁעָה וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ לְפָנָיו. הֲלֹא תֵּדְעוּ שֶׁהֲרֵי כַּמָּה פְּסוּקִים מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֵינָן כִּפְשָׁטָן, וּלְפִי שֶׁנּוֹדַע בִּרְאָיוֹת שֶׁל דַּעַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר כִּפְשׁוּטוֹ - תִּרְגְּמוֹ הַמְתַרְגֵּם תַּרְגּוּם שֶׁהַדַּעַת סוֹבֶלֶת. וּלְעוֹלָם אַל יַשְׁלִיךְ אָדָם דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו*, שֶׁהָעֵינַיִם לְפָנִים* הֵן וְלֹא לְאָחוֹר. וּכְבָר הִגַּדְתִּי לָכֶם אֶת כֹּל לִבִּי בְּדָבָר זֶה.
___________________________________
בֻּרְסִי – מעבד עורות (עבודה עם ריחות מאוסים). בַּסָּם – מוכר בשמים. הָאִצְטַגְנִינִין – החוזים בכוכבים. הַדָּת – התורה. דָּבָר אַחֵר – המזל. יָתֵר עַל – מלבד. עָשׂוּ כֵּן – עסקו בתורה ובמצוות. לִנְחֹל וכו' – לזכות בשכר בעולם הבא. וּדְאָתִינַן וכו' – מה שבאנו מתחילה לעסוק בו. שֶׁבִּשְׁעַת תּוֹלַדְתּוֹ – זמן לידת האדם. וִיהַדֵּר אַפִּירְכֵי וְאַשִּׁנּוּיֵי – יחזר אחר קושיות ותירוצים. אַל יַשְׁלִיךְ אָדָם דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו – יאמין בדברים המנוגדים לשכל. שֶׁהָעֵינַיִם לְפָנִים – כלומר: כשם שעצימת העיניים מלראות את אשר לפניו מפילה את האדם במכשולים גשמיים, כן עצימת עין השכל מפילה את האדם במכשולים רוחניים (הרב שילת).

ביאורים
הרמב"ם הזכיר שלוש קבוצות בעניין ההשגחה. דעת הפילוסופים היא שהשגחת הבורא מתבצעת דרך הכוכבים אך בלי חוקיות מסוימת, שהכל קורה במקרה. בן של מלך יכול להתגלגל ליערות ולהיות עני מרוד, והעני ביותר יכול לפתע למצוא את עצמו על כסא המלוכה. אין הדבר תלוי בדרגתו המוסרית. לפי ההולכים אחר הכוכבים כל המקרים בעולם נקבעו מראש, על פי המזלות, ואין כלל אפשרות לשנות את המזל. לדעתם מי שמזלו בעת הלידה היה להיות עני בהכרח יהיה עני, ומי שנגזר עליו להיות עשיר יהיה עשיר, והמזל קבוע לפי ימים ושעות שונות. שתי שיטות אלה סותרות את מצוות התורה, את הבחירה האנושית, ואת המסורת שבידינו. ההסבר הנכון בעניין ההשגחה הוא שהכל מושגח במשפט מאת ה', ואין הדבר קבוע במזל או קורה במקרה. ר' נחמן מברסלב מספר על בן מלך ובן שפחה שנתחלפו, ובשורש הסיפור עומדת האמונה הישרה בהשגחת ה' המופלאה גם דרך המקרים הרחוקים ביותר.
אמונת ההשגחה משפיעה על חיינו באופן ישיר. מי שמקיים את המצוות יזכה להצלחה, והעובר עברות יענש עליהן. לא תמיד קל לראות את ההשגחה של ה', מפני שישנם שיקולים מערכתיים הכוללים עברות שעליהן אין אנו יודעים, או שכר נעלם שיזכה לו האדם לעולם הבא. אבל מצד עצם האמונה – פשוט ביותר שהשכר הטוב מגיע דווקא לעושי רצונו של ה', גם אם לפעמים קשה להבחין בכך מיד.
בגמרא נזכרות דעות שמהן נראה שיש אמת בגזרת הכוכבים, והרמב"ם מביא כאן כמה טעמים כדי לדחות דעתם. טעמים אלו יכולים לסייע בידינו ללבן מחלוקות נוספות בעניני אמונה והלכה: א. ההלכה כרוב ולא כמיעוט. ב. יותר טוב ללכת אחרי ההגיון מאשר לשמוע לחכם יחיד שלא הוכיח דבריו. ג. ייתכן שדברי אותו החכם הוצאו מהקשרם והובנו שלא כהלכה ולפי כוונתו המקורית של האומר. הרמב"ם נוקט כלל שאין להשליך את ההיגיון אחורה. כשם שהעיניים נמצאות בחזית של האדם כדי לכוונו, כך גם הדעת צריכה להדריך את האדם.

הרחבות
השגחת הקב"ה בעולם
וְכֹל זֶה דִּין וּמִשְׁפָּט. וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים סוֹף חָכְמָתוֹ שֶׁל הַקב"ה... כִּי לֹא כִּדְרָכֵינוּ דְּרָכָיו וְלֹא כְּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. הרמב"ם מדגיש שיש השגחה בעולם אך אין היא סותרת את בחירתו של האדם ויכולתו להשפיע על המציאות במעשיו.
מפסוקים מסוימים בתורה נראה שהקב"ה אינו משגיח על המתרחש בעולם. כבר בתחילת התורה, כשהקב"ה שואל את האדם "אַיֶכָּה", משתמע שהוא לא ידע היכן הוא. רש"י מתמודד עם השאלה וכותב: "אַיֶכָּה – יודע היה (– הקב"ה) היכן הוא (– אדם הראשון), אלא ליכנס עמו בדברים, שלא יהא נבהל להשיב אם יענישהו פתאום. וכן בקין אמר לו 'אי הבל אחיך' [בראשית ד, ט] וכן בבלעם 'מי האנשים האלה עמך' [במדבר כב, ט] ליכנס עמהם בדברים" [בראשית ג, ט]. כלומר, הקב"ה אכן משגיח. לפעמים הוא עושה עצמו כאילו אינו יודע, אך זה נעשה כדי לא להבהיל את החוטא, ובכך לתת לו הזדמנות לשוב בתשובה.

בשביל הנשמה

לימוד יומי באמונה - לימוד יומי קצר שמטרתו להקיף ספרי ראשונים ואחרונים העוסקים בנושאי אמונה ולהעמיק בעיקרי אמונת ישראל. הלימוד מבואר בביאור בהיר ותמציתי המאפשר לכל אחד ואחת להצטרף ללימוד. הצטרפו עכשיו ללימוד!

מבוא למשנת הראי"ה
ארץ ישראל חלק ד'
כ"א סיוון תשע"ד
כ"א סיוון תשע"ד
מבוא למשנת הראי"ה
ארץ ישראל חלק ה'
כ"ב סיוון תשע"ד
כ"ב סיוון תשע"ד
נצח ישראל למהר"ל
לימוד שבועי באמונה כ"ח אייר- ה' סיון תשע"ה
כ"ח אייר- ה' סיון תשע"ה
כ"ח אייר- ה' סיון תשע"ה
מבוא למשנת הראי"ה
מצוות חלק ז'
כ"א סיון תשע"ז
כ"א סיון תשע"ז

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
סליחות נוסח עדות המזרח להורדה
הסידור המהיר | אלול תשע"א
נוסחי תפילה
סליחות ליום שלישי מעשרת ימי תשובה- נוסח פולין
הסידור המהיר
שו"ת "במראה הבזק"
אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
רבנים שונים | תשרי תשע"ג
עקב
מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חגי לונדין
הרב אליעזר מלמד
הרב יהושע שפירא
הרב שמואל אליהו
הרב נחשון רבינשטיין
הרה"ג דוב ליאור
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב יהודה לייב גרונר
הרב משה אליה

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
תשובה
תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
צום גדליה
צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
4 דק'
האזינו
האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
43 דק'
ענינו של ראש השנה
סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
הרב אליהו ברין | כ"ח אלול תשפ"ו
31 דק'
חולין
חולין דף קל"ז
הרב אלי סטפנסקי | ג' תשרי תשפ"ז
36 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הרב יהודה מלמד | כ"ח אלול תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
34 דק'
חולין
חולין דף קל"ו
הרב אלי סטפנסקי | ב' תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
יכול המטייל לעשות סוכה מהמכונית ולאכול שם כפי הצורך
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
24 דק'
חולין
חולין דף קל"ה
הרב אלי סטפנסקי | א' תשרי תשפ"ז
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ח אלול תשפ"ו
41 דק'
יומא
אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
הרב חיים כץ | י"ב אלול תשפ"ו
41 דק'
ענינו של ראש השנה
מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
הרב חיים כץ | כ"ו אלול תשפ"ו