ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- שיחות לעשרה בטבת
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבּוֹתוּ" (בראשית ח, כב)
נקבעו סדרים לבריאה בלילות בימים בעונות ובתקופות. מה הם הביטויים הללו? איך מתחלקת השנה? מצאנו שתי צורות להסביר את הפסוק הזה:
במסכת בבא מציעא (דף קו ע"ב) נאמר שיש כאן לפנינו שש תקופות בהתאם לשש המילים זרע, קציר, קור, חום, קיץ, חורף, וכך חילקו:
חצי תשרי ומרחשוון וחצי כסלו - תקופת הזריעה
חצי כסלו, טבת וחצי שבט - זהו החורף
חצי שבט, אדר וחצי ניסן - זהו הקור
חצי ניסן ואייר וחצי סיוון - זהו הקציר
חצי סיוון, תמוז וחצי אב - זהו הקיץ
חצי אב, אלול וחצי תשרי - זהו החום.
חצי כסלו, טבת וחצי שבט - זהו החורף
חצי שבט, אדר וחצי ניסן - זהו הקור
חצי ניסן ואייר וחצי סיוון - זהו הקציר
חצי סיוון, תמוז וחצי אב - זהו הקיץ
חצי אב, אלול וחצי תשרי - זהו החום.
זו היא החלוקה בהתאם לביטוי שמופיע פה בפסוק,
אבל אנחנו מכירים חלוקה פשוטה יותר, לא לשש תקופות אלא לארבע תקופות: תקופת הזרע, הקציר, הקור והחום. אם כן תקופת תשרי נקראת הזרע, תקופת ניסן נקראת הקציר, הקור הוא תקופת טבת, והחום הוא תקופת תמוז. ומה שנאמר קיץ וחורף אמרו חכמים בפרקי דרבי אליעזר, ש"קיץ בעיתו וחורף בעיתו", כלומר, אנחנו נמצאים בארבע תקופות שבשנה.
איך שלא יהיה, לפי החלוקה האחת יקראו לטבת - קור ולפי האחרת - חורף. אם כן אנו נמצאים בעיצומם של ימי הקור והחורף שבהם הלילות ארוכים.
מעניין שבחודש הזה באה הצרה הראשונה לישראל: צום עשרה בטבת, כמו שנאמר ביחזקאל (כד, א):
"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר: בֶּן אָדָם כְּתָוב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה".
והסביר המהר"ל מפראג (נצח ישראל פ"ח) שלא במקרה תחילת הצרות בתקופה הקרה ביותר בחורף - בטבת, וסוף כל הצרות בעיצומם של ימי הקיץ בתמוז ובאב. כמו שיש לנו מועדים בתקופות השנה השונות, כך יש מועדים המתאימים לקדושה ויש ימים שאינם מתאימים לקדושה.
הימים המאוזנים של תשרי והימים המאוזנים של ניסן שאז היום והלילה שווים, אלה הם ימים שמסוגלים לקדושה, לכן חודש תשרי עם כל החגים שבו, וניסן - יציאת מצרים - אלה הזמנים המיוחדים לישראל.
אבל ישנם זמנים שכביכול הם נגד ישראל, אלה הם הקטבים הקיצוניים הן מבחינת הקור והן מבחינת החום. מעניין שבקשר לחודש טבת, בזמן שהייתה תקופת עיבור החודש, לא היו שולחים שלוחים לקדש את חודש טבת, כי לא רצו לקבוע את זה, ואמרו, שאם יהיה שלום ואין צרות - לא מתענים.
אם כן טבת מזכיר לנו את תחילת הצרות, ואנחנו, ביום הזה, מתפללים שנגיע לעידן שנוכל לסלק מישראל את הצרות האלו, וגם הזמנים הקיצוניים הקוטביים יהיו מתואמים עם ישראל, כמו שהנביא זכריה (פרק ח, יט) מנחם בנבואתו ואומר:
"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".
צום העשירי הכוונה לעשרה בטבת שהוא בחודש העשירי.
יהי רצון שהמועדים הללו שהיו ימי תענית לישראל לחשבון הנפש, נדע להפיק מהם את התועלת לעלות ולהתקדש ולזכות לעידן של "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" ואז נוכל לזכות גם לבניין הבית השלישי במהרה בימינו, אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.














