ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
-ד- 139 וְכֵיוָן שֶׁבֵּאַרְתִּי אֵיךְ הֵבִיאָה צֹרֶךְ לִשְׁלִיחוּת הַנְּבִיאִים, רָאוּי שֶׁאַסְמִיךְ לָזֶה אֵיךְ הִתְקַיְּמָה לָהֶם* הַשְּׁלִיחוּת אֵצֶל בְּנֵי אָדָם. 140 וְאֹמַר, בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ בְּנֵי אָדָם יוֹדְעִים בְּכֹחָם וִיכָלְתָּם, שֶׁהֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַכְרִיחַ הַטְּבָעִים וְלֹא לְהַפֵּךְ הָעֲצָמִים, אַךְ הֵם נִלְאִים* מֵעֲשׂוֹת זֶה כִּי זֶה מַעֲשֵׂה בּוֹרְאָם שֶׁהִכְרִיחַ הַטְּבָעִים הַנֶּחְלָקִים וּבְרָאָם מְחֻבָּרִים, וְיִהְיֶה עִנְיָנָם* לִבְרֹחַ זֶה מִזֶּה, וְשִׁנָּה עַצְמֵי נִפְרְדֵיהֶם עַד שֶׁשָּׁבוּ מְחֻבָּרִים, לֹא יֵרָאֶה מֵהֶם* עֶצֶם גָּמוּר אֲבָל נִרְאֶה דָּבָר אַחֵר זוּלַת הָעֲצָמִים הָאֵלֶּה הַמִּתְבּוֹדְדִים, רוֹצֶה לוֹמַר אָדָם אוֹ צֶמַח וְהַדּוֹמֶה לָזֶה מֵהַגְּשָׁמִים, מִתְחַיֵּב לִהְיוֹת זֶה אֶצְלָם סִימָן מַעֲשֵׂה הַבּוֹרֵא. 141 וְכָל נָבִיא שֶׁיִּבְחָרֵהוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לִשְׁלִיחוּתוֹ, נוֹתֵן לוֹ אוֹת מֵאֵלֶּה הָאוֹתוֹת, אִם הֶכְרֵחַ טֶבַע, כְּמוֹ מְנִיעַת הָאֵשׁ מִשְּׂרוֹף וַעֲצִירַת הַנָּהָר שֶׁלֹּא יַעֲבֹר וְהַעֲמִיד הַגַּלְגַּל* מֵהֲלִיכָתוֹ וְהַדּוֹמֶה לָזֶה, אוֹ הֲפוֹךְ עַיִן*, כַּאֲשֶׁר נֶהְפַּךְ הַחַי דּוֹמֵם וְהַדּוֹמֵם חַי, וְהַמַּיִם דָּם וְהַדָּם מַיִם. 142 וְכַאֲשֶׁר יִנָּתֵן לוֹ אוֹת הַזֶּה, יִתְחַיֵּב הָרוֹאֶה אוֹתָם מִבְּנֵי אָדָם לְהַקְדִּישׁוֹ* וּלְהַאֲמִין בּוֹ בְּמַה שֶּׁיֹּאמַר לָהֶם, כִּי הֶחָכָם* לֹא נָתַן לוֹ אוֹת עַד שֶׁהָיָה נֶאֱמָן אֶצְלוֹ. וְזֶה הָעִנְיָן אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בַּשֵּׂכֶל, הוּא כָּתוּב בַּסְּפָרִים, כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ מִדְּבַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְהָאוֹתוֹת הַמְּלֵאִים אֲשֶׁר נִתְּנוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵינֶנִּי צָרִיךְ לְזָכְרָם הֵנָּה, וְכַאֲשֶׁר הֵם מְבֹאָרִים בְּסֵפֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת וְזוּלָתוֹ וּפֵרוּשָׁם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לְעַמּוֹ (דברים ז, יט) הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ. וּמִי שֶׁהֶאֱמִין בּוֹ מִבְּנֵי אָדָם הֵם הַצַּדִּיקִים, כַּאֲשֶׁר אָמַר (שמות ד, ל-לא) וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם וַיַּאֲמֵן הָעָם, וּמִי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין הֵם הַתּוֹעִים, וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע מֵעִנְיַן מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים עח, כב) כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים.
הבורא אינו משנה הטבע בלא להודיע על כך
143 וַאֲנִי צָרִיךְ לֵאמֹר הִנֵּה דָּבָר אֶשְׁמֹר בּוֹ הָאֲמִתּוֹת, וְהוּא, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֵינֶנּוּ הוֹפֵךְ עַיִן עַד אֲשֶׁר יוֹדִיעַ לִבְנֵי אָדָם שֶׁהוּא עָתִיד לְהָפְכָם, וְהָעִלָּה בָּזֶה לְהַאֲמִין בַּנְּבוּאוֹת, אֲבָל בִּלְתִּי עִלָּה אֵינוֹ הוֹפֵךְ מְאוּמָה מִן הָעֵינַיִם, 144 כִּי אִם הָיִינוּ חוֹשְׁבִים זֶה*, הָיוּ הָאֲמִתּוֹת* נִפְסָדוֹת לָנוּ, וְהָיָה כָּל אֶחָד מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר יָשׁוּב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל בְּנֵי בֵיתוֹ לֹא יִהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יַהֲפֹךְ עֵינֵיהֶם הַבּוֹרֵא וְשֶׁיִּהְיוּ זוּלַת* מַה שֶּׁעָזְבוּ, וְכֵן בְּשִׁעוּר עַל אָדָם בְּעֵדוּת אוֹ דָּן בְּדִין, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁנַּאֲמִין כִּי הַנִּמְצָאוֹת עַל תְּכוּנָתָם, לֹא יְשַׁנֶּה אוֹתָם בּוֹרְאָם כִּי אִם אַחַר שֶׁיָּעִיד עֲלֵיהֶם.
________________________
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
27 - מאמר שלישי חלק ו'
28 - מאמר שלישי חלק ז'
29 - לימוד שבועי באמונה כו אדר א - ב אדר ב תשע"ו
טען עוד
ביאורים
139 -ד- אימות נבואת הנביא
לאחר שהתברר הצורך בנביאים, יש לדעת איך ניתן לזהות מיהו נביא אמת, שאם לא כן כל אחד יוכל לומר שהוא נביא ולשנות את התורה.
140 בני האדם יודעים שהם אינם יכולים לשנות את דרכי הטבע אלא רק הבורא. העולם בנוי מיסודות, שטבעם הוא להיפרד ולא להתחבר אחד לשני, למשל - המים והאש אינם יכולים להתקיים יחד, והבורא ברא את העולם על ידי התרכבות היסודות, ולכן רק הוא יכול למנוע מהיסודות את טבעם, או להפוך יסוד אחד למשנהו.
141 בשולחו נביא להתנבא, נותן לו הבורא את הכוח לעשות אותות - לשנות את הטבע, דבר שאין ביד אדם רגיל לעשות. הנביא עושה אותות לעיני כל העם בכך שהוא גורם לדבר מסוים לא להתנהג על פי טבעו, למשל שאש לא תשרוף – כפי שמצינו אצל דניאל (ג, יט-כז), וכפי שמספרים חז"ל (בראשית רבה לח, יג) על אברהם אבינו, או שהמים שטבעם לזרום יעמדו במקומם ויהפכו למוצק – כפי שמצינו בקריעת ים סוף (שמות יד, כב) ובמעבר הירדן (יהושע ג, יג-יז), החמה שדרכה להסתובב בשמים תעמוד מלכת – כפי אירע במלחמת בית חורון (שם י, יג). וכן בכך שהוא משנה את טבע הדבר עצמו - כגון לשנות דומם לחי ולהחזיר אותו להיות שוב דומם, כמו שעשה משה למטהו שנהפך לתנין וחזר להיות מטה (שמות ז, י-יב), והפיכת המים לדם והדם למים (שם ז, יט-כה).
142 כאשר אדם עושה אותות מעין אלו צריכים הרואים אותם לכבד אותו ולהתייחס אליו כאל שליח ה', ולהכיר בכך שהבורא נתן לו את היכולת לעשות דברים כאלה בשביל שיכירו בו כנביאו, ועל כך נאמר (דברים כט, ג): "המסות הגדולות אשר ראו עיניך האותות והמופתים הגדולים ההם", ואנשים המאמינים במשה מכח האותות הללו הם הצדיקים, כמו שנאמר (שמות ד, ל-לא): "ויעש האותות לעיני העם ויאמן העם", ומי שאינם מאמינים במשה הם הרשעים, כמו שנאמר (תהילים עח, כב): "כי לא האמינו באלהים".
143 רבנו מעיר שחשוב להבין שבטבע יש חוקיות, ואין הקדוש ברוך הוא מתערב בחוקיות זו ללא צורך, ולכן כאשר יש שינוי של הטבע הקדוש ברוך הוא מודיע שהוא עתיד לשנות את החוקים ואם אנו רואים שהנביא משנה את הטבע, אנו צריכים להבין שהבורא נתן כוח לנביא לשנות אותו בכדי שאנו נאמין בו.
144 אם הטבע היה משתנה לא היינו יכולים לחיות בעולם הזה, מפני שכל הדברים בעולם היו עשויים להשתנות בִּן רגע, לא יכולנו להשתמש במעלית - מפני שהיא בנויה על כוח המשיכה ואולי הוא יפסיק לפעול, וכן לא היינו יודעים איזה סוג בגדים עלינו ללבוש בקיץ - אולי עוד רגע יתחיל לרדת גשם עז, ויותר גרוע - אדם שיצא מביתו והשאיר שם את אשתו וילדיו, אינו יכול להיות בטוח שהם יישארו באותו מצב בחוזרו אלא אולי הם ישתנו והוא לא יוכל להכירם. לכן היטיב אתנו ה' וחקק חוקים ששום כוח מבלעדיו בעולם אינו יכול לשנותם.
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
