ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
-א- 106 וְכֵיוָן שֶׁהִקְדַּמְנוּ הַהַקְדָּמָה הַזֹּאת אֹמַר פּוֹתֵחַ*, הוֹדִיעָנוּ אֱלֹהֵינוּ יִתְבָּרַךְ בְּדִבְרֵי נְבִיאָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָלֵינוּ* תּוֹרָה נַעַבְדֵהוּ בָּהּ, וּבָהּ מִצְווֹת שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ בָּם, אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְשָׁמְרָם וְלַעֲשׂוֹתָם בְּלֵב שָׁלֵם. הוּא אָמְרוֹ (דברים כו, טז) הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. 107 וְהֶעֱמִידוּ לָנוּ נְבִיאָיו עַל הַמִּצְווֹת הָהֵם הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַמְּלֵאִים, וּשְׁמַרְנוּם וְעָשִׂינוּ אוֹתָם מִיָּד. וְאַחַר כָּךְ מָצָאנוּ הָעִיּוּן* מְחַיֵּב שֶׁנְּצֻוֶּה בָּהֶם, וְלֹא הָיָה רָאוּי לְעָזְבֵנוּ מִבַּלְעֲדֵי דָבָר. 108 וְרָאוּי שֶׁאֲבָאֵר מִמַּה שֶּׁמְּחַיֵּב אוֹתוֹ הָעִיּוּן לָעִנְיָן הַזֶּה דְּבָרִים וְעִנְיָנִים, וְאֹמַר: כִּי הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב לְהַקְבִּיל כָּל מֵיטִיב*, אִם בַּהֲטָבָה אִם הוּא צָרִיךְ אֵלֶיהָ, אִם בְּהוֹדוֹת אִם אֵינֶנּוּ צָרִיךְ לִגְמוּל*. וְכַאֲשֶׁר הָיָה זֶה מֵחִיּוּבֵי הַשֵּׂכֶל, לֹא הָיָה נָכוֹן שֶׁיַּעַזְבֵהוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּעִנְיְנֵי עַצְמוֹ*, אֲבָל הִתְחַיֵּב לְצַוּוֹת בְּרוּאָיו בַּעֲבוֹדָתוֹ וְהוֹדוֹת לוֹ בַּעֲבוּר שֶׁבְּרָאָם. וְהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב עוֹד, שֶׁהֶחָכָם לֹא יַתִּיר לְגַדְּפוֹ וּלְקַלְּלוֹ, וְהִתְחַיֵּב עוֹד לִמְנֹעַ הַבּוֹרֵא עֲבָדָיו מִזֶּה* לְהַקְבִּיל בּוֹ. וְהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב עוֹד, שֶׁיִּמָּנַע הַבְּרוּאִים לַחֲטֹא קְצָתָם לִקְצָתָם בְּכָל מִינֵי הַחֲטָאִים, וְהִתְחַיֵּב עוֹד שֶׁלֹּא יַתִּיר לָהֶם הֶחָכָם זֶה. וְהַשֵּׂכֶל מַכְשִׁיר עוֹד, שֶׁיַּטְרִיחַ הֶחָכָם עוֹשֶׂה בְּדָבָר מֵהַדְּבָרִים וְיִתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ עָלָיו בַּעֲבוּר* שֶׁיַּגִּיעֵהוּ אֶל הַתּוֹעֶלֶת בִּלְבַד, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה זֶה מִמַּה שֶּׁמּוֹעִיל לָעוֹשֶׂה וְלֹא יַזִּיק הַמַּטְרִיחַ.
טעמי המצוות
109 וְכַאֲשֶׁר נְקַבֵּץ אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה עִנְיָנִים, יִהְיוּ כְּלָלֵיהֶם הֵם הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר צִוָּנוּ אֱלֹהֵינוּ. וְהוּא שֶׁחִיְּבָנוּ לְדַעְתּוֹ*, וּלְעָבְדוֹ בְּלֵב שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (דברי הימים א כח, ט) וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה. 110 וְעוֹד הִזְהִירָנוּ מֵהַקְבִּילוֹ בִּקְלָלוֹת וּבְגִדּוּפִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם מַזִּיקִים אוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁאֵין מִדֶּרֶךְ הַחֲכָמָה לְהַתִּירָם, כְּאָמְרוֹ (ויקרא כד, טו) אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. 111 וְלֹא הִתִּיר לִקְצָתֵנוּ לְהָרַע לִקְצָתֵנוּ וּלְחָמְסָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם יט, יא) לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ.
________________________
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
22 - מאמר שלישי חלק א'
23 - מאמר שלישי חלק ב'
24 - מאמר שלישי חלק ג'
טען עוד
ביאורים
106 -א- הטעם למצוות
הקדוש ברוך הוא נתן לנו על ידי נביאיו תורה ומצוות ואנו צריכים לשמור ולעשות אותן בשלמות, כמו שנאמר (דברים כו, טז): "היום הזה ה' אלוהיך מצוְּךָ לעשות את החֻקים האלה ואת המשפטים, ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך".
107 תחילה קיימנו את המצוות משום שראינו את האותות והמופתים שהנביאים עשו לנו על מנת שנאמין במצוות, אולם במשך הזמן הבנו שהשכל מחייב שהאדם יהיה מצוּוֶה במצוות ולא ראוי שהוא יחיה בעולם ללא שום ציווי מאת הבורא, ועל כן אנו חייבים לקיים את התורה והמצוות.
108 היסודות השכליים לקיום המצוות הם:
יסוד ראשון – אחד הדברים הפשוטים והבסיסיים ביותר הנדרשים מכל אדם בעולם הוא להשיב למי שהיטיב לו – להחזיר טובה כאשר הנותן זקוק לה, ואם הנותן אינו צריך שום טובה מפני שיש לו הכול, מחויב האדם לפחות להודות לו. ומפני שדבר זה מחוייב על ידי השכל, ראוי הוא שה' לא ייתן לו להישכח אלא יצווה את ברואיו להודות לו.
יסוד שני – אדם טוב וחכם אינו מרשה לחרף אותו ולכן גם הבורא אינו מרשה לברואיו לעשות לו כך.
יסוד שלישי – הנבראים צריכים להתנהג בהגינות האחד כלפי השני ולא להזיק האחד לשני כלל, ולכן ראוי שהבורא יצוה את הנבראים על כך.
יסוד רביעי – הגיוני הוא שאדם יבקש מאחר לעשות כל מיני דברים רק בשביל לתת לעושה שכר שיביא לו תועלת בחיים כאשר אין הדברים מפריעים למבקש.
109 על פי ארבעת היסודות הללו ציוונו הקדוש ברוך הוא על המצוות –
א. הוא ציווה אותנו לדעת ולעבוד אותו בלבב שלם, מפני שאנו חייבים לגמול לו טובה חזרה, כמו שנאמר (דברי הימים א כח, ט): "ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלבב שלם ובנפש חפצה, כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין".
110 ב. עוד ציווה אותנו שלא לקלל או לחרף את ה', אף על פי שלו עצמו אין זה משנה אם יקללו אותו, מפני שהמוסר הבסיסי מחייב לא לבזות את הטוב, כמו שנאמר (ויקרא כד, טו): "איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו".
111 ג. סוג נוסף של ציווים הם לא להרע האחד לשני, כמו שנאמר (שם יט, יא): "לא תגנֹבו, ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו".
לב הדברים
רס"ג פותח את המאמר השלישי בהסבר שכלי לסיבתן של מצוות רבות. הוא מתייחס לכמה מצוות ומראה עד כמה הן חשובות ויסודיות, ועד כמה תועלתן חשובה ומובנת לשכל האנושי. ההבנה העמוקה של האדם בשכלו עד כמה קיום המצוות מוכרח מצד ההיגיון, מביאה את האדם להבנה והפנמה של העובדה שקיום המצוות הוא דבר מרכזי מאוד. דבר זה יביא אותו להקפיד יותר על קיום המצוות, ולהזדהות בנפשו באופן עמוק ושורשי עם מה שעושה.
נכון הדבר שאת מצוות התורה יש לקיים בכל מקרה גם אם איננו מבינים את טעמן, אולם בוודאי שמצווה שאדם מבין ומפנים עד כמה היא מהותית לחייו, ועד כמה ההיגיון שבקיומה רב, הוא מקיים אותה בהתלהבות גדולה יותר, ולעִתים אף בכוונה עמוקה יותר.
קיום כזה יוכל להביא לידי כך שההשפעה שישפיעו עליו המצוות תהיה עמוקה ומשמעותית יותר. לדוגמה, אינו דומה מי שגומל חסד עם חברו רק מתוך ידיעה שהבורא ציווה עליו לעשות זאת, למי שבנוסף לידיעה זאת מבין יותר עד כמה חשוב ומשמעותי לחזק את הקשר והאהבה לזולת ולהיטיב עימו ולא להיפך. מתוך ההבנה הזאת הוא יעשה את המצווה באופן ובכוונה שבאמת יגרמו לו לחזק אצלו את הצדדים הללו, ומתוכם הוא יוכל לבנות קומה נוספת באהבת הזולת ובאחדות בין בני האדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
