ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
-א- 106 וְכֵיוָן שֶׁהִקְדַּמְנוּ הַהַקְדָּמָה הַזֹּאת אֹמַר פּוֹתֵחַ*, הוֹדִיעָנוּ אֱלֹהֵינוּ יִתְבָּרַךְ בְּדִבְרֵי נְבִיאָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָלֵינוּ* תּוֹרָה נַעַבְדֵהוּ בָּהּ, וּבָהּ מִצְווֹת שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ בָּם, אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְשָׁמְרָם וְלַעֲשׂוֹתָם בְּלֵב שָׁלֵם. הוּא אָמְרוֹ (דברים כו, טז) הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. 107 וְהֶעֱמִידוּ לָנוּ נְבִיאָיו עַל הַמִּצְווֹת הָהֵם הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַמְּלֵאִים, וּשְׁמַרְנוּם וְעָשִׂינוּ אוֹתָם מִיָּד. וְאַחַר כָּךְ מָצָאנוּ הָעִיּוּן* מְחַיֵּב שֶׁנְּצֻוֶּה בָּהֶם, וְלֹא הָיָה רָאוּי לְעָזְבֵנוּ מִבַּלְעֲדֵי דָבָר. 108 וְרָאוּי שֶׁאֲבָאֵר מִמַּה שֶּׁמְּחַיֵּב אוֹתוֹ הָעִיּוּן לָעִנְיָן הַזֶּה דְּבָרִים וְעִנְיָנִים, וְאֹמַר: כִּי הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב לְהַקְבִּיל כָּל מֵיטִיב*, אִם בַּהֲטָבָה אִם הוּא צָרִיךְ אֵלֶיהָ, אִם בְּהוֹדוֹת אִם אֵינֶנּוּ צָרִיךְ לִגְמוּל*. וְכַאֲשֶׁר הָיָה זֶה מֵחִיּוּבֵי הַשֵּׂכֶל, לֹא הָיָה נָכוֹן שֶׁיַּעַזְבֵהוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּעִנְיְנֵי עַצְמוֹ*, אֲבָל הִתְחַיֵּב לְצַוּוֹת בְּרוּאָיו בַּעֲבוֹדָתוֹ וְהוֹדוֹת לוֹ בַּעֲבוּר שֶׁבְּרָאָם. וְהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב עוֹד, שֶׁהֶחָכָם לֹא יַתִּיר לְגַדְּפוֹ וּלְקַלְּלוֹ, וְהִתְחַיֵּב עוֹד לִמְנֹעַ הַבּוֹרֵא עֲבָדָיו מִזֶּה* לְהַקְבִּיל בּוֹ. וְהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב עוֹד, שֶׁיִּמָּנַע הַבְּרוּאִים לַחֲטֹא קְצָתָם לִקְצָתָם בְּכָל מִינֵי הַחֲטָאִים, וְהִתְחַיֵּב עוֹד שֶׁלֹּא יַתִּיר לָהֶם הֶחָכָם זֶה. וְהַשֵּׂכֶל מַכְשִׁיר עוֹד, שֶׁיַּטְרִיחַ הֶחָכָם עוֹשֶׂה בְּדָבָר מֵהַדְּבָרִים וְיִתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ עָלָיו בַּעֲבוּר* שֶׁיַּגִּיעֵהוּ אֶל הַתּוֹעֶלֶת בִּלְבַד, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה זֶה מִמַּה שֶּׁמּוֹעִיל לָעוֹשֶׂה וְלֹא יַזִּיק הַמַּטְרִיחַ.
טעמי המצוות
109 וְכַאֲשֶׁר נְקַבֵּץ אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה עִנְיָנִים, יִהְיוּ כְּלָלֵיהֶם הֵם הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר צִוָּנוּ אֱלֹהֵינוּ. וְהוּא שֶׁחִיְּבָנוּ לְדַעְתּוֹ*, וּלְעָבְדוֹ בְּלֵב שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (דברי הימים א כח, ט) וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה. 110 וְעוֹד הִזְהִירָנוּ מֵהַקְבִּילוֹ בִּקְלָלוֹת וּבְגִדּוּפִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם מַזִּיקִים אוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁאֵין מִדֶּרֶךְ הַחֲכָמָה לְהַתִּירָם, כְּאָמְרוֹ (ויקרא כד, טו) אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. 111 וְלֹא הִתִּיר לִקְצָתֵנוּ לְהָרַע לִקְצָתֵנוּ וּלְחָמְסָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם יט, יא) לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ.
________________________
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
22 - מאמר שלישי חלק א'
23 - מאמר שלישי חלק ב'
24 - מאמר שלישי חלק ג'
טען עוד
ביאורים
106 -א- הטעם למצוות
הקדוש ברוך הוא נתן לנו על ידי נביאיו תורה ומצוות ואנו צריכים לשמור ולעשות אותן בשלמות, כמו שנאמר (דברים כו, טז): "היום הזה ה' אלוהיך מצוְּךָ לעשות את החֻקים האלה ואת המשפטים, ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך".
107 תחילה קיימנו את המצוות משום שראינו את האותות והמופתים שהנביאים עשו לנו על מנת שנאמין במצוות, אולם במשך הזמן הבנו שהשכל מחייב שהאדם יהיה מצוּוֶה במצוות ולא ראוי שהוא יחיה בעולם ללא שום ציווי מאת הבורא, ועל כן אנו חייבים לקיים את התורה והמצוות.
108 היסודות השכליים לקיום המצוות הם:
יסוד ראשון – אחד הדברים הפשוטים והבסיסיים ביותר הנדרשים מכל אדם בעולם הוא להשיב למי שהיטיב לו – להחזיר טובה כאשר הנותן זקוק לה, ואם הנותן אינו צריך שום טובה מפני שיש לו הכול, מחויב האדם לפחות להודות לו. ומפני שדבר זה מחוייב על ידי השכל, ראוי הוא שה' לא ייתן לו להישכח אלא יצווה את ברואיו להודות לו.
יסוד שני – אדם טוב וחכם אינו מרשה לחרף אותו ולכן גם הבורא אינו מרשה לברואיו לעשות לו כך.
יסוד שלישי – הנבראים צריכים להתנהג בהגינות האחד כלפי השני ולא להזיק האחד לשני כלל, ולכן ראוי שהבורא יצוה את הנבראים על כך.
יסוד רביעי – הגיוני הוא שאדם יבקש מאחר לעשות כל מיני דברים רק בשביל לתת לעושה שכר שיביא לו תועלת בחיים כאשר אין הדברים מפריעים למבקש.
109 על פי ארבעת היסודות הללו ציוונו הקדוש ברוך הוא על המצוות –
א. הוא ציווה אותנו לדעת ולעבוד אותו בלבב שלם, מפני שאנו חייבים לגמול לו טובה חזרה, כמו שנאמר (דברי הימים א כח, ט): "ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלבב שלם ובנפש חפצה, כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין".
110 ב. עוד ציווה אותנו שלא לקלל או לחרף את ה', אף על פי שלו עצמו אין זה משנה אם יקללו אותו, מפני שהמוסר הבסיסי מחייב לא לבזות את הטוב, כמו שנאמר (ויקרא כד, טו): "איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו".
111 ג. סוג נוסף של ציווים הם לא להרע האחד לשני, כמו שנאמר (שם יט, יא): "לא תגנֹבו, ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו".
לב הדברים
רס"ג פותח את המאמר השלישי בהסבר שכלי לסיבתן של מצוות רבות. הוא מתייחס לכמה מצוות ומראה עד כמה הן חשובות ויסודיות, ועד כמה תועלתן חשובה ומובנת לשכל האנושי. ההבנה העמוקה של האדם בשכלו עד כמה קיום המצוות מוכרח מצד ההיגיון, מביאה את האדם להבנה והפנמה של העובדה שקיום המצוות הוא דבר מרכזי מאוד. דבר זה יביא אותו להקפיד יותר על קיום המצוות, ולהזדהות בנפשו באופן עמוק ושורשי עם מה שעושה.
נכון הדבר שאת מצוות התורה יש לקיים בכל מקרה גם אם איננו מבינים את טעמן, אולם בוודאי שמצווה שאדם מבין ומפנים עד כמה היא מהותית לחייו, ועד כמה ההיגיון שבקיומה רב, הוא מקיים אותה בהתלהבות גדולה יותר, ולעִתים אף בכוונה עמוקה יותר.
קיום כזה יוכל להביא לידי כך שההשפעה שישפיעו עליו המצוות תהיה עמוקה ומשמעותית יותר. לדוגמה, אינו דומה מי שגומל חסד עם חברו רק מתוך ידיעה שהבורא ציווה עליו לעשות זאת, למי שבנוסף לידיעה זאת מבין יותר עד כמה חשוב ומשמעותי לחזק את הקשר והאהבה לזולת ולהיטיב עימו ולא להיפך. מתוך ההבנה הזאת הוא יעשה את המצווה באופן ובכוונה שבאמת יגרמו לו לחזק אצלו את הצדדים הללו, ומתוכם הוא יוכל לבנות קומה נוספת באהבת הזולת ובאחדות בין בני האדם.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך עושים קידוש?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
למה ללמוד גמרא?
מה עניינו של ט"ו בשבט?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך נראית נקמה יהודית?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
