ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
44 -ה-וְכֵיוָן שֶׁהִשְׁלַמְנוּ מַה שֶּׁרָאִינוּ לְחַבְּרוֹ אֶל הַמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן, צָרִיךְ שֶׁנְּדַבֵּר הֵנָּה עַל מִשְׁכֵי הָאֱמֶת* וְנוֹתְנֵי הַבֵּרוּר אֲשֶׁר הֵם מוֹצָא כָּל יָדוּעַ* וּמַבּוּעַ כָּל נוֹדָע, וּנְדַבֵּר עָלָיו כְּפִי מַה שֶּׁהוּא רָאוּי לְעִנְיַן הַסֵּפֶר הַזֶּה, וְנֹאמַר שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה מְשָׁכִים*. הָרִאשׁוֹן יְדִיעַת הַנִּרְאֶה*. וְהַשֵּׁנִי מַדַּע הַשֵּׂכֶל. וְהַשְּׁלִישִׁי יְדִיעַת מַה שֶּׁהַהֶכְרֵחַ מֵבִיא אֵלָיו. וְנִסְמֹךְ לְזֶה בֵּאוּר כָּל אֶחָד מֵאֵלֶּה הַשֳּׁרָשִׁים, וְנֹאמַר כִּי יְדִיעַת הַנִּרְאֶה הוּא מַה שֶּׁיַּשִּׂיגֵהוּ הָאָדָם בְּאֶחָד מִן הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים, אִם בִּרְאוּת אוֹ בִּשְׁמֹעַ אוֹ בְּרֵיחַ אוֹ בְּמִשּׂוּשׁ אוֹ בְּטַעַם. אֲבָל מַדַּע הַשֵּׂכֶל הוּא אֲשֶׁר יַעֲלֶה בַּשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁהַצֶּדֶק טוֹב וְהַכָּזָב מְגֻנֶּה. אַךְ מַדַּע הַהֶכְרֵחִית הוּא מַה שֶּׁאִם לֹא יַאֲמִין בּוֹ הָאָדָם יִתְחַיֵּב לְבַטֵּל הַמֻּשְׂכָּל אוֹ הַמּוּחָשׁ. וְכַאֲשֶׁר לֹא יִתָּכֵן לְבַטֵּל אֶחָד מֵהֶם מַכְרִיחוֹ הַדָּבָר לְהַאֲמִין בָּעִנְיָן הַהוּא. כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מוֹדִים בְּעַל כָּרְחֵנוּ כִּי יֵשׁ לָאָדָם נֶפֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִים אוֹתָהּ, שֶׁלֹּא נְבַטֵּל פָּעֳלָהּ הַנִּרְאֶה*. וְכִי יֵשׁ לַנֶּפֶשׁ שֵׂכֶל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא נְבַטֵּל פָּעֳלוֹ הַנִּרְאֶה. 45 וְאֵלֶּה הַשְּׁלֹשָׁה שָׁרָשִׁים מָצָאנוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין מוֹדִים בָּהֶם, וְהַמְּעַט מֵהֶם שֶׁכָּפַר בַּשֹּׁרֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַאֲנִי עָתִיד לְזָכְרָם בְּמַאֲמָר הָרִאשׁוֹן מִן הַסֵּפֶר וְאָשִׁיב עֲלֵיהֶם. וּבִכְפִירָתוֹ בָּרִאשׁוֹן כּוֹפֵר בַּשֵּׁנִי וּבַשְּׁלִישִׁי מִפְּנֵי שֶׁהֵם בְּנוּיִים עָלָיו. וְרַבִּים מֵאֵלֶּה מִי שֶׁהוֹדָה בְּרִאשׁוֹן וּכָפַר בַּשֵּׁנִי וּבַשְּׁלִישִׁי, וַאֲנִי עָתִיד לִזְכֹּר עוֹד דִּבְרֵיהֶם בַּמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן וְאָשִׁיב עֲלֵיהֶם. וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם מִי שֶׁהוֹדָה בִּשְׁנֵי הַשֳּׁרָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים וְכָפַר בַּשְּׁלִישִׁי. וְסִבַּת הִתְחַלֵּק מַעֲלוֹתָם בָּזֶה, שֶׁמַּדַּע הַשֵּׁנִי יוֹתֵר נֶעֱלָם מֵהָרִאשׁוֹן, וְהַשְּׁלִישִׁי יוֹתֵר נֶעֱלָם מֵהַשֵּׁנִי, וְהַכְּפִירָה יוֹתֵר מְמַהֶרֶת אֶל הַנֶּעֱלָם מֵאֶל הַנִּרְאֶה. 46 וְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁכָּפְרוּ בַּמִּדָּה הַזֶּה לְהַחֲזִיק בַּתְּמוּרָה*, וְכָל אֶחָד מֵהֶם שֶׁלֹּא כְּדַעַת חֲבֵרוֹ, וְכָל אֶחָד מֵהֶם מְקַיֵּם מַה שֶּׁהִרְחִיק בַּעַל דִּינוֹ וְטוֹעֵן עָלָיו שֶׁהַהֶכְרֵחַ מְבִיאוֹ לָזֶה, כְּמִי שֶׁקִּיֵּם* שֶׁכָּל הַדְּבָרִים נָחִים וְכָפַר בַּתְּנוּעָה, וְאַחֵר קִיֵּם כִּי כָּל הַדְּבָרִים נָעִים וְכָפַר בַּנּוּחַ, וְכָל אֶחָד מֵשִׂים הָרְאָיָה שֶׁמֵּבִיא חֲבֵרוֹ סָפֵק וְשִׁבּוּשׁ.
הדרך הרביעית
47 אֲבָל אֲנַחְנוּ קְהַל הַמְיֻחָדִים מַאֲמִינִים בְּאֵלֶּה הַשְּׁלֹשָׁה מְשָׁכִים אֲשֶׁר לַמַּדָּעִים, וּנְחַבֵּר אֲלֵיהֶם מֶשֶׁךְ רְבִיעִי הוֹצֵאנוּ* אוֹתוֹ בְּשָׁלֹשׁ רְאָיוֹת וְשָׁב לָנוּ שֹׁרֶשׁ, וְהוּא הַהַגָּדָה הַנֶּאֱמֶנֶת*, כִּי הִיא בְּנוּיָה עַל מַדַּע הַחוּשׁ וּמַדַּע הַשֵּׂכֶל וּמַה שֶּׁחִיְּבוֹ, כַּאֲשֶׁר אֲנִי עָתִיד לְבָאֵר בַּמַּאֲמָר הַשְּׁלִישִׁי מִן הַסֵּפֶר הַזֶּה.
________________________
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
1 - מאמר תשיעי חלק י"ג
2 - מאמר תשיעי חלק י"ב
3 - מאמר תשיעי חלק י"א
טען עוד
ביאורים
44 -ה- ארבע הדרכים להגיע אל האמת
ישנן שלוש דרכים שעל ידן ניתן להגיע אל האמת: א. המדע הנראה. ב. מדע השכל. ג. דברים המוכרחים מן המציאות.
א. המדע הנראה -רוב הידיעה ההתחלתית של האדם מושגת על ידי חמשת החושים שלו – ראיה, שמיעה, ריח, מישוש וטעם. עניין זה בולט בעיקר אצל ילדים, הלומדים הכל על ידי החושים.
ב. מדע השכל – דברים ששכל האדם מחייב, למשל: שהצדק טוב, והשקר אינו טוב. ללא מוסכמות אלו לא ייתכנו חיים – כמו שאומרת התורה "איש את רעהו חיים בלעו".
ג. מדע ההכרחיות – דבר שאם אדם לא יודה בו, הוא יצטרך לבטל דבר המחוייב מן השכל או מוחש. מדע זה הוא תולדה של הסעיפים הקודמים, למשל, קיומה של הנפש בקרבו של האדם מוכחת מכך שהאדם עושה פעולות רבות שלא ייתכנו ללא מציאות הנפש, וכן אנו חייבים להודות שיש לאדם שכל, שאף על פי שאיננו רואים אותו אנו רואים את פועלו – כל מעשיו של האדם נעשים על ידי השכל, וזה הדבר המבדיל אותו מבעלי החיים.
45 ישנם מעט אנשים המכחישים את היסוד הראשון ואינם סומכים על החושים. אין הרבה אנשים כאלה, מפני שחמשת החושים הם דבר בסיסי שכל ילד מכיר. כאשר מכחישים את היסוד הזה נדחים שני היסודות האחרים גם כן מפני שהם בנויים עליו. על היסוד השני ישנם יותר אנשים שחולקים מפני שהוא יותר נסתר מהראשון ולא כל אחד יכול לראות אותו. החולקים על היסוד השני מכחישים על ידי כך גם את היסוד השלישי הבנוי עליו. אך יותר מכל מכחישים את היסוד השלישי, שהוא נסתר הרבה יותר משני היסודות האחרים. לסיכום, היסוד הראשון הוא בסיסי וקל להודות בו ולכן רק מעטים מכחישים אותו, את היסוד השני יותר קל להכחיש מפני שהוא יותר מופשט, והיסוד השלישי הוא הכי נסתר ולכן אנשים רבים מכחישים אותו.
46 היסוד השלישי נסתר ואין בו אמת מוחלטת הנראית לעין, ולכן יש בו דעות רבות כשכל אחת סותרת את חברתה – דברים שקבוצת אנשים אחת מכחישה השניה מאמתת ודברים שהראשונה מקבלת השנייה מכחישה. לדוגמה, ישנם פילוסופים שקבעו שכל הדברים בעולם נחים ואין תנועה (זו היתה שיטתה של האסכולה האליאתית שנקודת המוצא שלה היתה השאלה איך יתכן שריבוי יצא מאחד, ולכן הגיעה למסקנה שהכל אחד והעולם נח – עיין בתולדות הפילוסופיה היוונית שבהקדמה). ואחרים קבעו שהעולם כולו נע ואין שום דבר שנח (הראשון שסבר כך היה הרקליטוס שסבר שהמציאות מלאה שינויים והעולם כל הזמן זז וזורם, וכך סוברים גם אנשי המדע היום). לכל אחת מן השיטות יש הוכחות לנכונותה וסתירות להוכחותיה של השניה.
47 אנו היהודים הוספנו עוד נדבך אחד על שלושת היסודות הללו והוא המסורת, והיא בנויה על שלושת היסודות הקודמים לה. רבנו ירחיב על כך במאמר שלישי פרק ו.
לב הדברים
לאדם יש ארבעה מקורות מידע שעל פיהם הוא מנהל את חייו – החושים, מושכלות ראשונות והיגיון. מקור נוסף הוא המידע שהוא מקבל מאנשים אחרים.
רס"ג מלמד אותנו שעלינו להאמין בארבעת מקורות המידע הללו. מדוע?
אפשר להסביר זאת מתוך הבנה מהו המקור למקורות מידע אלה – הקב"ה. הקב"ה טבע באדם כוחות שונים. מכיון שהקב"ה הוא זה שבראם, אנו מאמינים שהם נכונים וצודקים. כמובן יש לחקור ולברר מהי האמת, אך נקודת המוצא היא שמקורות המידע שלנו לא טועים.
אם הקב"ה טבע בנו חושים, עלינו לפעול בחיים כפי שאנחנו רואים ושומעים. את חיינו ננתב לפי החוש הפנימי שבתוכנו וההיגיון המנחה את דרכנו. את המסורת שאותה אנו מקבלים מאנשים שאנחנו סומכים עליהם – נקבל.
עלינו להאמין בעצמנו, להאמין בכוחות שלנו. הקב"ה נתנם לנו, והציפייה שלו היא שנשתמש בהם ונסמוך עליהם. מצד אחד זו תביעה גדולה, להצליח לחיות בכל רבדי החיים השונים. מצד שני, התביעה היא בסך הכול להיות מי שאנחנו באמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
