ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
-ד- 139 וְכֵיוָן שֶׁבֵּאַרְתִּי אֵיךְ הֵבִיאָה צֹרֶךְ לִשְׁלִיחוּת הַנְּבִיאִים, רָאוּי שֶׁאַסְמִיךְ לָזֶה אֵיךְ הִתְקַיְּמָה לָהֶם* הַשְּׁלִיחוּת אֵצֶל בְּנֵי אָדָם. 140 וְאֹמַר, בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ בְּנֵי אָדָם יוֹדְעִים בְּכֹחָם וִיכָלְתָּם, שֶׁהֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַכְרִיחַ הַטְּבָעִים וְלֹא לְהַפֵּךְ הָעֲצָמִים, אַךְ הֵם נִלְאִים* מֵעֲשׂוֹת זֶה כִּי זֶה מַעֲשֵׂה בּוֹרְאָם שֶׁהִכְרִיחַ הַטְּבָעִים הַנֶּחְלָקִים וּבְרָאָם מְחֻבָּרִים, וְיִהְיֶה עִנְיָנָם* לִבְרֹחַ זֶה מִזֶּה, וְשִׁנָּה עַצְמֵי נִפְרְדֵיהֶם עַד שֶׁשָּׁבוּ מְחֻבָּרִים, לֹא יֵרָאֶה מֵהֶם* עֶצֶם גָּמוּר אֲבָל נִרְאֶה דָּבָר אַחֵר זוּלַת הָעֲצָמִים הָאֵלֶּה הַמִּתְבּוֹדְדִים, רוֹצֶה לוֹמַר אָדָם אוֹ צֶמַח וְהַדּוֹמֶה לָזֶה מֵהַגְּשָׁמִים, מִתְחַיֵּב לִהְיוֹת זֶה אֶצְלָם סִימָן מַעֲשֵׂה הַבּוֹרֵא. 141 וְכָל נָבִיא שֶׁיִּבְחָרֵהוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לִשְׁלִיחוּתוֹ, נוֹתֵן לוֹ אוֹת מֵאֵלֶּה הָאוֹתוֹת, אִם הֶכְרֵחַ טֶבַע, כְּמוֹ מְנִיעַת הָאֵשׁ מִשְּׂרוֹף וַעֲצִירַת הַנָּהָר שֶׁלֹּא יַעֲבֹר וְהַעֲמִיד הַגַּלְגַּל* מֵהֲלִיכָתוֹ וְהַדּוֹמֶה לָזֶה, אוֹ הֲפוֹךְ עַיִן*, כַּאֲשֶׁר נֶהְפַּךְ הַחַי דּוֹמֵם וְהַדּוֹמֵם חַי, וְהַמַּיִם דָּם וְהַדָּם מַיִם. 142 וְכַאֲשֶׁר יִנָּתֵן לוֹ אוֹת הַזֶּה, יִתְחַיֵּב הָרוֹאֶה אוֹתָם מִבְּנֵי אָדָם לְהַקְדִּישׁוֹ* וּלְהַאֲמִין בּוֹ בְּמַה שֶּׁיֹּאמַר לָהֶם, כִּי הֶחָכָם* לֹא נָתַן לוֹ אוֹת עַד שֶׁהָיָה נֶאֱמָן אֶצְלוֹ. וְזֶה הָעִנְיָן אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בַּשֵּׂכֶל, הוּא כָּתוּב בַּסְּפָרִים, כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ מִדְּבַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְהָאוֹתוֹת הַמְּלֵאִים אֲשֶׁר נִתְּנוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵינֶנִּי צָרִיךְ לְזָכְרָם הֵנָּה, וְכַאֲשֶׁר הֵם מְבֹאָרִים בְּסֵפֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת וְזוּלָתוֹ וּפֵרוּשָׁם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לְעַמּוֹ (דברים ז, יט) הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ. וּמִי שֶׁהֶאֱמִין בּוֹ מִבְּנֵי אָדָם הֵם הַצַּדִּיקִים, כַּאֲשֶׁר אָמַר (שמות ד, ל-לא) וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם וַיַּאֲמֵן הָעָם, וּמִי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין הֵם הַתּוֹעִים, וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע מֵעִנְיַן מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים עח, כב) כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים.
הבורא אינו משנה הטבע בלא להודיע על כך
143 וַאֲנִי צָרִיךְ לֵאמֹר הִנֵּה דָּבָר אֶשְׁמֹר בּוֹ הָאֲמִתּוֹת, וְהוּא, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֵינֶנּוּ הוֹפֵךְ עַיִן עַד אֲשֶׁר יוֹדִיעַ לִבְנֵי אָדָם שֶׁהוּא עָתִיד לְהָפְכָם, וְהָעִלָּה בָּזֶה לְהַאֲמִין בַּנְּבוּאוֹת, אֲבָל בִּלְתִּי עִלָּה אֵינוֹ הוֹפֵךְ מְאוּמָה מִן הָעֵינַיִם, 144 כִּי אִם הָיִינוּ חוֹשְׁבִים זֶה*, הָיוּ הָאֲמִתּוֹת* נִפְסָדוֹת לָנוּ, וְהָיָה כָּל אֶחָד מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר יָשׁוּב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל בְּנֵי בֵיתוֹ לֹא יִהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יַהֲפֹךְ עֵינֵיהֶם הַבּוֹרֵא וְשֶׁיִּהְיוּ זוּלַת* מַה שֶּׁעָזְבוּ, וְכֵן בְּשִׁעוּר עַל אָדָם בְּעֵדוּת אוֹ דָּן בְּדִין, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁנַּאֲמִין כִּי הַנִּמְצָאוֹת עַל תְּכוּנָתָם, לֹא יְשַׁנֶּה אוֹתָם בּוֹרְאָם כִּי אִם אַחַר שֶׁיָּעִיד עֲלֵיהֶם.
________________________
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
27 - מאמר שלישי חלק ו'
28 - מאמר שלישי חלק ז'
29 - לימוד שבועי באמונה כו אדר א - ב אדר ב תשע"ו
טען עוד
ביאורים
139 -ד- אימות נבואת הנביא
לאחר שהתברר הצורך בנביאים, יש לדעת איך ניתן לזהות מיהו נביא אמת, שאם לא כן כל אחד יוכל לומר שהוא נביא ולשנות את התורה.
140 בני האדם יודעים שהם אינם יכולים לשנות את דרכי הטבע אלא רק הבורא. העולם בנוי מיסודות, שטבעם הוא להיפרד ולא להתחבר אחד לשני, למשל - המים והאש אינם יכולים להתקיים יחד, והבורא ברא את העולם על ידי התרכבות היסודות, ולכן רק הוא יכול למנוע מהיסודות את טבעם, או להפוך יסוד אחד למשנהו.
141 בשולחו נביא להתנבא, נותן לו הבורא את הכוח לעשות אותות - לשנות את הטבע, דבר שאין ביד אדם רגיל לעשות. הנביא עושה אותות לעיני כל העם בכך שהוא גורם לדבר מסוים לא להתנהג על פי טבעו, למשל שאש לא תשרוף – כפי שמצינו אצל דניאל (ג, יט-כז), וכפי שמספרים חז"ל (בראשית רבה לח, יג) על אברהם אבינו, או שהמים שטבעם לזרום יעמדו במקומם ויהפכו למוצק – כפי שמצינו בקריעת ים סוף (שמות יד, כב) ובמעבר הירדן (יהושע ג, יג-יז), החמה שדרכה להסתובב בשמים תעמוד מלכת – כפי אירע במלחמת בית חורון (שם י, יג). וכן בכך שהוא משנה את טבע הדבר עצמו - כגון לשנות דומם לחי ולהחזיר אותו להיות שוב דומם, כמו שעשה משה למטהו שנהפך לתנין וחזר להיות מטה (שמות ז, י-יב), והפיכת המים לדם והדם למים (שם ז, יט-כה).
142 כאשר אדם עושה אותות מעין אלו צריכים הרואים אותם לכבד אותו ולהתייחס אליו כאל שליח ה', ולהכיר בכך שהבורא נתן לו את היכולת לעשות דברים כאלה בשביל שיכירו בו כנביאו, ועל כך נאמר (דברים כט, ג): "המסות הגדולות אשר ראו עיניך האותות והמופתים הגדולים ההם", ואנשים המאמינים במשה מכח האותות הללו הם הצדיקים, כמו שנאמר (שמות ד, ל-לא): "ויעש האותות לעיני העם ויאמן העם", ומי שאינם מאמינים במשה הם הרשעים, כמו שנאמר (תהילים עח, כב): "כי לא האמינו באלהים".
143 רבנו מעיר שחשוב להבין שבטבע יש חוקיות, ואין הקדוש ברוך הוא מתערב בחוקיות זו ללא צורך, ולכן כאשר יש שינוי של הטבע הקדוש ברוך הוא מודיע שהוא עתיד לשנות את החוקים ואם אנו רואים שהנביא משנה את הטבע, אנו צריכים להבין שהבורא נתן כוח לנביא לשנות אותו בכדי שאנו נאמין בו.
144 אם הטבע היה משתנה לא היינו יכולים לחיות בעולם הזה, מפני שכל הדברים בעולם היו עשויים להשתנות בִּן רגע, לא יכולנו להשתמש במעלית - מפני שהיא בנויה על כוח המשיכה ואולי הוא יפסיק לפעול, וכן לא היינו יודעים איזה סוג בגדים עלינו ללבוש בקיץ - אולי עוד רגע יתחיל לרדת גשם עז, ויותר גרוע - אדם שיצא מביתו והשאיר שם את אשתו וילדיו, אינו יכול להיות בטוח שהם יישארו באותו מצב בחוזרו אלא אולי הם ישתנו והוא לא יוכל להכירם. לכן היטיב אתנו ה' וחקק חוקים ששום כוח מבלעדיו בעולם אינו יכול לשנותם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
