ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
איוולת החושבים שדעתם נכונה
40 וַאֲחַבֵּר אֶל הַמַּאֲמָר הַזֶּה זִכְרוֹן אֲנָשִׁים תָּמַהְתִּי עֲלֵיהֶם, הֵמָּה עֲבָדִים וְחוֹשְׁבִים כִּי אֵין אָדוֹן לָהֶם, וְסָמְכוּ* עַל כָּל מַה שֶּׁהִרְחִיקוּ שֶׁהוּא בָּטֵל%, וְכָל מַה שֶּׁיְּקַיְּמוּהוּ שֶׁהוּא מְקֻיָּם, אֵלֶּה אֲשֶׁר צָלְלוּ בִּתְהוֹמוֹת הָאִוֶּלֶת, וּכְבָר הִגִּיעוּ אֶל תְּהוֹמוֹת הָאֲבַדּוֹן. וְאִם הָאֱמֶת אִתָּם, מִי שֶׁאֵין לוֹ מֵהֶם מָמוֹן יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁתֵּבוֹתָיו וְאַרְגָּזָיו מְלֵאִים מָמוֹן וְיִרְאֶה מַה יּוֹעִיל לוֹ. אוֹ יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁהוּא בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה וְהוּא בֶּן אַרְבָּעִים וְיִרְאֶה מַה יּוֹעִיל לוֹ. אוֹ יַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא שָׂבֵעַ כְּשֶׁהוּא רָעֵב, אוֹ שֶׁהוּא רָוֶה כְּשֶׁהוּא צָמֵא, אוֹ שֶׁהוּא מְכֻסֶּה כְּשֶׁהוּא עָרֹם וְיִרְאֶה עִנְיָנוֹ מַה יִּהְיֶה. 41 וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵהֶם אוֹיֵב מַזִּיק יַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁאוֹיְבוֹ כְּבָר מֵת וְאָבַד וְאֵינֶנּוּ יָרֵא מִמֶּנּוּ, וּמַה מְּהֵרָה תְּבוֹאֵהוּ רָעָה שֶׁלֹּא יָגוּר מִמֶּנָּה. 42 וְזֹאת הִיא הָאִוֶּלֶת הַגְּמוּרָה מֵאֲנָשִׁים חָשְׁבוּ כִּי כַּאֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ בֶּאֱלֹהוּתוֹ יָנוּחוּ* מִמִּצְווֹתָיו וְאַזְהָרוֹתָיו וּגְמוּלוֹ וְעָנְשׁוֹ וּשְׁאָר מַה שֶּׁדּוֹמֶה לָזֶה, וּבִכְמוֹהֶם אָמַר הַכָּתוּב (תהלים ב, ג): נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ* וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ:
דוגמאות לאווילים
43 וְהִנֵּה קְצָת אַנְשֵׁי הֹדּוּ הִתְגַּבְּרוּ לִסְבֹּל הָאֵשׁ וְהִיא שׂוֹרֶפֶת אוֹתָם בְּכָל עֵת שֶׁיִּקְרְבוּ אֵלֶיהָ. וּקְצָת מֵהַמִּתְפַּקְּרִים* בְּעִנְיְנֵי הַבַּחֲרוּת מִתְגַבְּרִים לִסְבֹּל מַכּוֹת הַמַּטּוֹת וְהַמַּקְלוֹת וְהֵם מַכְאִיבִים אוֹתָם בְּכָל עֵת שֶׁיִּפָּגְעוּ בָּם, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיּוֹתֵר יִהְיֶה חָזָק מַה שֶּׁיַּגִּיעַ אֶל הַמִּתְגַבְּרִים עַל בּוֹרֵא הַכֹּל כָּעִנְיָן הַזֶּה, וְהֵם עִם אִוַּלְתָּם אֵינָם נִמְלָטִים מִמַּה שֶּׁחִיְּבָה חָכְמָתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם (איוב ט, ד): חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ מִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
8 - הקדמה חלק ז'
9 - הקדמה חלק ח'
10 - הקדמה חלק ט'
טען עוד
וְסָמְכוּ וכו' – סומכים על מחשבתם שכל דבר שאינו נראה להם – אינו קיים. יָנוּחוּ – יהיו פטורים. מוֹסְרוֹתֵימוֹ – המצוות והאיסורים שמצווה ה'. מֵהַמִּתְפַּקְּרִים – (ראה פירוש אור עציון).
ביאורים
40 רבנו מביא לכך דוגמא – ישנם אנשים שחושבים שכל מה שהם מאמינים בו, אכן קיים במציאות ומה שהם אינם מאמינים בו חייב להתבטל מן העולם, למשל, עבדים החושבים שאם הם יאמינו שאין להם אדון הם יהיו באמת משוחררים, וכשהם רואים ששום דבר לא משתנה הם שוקעים בדיכאון ואינם מבינים למה זה קורה להם. אילו דבר זה היה נכון, כל אדם ללא כסף היה חושב שיש לו ואז הוא לא היה צריך לקבץ נדבות ולרדוף אחר עבודה על מנת להתפרנס, משום שכל ביתו היה מתמלא בכסף וזהב. וכן אדם בן ארבעים היה חושב שהוא בן שבעים וכך הוא יזקין פתאום בשלושים שנה ויתייחסו אליו ביתר כבוד, או שאדם היה חושב שהוא שבע בזמן שהוא רעב, ורווי בזמן שהוא צמא, ולבוש כשהוא ערום.
41 האבסורד הבולט ביותר בעניין זה הוא אדם שיש לו אויבים, שלכאורה יכול לחשוב שאויביו נעלמו ואז יוכל לחיות באושר ובשלום, אך אם הוא יעשה כך ולא יתגונן מפני אויביו עד מהרה הוא יגלה את הנזקים שאויביו עשו לו.
42 על ידי השקר הזה חושבים אנשים שאם הם אינם מאמינים במציאות ד' הם פטורים מללכת בדרך התורה ולקיים מצוות, ועל כך אומר דוד המלך (תהלים ב, ג-ד): "ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו, יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו".
43 בדומה לכך, ישנם אנשים בהודו שרוצים להיראות חזקים ולכן הם מנסים לסבול את האש אף שבאמת הם אינם מסוגלים לכך. וכן ישנם אנשים המקבלים מכות שוט ומתנהגים כאילו הם אינם מתרגשים מכך כדי להוכיח שהם חזקים ושום דבר לא יכול לשבור אותם, אך באמת כל מכה שוברת את גופם. כל שכן שאנשים המתחצפים ומתלוננים כלפי הקדוש ברוך הוא, הרי הם לא ינצלו מגזרת הקדוש ברוך הוא, אך הם אינם מבינים זאת, ועליהם נאמר באיוב (ט, ד): "חכם לב ואמיץ כוח, מי הקשה אליו וישלם".
הרחבות
דמיון יוצר מציאות
וְסָמְכוּ עַל כָּל מַה שֶּׁהִרְחִיקוּ שֶׁהוּא בָּטֵל. רס"ג כותב כנגד השיטה הטוענת כי מה שהאדם מדמיין הוא המציאות האמִתית. בוודאי, הוא כותב, שאף אם העני יחשוב שהוא עשיר – הוא יישאר עני.
רבי נחמן מברסלב כותב כי אכן יש לדמיון כוח רב, ואם אדם עני ידמיין ויאמין בלב שלם שהוא עשיר, הוא באמת יהפוך לכזה. הסיבה שבדרך כלל אנו לא רואים מקרים כאלו הוא בגלל שהאדם לא מאמין בשינוי מספיק: "דַּע שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תּקֶף גָּדוֹל וְאִם יְחַזֵּק וִיגַבֵּר מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יוּכַל לִפְעל שֶׁיִּהְיֶה כָך וַאֲפִילּוּ אִם יְחַזֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ מְאד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן, בְּוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ. וְכֵן, בְּכָל דָּבָר רַק שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה תִּהְיֶה בְּבִּיטּוּל כָּל הַהַרְגָּשׁוֹת וְהַמַּחֲשָׁבָה תַּקִּיפָה כָּל כָּך" [ליקוטי מוהר"ן קצג].
הרב חרל"פ כותב דברים דומים ביחס לישועה: "[...]שכל מה שמוסיפים לקוות ולצפות לראות בטובתו של ישראל מקרבים את הגאולה[...] ולא עוד אלא שכל יסודה של הגאולה היא צפית הישועה האמיתית[...] ואם לפעמים מתחילים אורות הגאולה להתנוצץ ולהתגלות ובדרך פתאומית נעלמים, אין זה אלא מפני שהצפיה לישועה לא הייתה שלמה[...]" [מעייני הישועה ב]. לפי דבריו, ככל שנצפה יותר לישועה – כך הדבר יקרב אותה.
לעילוי נשמת משה אריה בן שמואל ז"ל

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

משמעות המילים והדיבור שלנו

איך מותר להכין קפה בשבת?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך ללמוד אמונה?

שימוש נכון בתנור הביתי

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

חכמת התורה וחכמות החול

איך מכינים תה בשבת?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















